אפשר להמשיך לישון

גיבורה נחושה, נמרצת ונוירוטית שעובדת כמפיקה בתוכנית חדשות טלוויזיונית ומתמודדת עם תחושותיה המורכבות כלפי מה שמייצג כוכב התוכנית. השנה אינה 1987, הסרט אינו "משדרים חדשות", והשחקנית אינה הולי האנטר. "קשה על הבוקר" ("Morning Glory") היא קומדיה בינונית, שנדמה כאילו ישבה על מדף עלום בהוליווד והמתינה במשך 20 שנה עד שהואילו סוף-סוף להקרינה.

• זוכרים את "משדרים חדשות"? הסרט חוזר ב-DVD
• בואו להתעדכן בחדשות, סרטונים ותמונות בלעדיות בעמוד הפייסבוק של ynet
• וגם לפייסבוק של ynet תרבות ובידור
  

אם ב"משדרים חדשות" היו נגיעות סאטירות שביקרו את הפיכת החדשות ל"אינפוטיימנט", "קשה על הבוקר" מציג תהליך זה ברפרוף קומי. אם "משדרים חדשות" היה בעד האידיאלים ונגד מניפולציות בשם הרייטינג, "קשה על הבוקר" מתרחש בעידן פוסט-חדשותי, ומשלים מרצון עם הדגנרציה של החדשות הטלוויזיוניות.

בקי פולר (רייצ'ל מקאדאמס) המפיקה הצעירה מאחורי "בוקר טוב ניו ג'רזי", זוכה להערכת העובדים הכפופים לה, אך הדבר אינו מונע את פיטוריה. היא מקבלת הצצה קצרה ומרה לעולם בלי עבודה. אמה הלא מפרגנת דוחקת בה להכיר בכך שחלומותיה לא יתגשמו וכי הגיעה העת לוותר על שאיפותיה "המביכות".

השאיפות גדולות, המסך קטן

לבקי לא חסרים טיקים נוירוטיים המקנים לה רושם של אישה צעירה ונטולת ביטחון עצמי (בעיקר בכל הקשור למחזרים), אך מתחת למעטה זה, בכל הקשור לעבודתה, היא חדורת אמביציה ונכונה למסירות אין קץ. כשהיא מקבלת הזדמנות מפתיעה להפיק תוכנית בוקר מדשדשת המשודרת ברשת ארצית, גורלה המקצועי הופך לכרוך בגורל התוכנית. ג'רי (ג'ף גולדבלום), המנהל ששכר אותה, נראה כמי שמצא בבקי את הקברניט שילווה את התוכנית בצלילתה הקרובה והצפויה למצולות.

פורד, קיטון ומקאדמס. לא קל גם בערב

מהלך הפתיחה המפתיע שלה הוא פיטוריו של מנחה המשנה היהיר והלא מוצלח. כעת היא צריכה למצוא בן זוג שישלים את קולין פק (דיאן קיטון) המנחה הוותיקה והמקצועית המכירה בערכה של המשכורת אותה היא מקבלת. הפרטנר החסר נמצא בדמותו של מייק פומרוי (הריסון פורד) עיתונאי טלוויזיה ותיק ועטור פרסים, שעם הידרדרות החדשות הטלוויזיוניות מוצא עצמו עם משכורת מכובדת מהרשת אך ללא תעסוקה.

הוא מנפנף בבוטות את בקי שרוצה לגייס אותו למה שבעיניו הוא אשפה טלוויזיונית, אך היא לא מוותרת. היא מוצאת סעיף בחוזה המחייב אותו לקבל את הצעתה, בכדי להמשיך לקבל משכורת, וזוכה בכוכב בעל שם, עם מידה אפסית של רצון לסייע לה להרים את התוכנית.

"קשה על הבוקר" יכול היה להידרדר לקומדיה רומנטית בטעם רע בין העיתונאי הוותיק והמפיקה הצעירה, אך זה לא הכיוון שאליו פונה התסריט של אלין ברוש-מקנה (במיטבה – התסריט של "השטן לובשת פראדה"). כמו בעלילת סרט קודם זה, הנושא המרכזי הוא אפשרותה של הגיבורה הצעירה לממש את עצמה בקריירה שבחרה, ביחס לדמות מבוגרת, בכירה וסמכותית.

פורד ומקאדמס. סמכות גברית מול רעננות נשית

אמנם יש ב"קשה על הבוקר" סוג של קשר רומנטי הנרקם בין בקי ובין המפיק הצעיר אדם (פטריק ווילסון), אך עלילת משנה זו נדחקת הצידה אל מול מערכת היחסים בין בקי ובין פומורוי. מוקד היחסים אינו רומנטי, אלא מקצועי, אך הוא נוגע בשורש הצורך של בקי לקבל אישור על כישוריה מפי גבר שאת כישוריו והישגיו היא מעריכה. את מה שהאמא לא היתה מסוגלת לתת אולי יכול לתת האב החלופי שעליו היא כפתה לעבוד עימה.

האריסון בבידור

העימות בין השנים גובר ככל שבקי מנסה להפוך את מגמת הצניחה המתמדת של התוכנית ברייטינג ולומדת על מועד החיסול המתקרב של התוכנית. הפתרון הוא החייאת התוכנית באמצעות אייטמים שיחייבו את הכתבים והמנחים לצאת מחוץ לאולפן ולעבור התנסויות קיצוניות. כיוון זה רק גורם לפומורוי לבוז יותר לתוכנית ולבקי.

התפקיד שניתן בסרט להאריסון פורד מושתת בעיקר על יכולתו להיראות כועס, מריר ומזלזל. הוא מבצע תפקיד שקלינט איסטווד, לו היה צעיר ב-10 או 15 שנים, 

היה משעשע בו יותר. לתהליך השינוי הבלתי נמנע שאותו הוא יעבור ביחסו לבקי יש מימד מספק של ריצוי אב קשוח. מקור הנאה אפשרי לצופות עם תסביך אלקטרה, אבל קצת פחות מעניין לצופים אחרים.

מקאדמס עושה תפקיד סימפטי, הנע בין מפגני חוסר ביטחון להתלהבות והעזה לא צפויים. ובכל זאת, עם כניסת דמותו של פומרוי לעלילה, המוקד של עיצוב דמותה עובר לעוד הרמה להנחתה בצורת הבעת פנים זעופה וכעוסה מצידו של פורד. רוג'ר מיטשל אחראי על בימוי הסרט הפחות מצחיק מכפי שנדמה לו, וארוך קצת יותר מכפי שהוא צריך להיות.