במאי-ג'ון צ'ו (סטפ-אפ 2,3).
משתתפים- ג'סטין ביבר- אמו, אביו, סבו, סבתו, עובדיו ומעריצותיו, מיילי סיירוס, בויז טו מן, ג'יידן סמית'.
על מה הסרט?
עלייתו ועלייתו של ג'סטין ביבר מכוכב יוטיוב לפרפורמר במדיסון סקוור גארדן.
על מה באמת הסרט?
על מהפכת היוטיוב והרשתות החברתיות, והמהירות בה נהפכים היום לכוכבים.
הדבר הכי טוב בסרט
עריכה. הסרט בהפקת MTV אכן ערוך במיטב המסורת של הערוץ, אין רגע דל או משעמם, והיא ממש מצליחה להפוך את סיפורו של הזאטוט הזה למרגשת ממש.
הדבר הכי גרוע בסרט
התלת מימד. הוא ממש לא דרוש ובעצם די מיותר. חוץ מלהוציא את הדמויות מפרופורציה הוא לא ממש מוסיף דבר.
הסצנה שתלכו איתה הביתה
סנופ דוג ממליץ לביבר לשנות את התסרוקת הביברית לעיצוב שיער כמו שלו הכולל שתי צמות ואקססוריז. הזוי.
הסצנה שתצטערו שאתם הולכים איתה הביתה
כל הקטעים עם ג'יידן סמית' (הבן של וויל) הזחוח, המתנשא והמעצבן. המפגש ביניהם מציג את כל ההבדל בין ילד הפלא הקנדי לאמריקאי, ובעצם את ההבדל בין האימפריה הגאוותנית לשכנתה הצנועה.
סקס
למרות הסכנה בלהישמע פדופיל, למרות שהוא רק בן 16 בסרט, יש לביבר את המובס הנכונים בכל הקשור לבנות המין השני. מספיק לראות איך הוא מצמיד את סיירוס הפרחה למותניו בשיר המשותף שלהן. חוץ מאנחות שמחה ספונטניות במהלך הסרט, כמה שניות שהוא בלי חולצה בצילומים הוציאו את בנות ה-12 לגמרי מדעתן.
אלימות
חוץ מקטע אחד בו ניסו להראות את המעריצות אחוזות בטירוף הביברמניה בצד הפחות נעים שלהן - כמעט מבצעות בו לינץ' באיזה מגרש חנייה הן, חייבים להגיד לזכותן, התנהגו די יפה.
סטיילינג
נציג דור הקפוצ'ון ממשיך להתהדר בבגדיו המאפיינים, בכובע ההפוך ובצבע הסגול. סצינת השיער בהילוך איטי היא הברקה.
פסקול
בתור מי שרק הכיר את יצירת המופת הפופית "בייבי" נחמד לגלות שיש לזאטוטון עוד שירים, שלאוזן הלא מיומנת- נשמעים כולם אותו הדבר.
מה למדנו מהסרט?
את כל מה שצריך לדעת על ביבר. לפחות מה שהמפיקים שלו רוצים שנדע.
המשפט הראשון שתגידו כשתצאו מהסרט
בייבי בייבי ביייבי הווווווו.
המשפט הראשון שיגיד סטודנט לקולנוע כשהוא יוצא מהסרט
למעשה מדובר בסרט פרסומת ארוך במסווה של סרט תיעודי-מאחורי-הקלעים, כדי לקדם את המותג התעשייתי-מסחרי הזה ולהמשיך למכור את השקר הקפיטליסטי הגדול מכולם: "לעולם אל תאמרו נואש, גם אתם יכולים להיות כוכבים". רק חבל שעל כל ג'סטין ביבר אחד, יש מליון מקבצי נדבות ששרים ברחוב.
המשפט הראשון שאמא שלי תגיד
תראה איפה הילד בן ה-16 הזה ואיפה אתה?!
מה ראה הבמאי לפני הצילומים?
סרטי הופעות חיות- רק כדי להפוך לסרט ההופעות הרווחי מכולם.
Behind the music- תוכנית המופת של VH1 שהצליחה להפוך כל סיפור מוסיקלי למיתולוגיה.
שורה תחתונה
למרות שאני לא קהל היעד של הסרט והתופעה, שכן לא חגגתי השנה את בת המצווש שלי, לא סבלתי כלל ואף הצלחתי ליהנות מהשעתיים במחיצת הילד החמוד הזה שאין לו ממש שום דבר להגיד לעולם, ומסרט שהוא לא הרבה יותר מתעמולת דוקו-לייט שטחית ומשוחדת. כנראה שבחשכת האולם הפכתי לאחת מאותן בנות צווחניות. מה לעשות, העלילה והעריכה ממש מקלות לפרגן לקנדי החמוד הזה. הסרט מציג אותו כצדיק, אמביציוז וגאון מוסיקלי עם שתי רגליים על הקרקע, שלא הסתנוור מהתהילה ושהשתן לא עלה לראש. החוויה האנתרופולוגית הייתה הופכת למושלמת אם היה מתקבל איזשהו ערך מוסף או צדדים וסיבות פחות מוכרות לסיפור ההצלחה הבאמת מטורף ומהיר הזה.
זמן מסך
120 דקות.