חפשי לעצמך חיים

בקרב האמזונות האדיר נראה כי קתרין הייגל ניצחה את קייט האדסון וזכתה בתואר השחקנית הכושלת של ז'אנר הקומדיה הרומנטית. נדמה שכל חודשיים יוצאת קומדיה עילגת נוספת, שבה היא מעצבת עוד וריאציה על דמות נשית עצמאית אך יהירה, לחוצה ומתוסכלת.

בכל אותם הסרטים שבו היא מגלה להפתעתה כי כורח הנסיבות מחייב אותה לבוא במגע עם גבר מחוספס אופי, שהוא בדיוק הדבר שאותו היא בעצם צריכה (אחרי שיוף קל של הגבר). סרטים כמו "הדייט שתקע אותי" ו"האמת המכוערת", מיצו דמות זו, אבל עבור אלו שטרם נגמלו, אולי סרטה האחרון יאפשר להם להגיע לנקודת הרוויה.

"חיים כמו שמכירים" ("Life as We Know It"), סרטה האחרון של הייגל, שונה מסרטיה הקודמים רק בהיותו קצת יותר מקומם, בתחבולה העלילתית העומדת בבסיסו - מותם של שני אנשים המשמש תירוץ לסיטואציה המאולצת המחברת/מעמתת בין הגבר והאישה.

הכותרת מרמזת על פוטנציאל קומי הנובע מהתקלות חזיתית בעובדות הקשות של החיים, אך אמינות הסיטואציות הדרמטיות לא רק מפוקפקת, אלא גם צפויה לחלוטין מתחילת הסרט ועד סופו. סגירה של שתי הדמויות בחלל אחד, ובסיטואציה המפעילה לחץ פסיכולוגי ניכר על שניהם, נראית כשאובה פחות מעולם הקומדיות הרומנטיות ויותר מצפיית יתר בתוכניות ריאליטי.

מה הם מבשלים לנו

הולי ברנסון (הייגל) היא בעלת מעדנייה מצליחה באטלנטה, שיוצאת בתחילת הסרט לדייט עם אריק מסר (ג'וש דוהמל) - עוזר במאי בשידורי ספורט טלוויזיוניים, ורווק כה מושבע עד שהוא מנהל שיחה, במהלך הדייט, עם האופציה הנשית המחכה לו במידה והעניינים לא יסתדרו. הם לא מסתדרים.

הייגל בניסוי אימהי לתינוקת סופיה. מתוך "חיים של אחרים"

מי שאחראי לנסיון השידוך הכושל הוא זוג חברים המשותף לשנים - אליסון (כריסיטנה הנדריקס, ג'ואן השגיבה מ"מד מן") ופיטר (הייז מקארתור). למרות ההבדלים הברורים בין הולי ואריק, נראה כי חבריהם זיהו פוטנציאל שאיש מלבדם, ומלבד זוג התסריטאים האחראי על סרט זה (איאן דיצ'מן וקריסטין ראסק רובינסון), לא היה מעלה בדעתו. עכשיו נותר לראות כמה רחוק ילך התסריט בכדי ליצור סיטואציה שתיתן לשידוך הזדמנות שניה.

גם בסרט הגרמני "המטבח של מרתה" (2001) ובעיבודו האמריקאי "אהבה בתפריט" (2007), הופיעה התחבולה של מות הורים והעברת הילד היתום לרשות הגיבורה הבשלנית - אירוע שמטלטל את חייה, ואיזון שיוחזר במערכת יחסים רומנטית שתתפתח לאחר שינוי זה. הבעיה אינה בהעדר המקוריות ב"חיים", אלא בטעם הרע שיש לשימוש האגבי בתחבולה זו במסגרת קומדיה רומנטית.

דוהמל כאבא מאולתר, בבית משודרג

מותם של אליסון ופיטר בתאונת דרכים מותיר את סופיה, התינוקת שלהם בת השנה, משוועת להורים חלופיים. הולי ואריק, שמונו לסנדקיה של התינוקת, מגלים כי למרות האיבה השוררת ביניהם, והעדר ניסיון בגידול ילדים, הם היחידים שיכולים לגדל אותה. מזל שאליסון ופיטר הורישו להם את ביתם המפואר (עם משכנתה משולמת מראש שנה קדימה), על מנת שיזכו בתנאים אידיאליים לממש את ההורות וזוגיות האינסטנט, שהנסיבות כפו עליהם. עכשיו רק נותר להמתין בצפייה דרוכה לאירועים שיקרו בהמשך.

חיתולים דביקים

בין הקושי לרגעי החסד, סופי היא הקופידון המאחד בין השנים. בכי של תינוק וחיתולים מלוכלכים לא היו מרכיב שהופיע ביותר מדי קומדיות רומנטיות וכנראה שיש לכך סיבה. הרגעים הקשים יותר מספקים הזדמנויות להומור וולגרי - כמו הסצנה בהשראת "המוס לשיער" שבו השתמשה קמרון דיאז ב"משתגעים על מרי", אך הפעם עם הפרשות של תינוקת. הרגעים של החסד מעוצבים באופן מיופייף, במונטאז'ים בנאליים של התינוקת הגדלה והיחסים המתפתחים.

המהלכים העלילתיים והדמויות הנדרשות בכדי שהסרט יגיע לאורכו המלא אכן נמצאים. כמו ב"אמת המכוערת" גם כאן נמצא רופא צעיר בשם סם (ג'וש לוקאס), שלכאורה מהווה את בן הזוג האידיאלי לדמותה של הייגל. קונפליקטים של הגשמה אישית ונאמנות לזוגיות החדשה יופיעו גם כן. אך אין סיבה לחשוש, אף אחד מאירועים האלו לא יפגע בזרימה המונוטונית של הסרט לעבר נקודת הסיום, ולא יעורר פרצי צחוק עזים שעלולים להעיר את הקהל המנומנם למחצה.