ביקורת: קר עד העצם

"קר עד העצם". ג'ניפר לורנס.

"קר עד העצם" הוא סרט עוצמתי מרגש ואותנטי – כך ממש. לא ניתן להשאר אדישים לסרט – לא במהלך הצפיה בו ואף לא לאחר מכן. הוא נשאר איתכם. עד כדי כך הוא חזק ואמיתי שהיו מספר סצינות שבהן הצופה ירגיש לרגע כאילו הוא בעצמו בתוך הסרט – ממש חוויה.

לא כל כך מפתיע שאת הסרט ביימה דברה גראניק, במאית, ודגש על ה-'ית', שכן הסרט מציג זוויות נשיות חזקות ומכוון כל הזמן לעוצמה הנשית, אל מול סטריאוטיפים גבריים מן העבר. גראניק, שאיננה מוכרת כמעט, מגיעה על הרקע השוביניסטי של הוליווד, ומצליחה לעשות סרט מצוין ברמה סופר-גבוהה, ולהפתיע ברמת האוטנטיות האותנטיות והשכנוע שהסרט מציג. סרטה הקודם, "Down to the Bown", זכה בפרס הבמאי הטוב ביותר של פסטיבל סאנדנס 2004 – וכך גם "קר עד העצם" שזכה השנה גם בפרס הסרט הטוב ביותר וגם בפרס התסריט. בהחלט, כולנו תקווה שגראניק לא תעצור פה, כיוון שהכישרון בהחלט משחק לטובתה, ולדעתנו עוד נשמע עליה בהמשך.

הסרט "קר עד העצם" מתבסס על עיבוד של הרומן, ששמו למרבה ההפתעה הינו "קר עד העצם", של הסופר האמריקאי, דניאל וורדל. גראניק מספרת שקראה את הספר בנשימה אחת, וחשה הזדהות טוטאלית עם הדמות הראשית – ומכאן התגלגל הרעיון לעשות את הסרט. וודרל אף עזר לגראניק ולשותפתה, אן רוסליני, להיכנס לסיפור, וליווה אותן במהלך העשייה תוך הפגשתן עם אנשים מהאזור שמהווים את הבסיס לסיפור הקשה הזה.

עלילת "קר עד העצם" מתרחשת במיזורי, ארה"ב בסביבה הררית ומושלגת (בזמן החורף), באזור כפרי ומיוער ומגוללת את סיפורה של רי (ג'ניפר לורנס) בת-עשרה, אשר נאלצת לגדל את שני אחיה הקטנים, כיוון שאמם אינה מתפקדת ומצויה בסוג של "הלם-קרב" בעקבות טראומה שחוותה, ואביהם הינו "מבשל קראק" (כן, יש כזה משלח יד…) הנמלט מהחוק. אם לא די בכך אז כבר עם תחילת הסרט מתגלה כי האב רשם את בית המשפחה כערבון להופעתו בבית המשפט, ומשנעלמו עקבותיו – עומד הבית בפני חילוט, ובפני המשפחה – קריירה מזהירה כחסרי בית. במטרה למנוע גירוש מביתם נאלצת רי לצאת למסע לאיתור אביה הנעדר, תוך שהיא מעוררת שדים והופכת אבנים שלאו-דווקא כדאי להעיר או להפוך, בהתאמה.

"קר עד העצם". ג'ניפר לורנס, ג'ון הוקס.

למקום בו מתרחשת העלילה ישנה חשיבות רבה, שכן זו תורמת רבות וממחישה היטב את הקשיים עימם נאלצת רי להתמודד, כך שמאבקה של רי לאיתור אביה מוצג כמו שהוא באמת – מאבק על הישרדות; זו שלה ושל משפחתה. בכלל, הסרט "קר עד העצם" רווי סמליות רבה לכל אורכו, אשר לא נפרטה כאן על-מנת שלא לחטוא בחטא הספוילריזם (כן, יש כזה חטא, זהו החטא הקטלני השמיני).

מבחינת משחק, דעתנו הינה כזאת, שלו הייתה נשמעת דעתנו – צוות השחקנים כולו היה זוכה בפרסי אוסקר. חשוב להדגיש – השחקנים ב"קר עד העצם" אינם מפורסמים ובכלל אינם מוכרים (פרט לאיזה חריג או שניים שכנראה זכה להופעת אורח שולית באיזו תוכנית לפני מליון שנה). עם זאת, כולם מצוינים, אותנטיים, משכנעים ואמיתיים – בהופעתם, ביכולת המשחק שלהם ובמבטא (מאוד חשוב). בכלל, נורא קשה להעריך יכולת משחק של מה שנראה כל-כך אמיתי ומציאותי, ויש הרגשה של צפיה באירוע אמיתי המתרחש לנגד עיניך.

"קר עד העצם" אינו אותנטי סתם ככה במקרה, יש מאחוריו מחשבה רבה, הבאה לידי ביטוי בבחירת הרקע להתרחשות, טקסטים מצוינים והטמנת סמלים ורמזים לאורך הסרט כולו – ממש מלאכת מחשבת.

"קר עד העצם" הוא סרט מצוין, פשוט מצוין, והוא מומלץ לכל מי שסרט דרמה אמיתי אינו מרתיע אותו, וגם מי שכן נרתע חייב עדיין לראותו – לכו לראות!

דירוג:

קר עד העצם
ארה"ב, 2010
100 דקות.
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-27.01.2011 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:

בימוי:
דברה גראניק
תסריט:
דברה גראניק
אן רוסליני
משחק:
ג'ניפר לורנס
ג'ון הוקס
לורן סוויטסר
קווין ברזנהן