1 בדצמבר 2010 בשעה 9:20

ביקורת #1: כלבת

עפר שכטר. "כלבת".

"כלבת", סרט האימה הישראלי הראשון, אינו סרט אימה 'מצוין' ואפילו לא 'סתם טוב', אולם למרות זאת, אין מדובר בכשלון, אלא דווקא בהצלחה גדולה. מבולבלים?… אמת, "כלבת" אינו מפחיד כלל וכלל, ולעיתים קטעים שאמורים להפחיד דווקא מצחיקים, ספק פתאטים — אולם למרות הכל, מדובר בניסוי כלים חשוב וראשון מסוגו, המוכיח כי לקולנוע הישראלי יש את היכולת להתייצב באותה שורה אם הקולנוע הבינלאומי (ולא רק כאשר מדובר בסרטי 'איכות', אנימציה או סרטי בורקס).

מבחינת העבודה שמאחורי הקלעים, הרי שהבמאים והתסריטאים של הסרט הם שני חבר'ה צעירים (נבות פפושדו ואהרון קשלס) שזהו סרט הביכורים עבור שניהם. השניים עושים עבודה מצוינת, רוויה אהבה לקולנוע ולאיכות שלו. אם נזכיר לעצמנו שמדובר בחבר'ה שבאים מעולם הביקורת והאקדמיה, ללא שום ניסיון מעשי (מלבד סרטים קצרים), ובהתחשב בתוצאה הסופית המוגמרת מבחינת איכות הסרט על כל מרכיביו הקולנועיים, הרי שהתוצר הסופי מכבד אותם ואת הצופה. מלאכת מחשבה רבה הושקעה בהקפדה על הפרטים הקטנים והחשובים ביצירת סרט מתח אימתי (כי בכל זאת בכל סרט אימה יש אפקט של מתח), וניכר שהשניים הצליחו לשמור על רמה מאד נקייה ונכונה במובן של עשיית סרט.

עלילת הסרט מורכבת מארבע עלילות שונות ונפרדות אשר כולן מתרחשות ביער (במקום הנקרא 'מעלה השועלים') ומתחברות להן יחדיו לכדי יצירת עלילה אחת מורכבת, מוזרה, ומעט מופרכת, שלא לדבר על זה שגם עלילות המשנה מוזרות בפני עצמן: זוג צעיר שנמלט בעקבות סוד אפל ואיכשהו נתקע ביער, יערן (שומר יערות, כן יש כזה מקצוע בארץ…באמת!!) וכלבתו האמיצה במהלך סיור שגרתי, ארבעה טניסאים (עלאק) אשר משום מה מחליטים שהדרך לעיר עוברת דרך היער… ושני שוטרים, ספק חולי נפש, אשר מוזעקים ליער. לכל אלו יש להוסיף את הימצאותו של רוצח פסיכופט המשוטט ביער… כן – די מוזר. למעשה, בלי להרוס ובלי ספוילרים מיותרים, מדובר ממש ב"קומדיה של טעויות", רק שבמקום קומדיה ישנה טרגדיה והתוצר הסופי הינו גרוטסקי ומזעזע אנשים עם לב חלש. בנוסף, תתכוננו לרגעים קומיים, כן, ממש מצחיקים, כאשר לא ברור אם המטרה הייתה להצחיק מרוב גועל או שזה פשוט תוצר לוואי הכרחי בסרט אימה ישראלי ([ספוילר] לאורך הסרט בהחלט תורגש השפעה ניכרת של הסצנה הסופית של כלבי אשמורת. [/ספוילר]).

אניה בוקשטיין (מימין), יעל גרובגלס, רן דנקר ועפר שכטר. "כלבת".

ב"כלבת" מככבים מיטב מפורסמי השחקנים כיום בארץ (ולאו דווקא מיטב שחקניה), כגון אניה בוקשטיין, אפרת בוימולד, עפר שכטר, הנרי דוד, ליאת הר לב ורן דנקר, לצד כמה מהשחקנים הבאמת טובים ומוערכים בארץ, כגון מנשה נוי וליאור אשכנזי. ת'אמת, ההבדל בין השחקנים הטובים באמת לבין אלו שסתם מוכרים – ממש בולט לעין, אולם לא מפריע יותר מידי, כיוון שנראה ש"כלבת" לאו דווקא מנסה לשדר רצינות בכל רגע נתון, מה שניכר במספר קטעים רווים ספק הומור עצמי, ספק סתם מוזרות… בכל מקרה – אל תצפו למשחק דרמטי ושובה לב, שלא לדבר מקורי או משכנע, מאותה חבורה של יפים-יפות בוגרי פסטיגלים למיניהם, ודי בכך.

כמו שכבר אמרנו, נראה לנו כי "כלבת" אינו סתם סרט, ובכלל – איננו סרט במובנו הרגיל של המילה, כי אם מדובר ב"ניסוי כלים" מוצלח מאין כמוהו. כוונתנו הינה לכך שמבחינת צילום וסאונד מדובר בקפיצת גרם-מדרגות שלם, כאשר צמד הבמאים (פפושדו וקשלס) מפגינים שליטה של מקצוענים בשני אלמנטים אלו, באופן שנדיר (אם בכלל) לראות בסרטים תוצרת כחול לבן – כל הכבוד!! גם מבחינת איפור ויתר האפקטים (יריות ופיצוצים למיניהם) מדובר בהצלחה גדולה ושיפור עצום לעומת מה שהורגלנו לצפות לו. לסיכום, "כלבת", סרט האימה העברי הראשון, איננו מפחיד (וכמה שמחנו על כך!), ואף איננו סרט טוב במובנו הרגיל של המילה, אולם מדובר בסרט חשוב, שרק מוכיח שהכל אפשרי כשהבמאי מוכשר והתקציב ישנו, ואנו אף נסתכן וננחש שישנו סיכוי לא מבוטל בכלל ש"כלבת" אף עשוי ביום מן הימים להפוך לסרט קאלט… נחיה ונראה ובינתיים – נצפה בכיליון עיניים לסרטיהם הבאים של פפושדו וקשלס.

דירוג: