ביקורת: ארץ קשוחה / No Country For Old Men

ארץ קשוחה

לג'ואל ואיתן כהן יש רקורד חזק בסרטים, והכל ציפו לגדולות מ"ארץ קשוחה". ואכן, "ארץ קשוחה" מגיע לרמות הנכונות ואפשר להכתיר אותו מותח ואפילו מורט עצבים לפרקים, אבל נחתם בסצינה מיותרת ובלתי רלבנטית לקולנוע.

הסרט נפתח בקולו של השריף (טומי לי ג'ונס) המספר על בחור שרצח בת 14, פשוט כי רצה כבר הרבה זמן לרצוח מישהו. מילותיו של ג'ונס באיטיות גמורה, במבטא דרומי אדיש. המצלמה מציגה לנו תפיסת פושע על רקע דבריו של הזה. כשקולו של ג'ונס נודם, האחים כהן מבהירים לקהל היטב שהסרט הזה לא יהיה רק איטי, והסצינה ממשיכה לתצוגה מפוארת-מחרידה בה אותו פושע חונק את השוטר שעצר אותו, באמצעות האזיקים בהם הוא כפות.

הפושע, אנטון שיגור (חביאר ברדם), מתקדם לרצח הבא שלו. הוא משתמש ברובה הלם דמוי מטפה לכיבוי אש, כדי להרוג את הקורבן הבא שלו בתמורה למכוניתו. המראה היחודי שעשה לעצמו ברדם, יחד עם מבנה הפנים והעיניים שלו, מעבירים נופך מבהיל בדמות המצמררת של שיגור.

לואלן מוס (ג'וש ברולין) הוא איש פשוט, יוצא צבא שנלחם בויאטנם. כעת הוא מעביר את ימיו בצייד הארוחות שלו במדבר השומם. בניסיון לצוד איילה, מוס מגלה זירת פשע במדבר בה נרצחו מספר לא מבוטל של מקסיקנים שכנראה העבירו משהו בעל ערך. הוא מגלה שם ניצול אחד, פצוע אנושות שמבקש מים. הוא מעדיף למצוא את האחראי לקטל מאשר להישאר עם הגוסס. הוא מאתר את האיש האחרון שנמלט מהזירה, אך גם הוא מת. לצידו מוצא מוס מזוודה מלאה במזומנים ומספח אותה לעצמו. מאוחר יותר, מוס נשמע לנקיפות המצפון שלו על אותו מקסיקני גוסס בזירת הפשע, ויוצא להביא לו מים. הוא נקלע בכך לקרב יריות עם מקסיקנים אחרים שבאו בעקבות הכסף, אך מצליח להימלט, פצוע קלות.

מוס שולח את אישתו לאימה, ונמלט מהבאים בתור למצוא את הכסף. קרירותו של ברולין בתפקיד מטריפה לעיתים את הדעת, ביחוד בסצינות מורטות העצבים בהן שיגור שמנסה למצוא את מוס והכסף, ממש קרוב אליו. אט אט מוס נחשף יותר בתור אדם חכם ובעל תושיה. תושייתו הרבה עוזרת לו להתחמק לא-פעם משיגור חסר הרחמים. אך השניים הופכים את הקרב על הכסף לקרב אישי יותר, מה שמספק לנו הצופים קרבות ירי לא מעטים בסרט.

טומי לי ג'ונס נכנס לעניינים באמת רק במערכה השלישית של הסרט. השריף אד טום בל מנסה להגיע ללואלן מוס באמצעות אישתו ולעזור לו במנוסה משיגור. הוא מספק בעיקר את הנופך הקומי לסרט, עם משפטים מגוחכים ובלתי רלבנטים בעליל לאוירה בהם נאמרו; ועם חנוניות מבוגרת כזו של אדם שאכפת לו מהתפקיד אך כבר מאס בו. וודי הארלסון מופיע בתפקיד יחסית קטן, אך קומי לא פחות, בתור צייד הראשים קרסון וולס, שנשלח להפיל את שיגור, שכבר יצא משליטה לדעת המעסיק של שניהם.

האחים כהן התבססו בתסריט שלהם על ספרו של קורמאק מקארתי, בשם "לא ארץ לזקנים" (נאמן לשם בלועזית, להבדיל משם הסרט העברי). הבימוי שלהם חוסך במוסיקה, אך מתהדר באיכות צילום מסקרנת, ובמרדף ומתח אמיתיים בסצינות לא פשוטות. דווקא המחסור במוסיקה הוא שלעיתים תורם לנוכחות המתח הגבוהה באויר. לא משנה עד לאן ירחיק מוס, והיכן יסתתר, איכשהו, שיגור בכל זאת מוצא אותו.

אך אמנם אין ספק שהסרט מותח, הסרט דווקא מפקס את תשומת הלב להתיחסות של הדמויות בו למול התגלמות הרשע בדמותו של שיגור. אותו רוצח חסר רחמים, מיוחס בתחילה באדישות מצד לואלן מוס, אך במהרה הופך היחס הקריר להתמודדות קשוחה עד המוות. השריף אד טום חושש ממנו ואף מתאר אותו כ"רוח רפאים". זה כמובן צפוי לחלוטין אחרי מילות הפתיחה שלו בהן הוא מדבר על הפשע היום מול הפשע של פעם, שבאותם ימים אביו השוטר אפילו לא היה צריך להסתובב עם אקדח. אך המגוחך ביותר הוא כאשר צייד הראשים, קרסון וולס, מדבר על שיגור, הוא מתאר אותו בצורה פואטית כ"בעל עקרונות".

ערבבו את כל זה עם תאבת בצע קטנה לסכום הכסף הבלתי מבוטל שאסף לחיקו מוס (2 מיליון דולרים). הוסיפו גם את הלבטים המוסריים העולים מהסרט, בעיקר מדמותו מוס; את השממה והאיטיות שמנוגדים בתכליתם למרדף הגיוני שנראה בסרט פעולה, ויכלתם לקבל יצירת אמנות של ממש. אמנם סצינת הסיום של הסרט לא ברורה ודי מקלקלת את החוויה. הצופה נשאר עם תהיה של, "בשביל מה זה היה?"
"ארץ קשוחה" הוא מועמד רציני לפרסים הנחשבים, אך צריך לחשוב היטב לפני הענקתם לו. בסך הכל, היו השנה סרטים טובים אחרים גם.

דירוג: ★★★½☆

[…] "ארץ קשוחה" של האחים כהן גרף את מרבית הפרסים החשובים, בינהם התסריט המעובד, הבימוי, וכמובן הסרט הטוב ביותר. ה"בופור" שלנו, בבימויו של יוסף סידר, הפסיד את הפרס על הסרט הזר הטוב ביותר לסרט השואה, "הזייפנים" האוסטרי, כצפוי. […]

[…] הייפ ענקי מסביב ל"ארץ קשוחה", האחים איתן וג'ואל כהן זוכים להמשך הייפ גם עם סרטם הבא, […]

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?