בעזרת הסם

כבר ברור כי אחרי שנת 2010, קריירת המשחק של ג'סי אייזנברג לא תשוב להיות כשהייתה. קשה להעלות על הדעת כי תישלל ממנו מועמדות לאוסקר המשחק על גילום דמותו של מארק זאקרברג ב"רשת החברתית". גם אם האקדמיה תעדיף להעניק את הפרס להופעת משחק אחרת, הוא עבר לשחק בליגה של הגדולים.

היטלטלות בין שולי האינדי האמריקאי לזירה המרכזית ביותר, ניכרת כשנוכחים כי בתחילת 2010 הוא עדיין שיחק בסרטים מהסוג הנידח. "הולי רולרס" ("Holy Rollers") הוקרן רק בעשרים בתי קולנוע בכל רחבי ארצות הברית ובקושי עבר בהכנסותיו את הרף הנמוך של 300 אלף דולר. נכון שלא מעט סרטים טובים זוכים להפצה מוגבלת ונכשלים כלכלית, אך "רולרס" הוא סרט לקוי שבהחלט ניתן לחכות בסבלנות עד שיצוץ על המסך הקטן הקרוב לביתכם.

המניע להחלטה להפיץ את הסרט בישראל טמון בעלילה העוסקת בפעולתה של כנופיית מבריחי אקסטזי על הציר אמסטרדם - ניו יורק בין השנים 1998-99. האטרקציה הפוטנציאלית, לפחות לטעמו של הקהל הישראלי, היא התבססות הכנופיה על יהודים אורתודוכסיים שחצו גבולות מבלי לעורר חשד למעשים פליליים.

ארגון הג'וינט

הדמות במרכזית היא של סם גולד (אייזנברג), צעיר דתי נבון במסלול הכשרה לרבנות שנושא עיניו לשידוך איכותי. כשהשידוך אינו עולה יפה, על פי חשדו של סם בגלל הדלות החומרית של משפחתו, הוא מתחיל לפזול לצדדים.

יוסף (ג'סטין ברת'ה), האח הבכור של חברו הטוב ליאון (ג'ייסון פוטש), מזהה את סימני החולשה ומשכנע אותו להיכנס כבלדר בעסקי "הברחת תרופות". הבוס של האופרציה הוא סוחר סמים ישראלי בשם ג'קי (דני אבקסר), שמחבב את השילוב בין תמימות ורצינות באופיו של סם. אלמנט נוסף העומד בניגוד מובהק לחייו של סם בברוקלין הוא נוכחותה של רחל (ארי גיינור), חברתו היפה של ג'קי, אשר מגלה חיבה מיוחדת לסם (גיבור הסרט, לא החומר האסור).

אבקסר. הישראלי שבחבורה

הגילוי כי התרופות הן כדורי אקסטזי, אינו מאט את תהליך התרחקותו של הגיבור מהעולם דתי. אורח החיים הכפול מתערער כשהשמועות על מעשיו מתחילות להתפשט בשכונה. הקרע בין סם לאביו מנדל (מארק איווניר), הוא בלתי נמנע.

הרב קוֹק

סיפור ההשחתה והכניסה לתוך עולם הפשע המוצג בסרט זה אינו מכיל את זיקוקי הדינור הסגנוניים של סרטים דוגמת "החברה הטובים" (1990). הריגושים הקרימינאליים אינם סוחפים באמת, והשפה הקולנועית דלה למדי. במקום סרט פשע קצבי "רולרס" מזכיר יותר את "זמר הג'ז" (1927) אותו סרט מפתח בהתפתחות הקולנוע המדבר, שבו אל ג'ולסון היה הבן היהודי הממרה את פי אביו החזן למען קריירת זמרה חילונית.

עיצוב הדמויות בסרט לקוי. דמותו של סם מפגינה מפנה מהיר, מהיר מכדי שיהיה משכנע, מבחור ישיבה תמים, לבעל מחשבה ממולחת בכל הקשור לרווחים, הברחה והפצה של הסמים. כשבעיה זו חוברת לפיתוח המוגבל של דמויות המשנה, האפקט המשולב מצמצם משמעותית את מידת העניין בסרט.. 

גיינור. הצלע הנשית

העיסוק בדמויות יהודיות דתיות בקולנוע האמריקאי תפס תאוצה החל משנות ה- 90, במקביל לעלייתו של הקולנוע העצמאי. מרבית הסרטים (כמו "אשת חיל מי ימצא" מ- 1998, או " לנשק את ג'סיקה סטיין" מ- 2001), עסקו בניסיונן של נשים לפרוץ את המסגרת השמרנית. נדיר יותר העיסוק בגברים המבצעים מהלך דומה.

"הפטיש העברי" (2003) של ג'ונתן קסלמן ניסה למזג את קונילמל ושאפט לדמות אחת – את נער הישיבה היהודי הרופס, עם דימוי הגבריות השחורה והקשוחה של סרטי הבלקספלוייטיישן.

גם ב"פטיש" הייתה לנוכחותו של הגבר הישראלי החילוני (בדמות מפקד צבא עם רטייה על עינו האחת) קשר לשינוי דמותו של היהודי הדתי האמריקאי. "הפטיש" היה, כמובן, פרודיה, ו"הולי רולרס" מתבסס על אירועי אמת.

למרות שהתסריטאי (אנטוניו מסייה) אינו יהודי, הבימאי קווין אש, כמו רובם המוחלט של השחקנים בסרט, משתייך לדתו של אברהם. עלילתו של "רולרס" מכילה בהכרח עיסוק בשאלת הזהות היהודית הדתית-אמריקאית, אך הסרט דל מכדי לנסח רעיונות מעניינים בנושא. סרט מוגבל על נושא שאולי יעניין קצת יותר את הקהל הישראלי מאשר את הגויים בארצות הברית.