צריך לדעת איפה לחפש את הפאנץ'
מבקריו הרבים של זאק סניידר סירבו להעמיק אל תוך רבדי "סאקר פאנץ'" ולבדוק בדרך את עצמם. זהו לא עוד סרט סופר-הירו אלא ניסיון לבחון את החוויה הפטישיסטית של הצופים. האם הבמאי המסוגנן הצליח להעביר את המסר? לא בטוח
עבור רוב מבקרי קולנוע סרט כמו "סאקר פאנץ'" ("Sucker Punch") הוא גילום של ליקויי הקולנוע העכשווי. הוא כביכול מעצים דמויות של נשים צעירות בהפיכתן לגיבורות פעולה, אך בפועל מעצב אותן כאובייקט פטישיסטי. סצנות הלחימה בומבסטיות, עם שלל דימויים - מחיילים זומבים-נאצים ועד סמוראיים רובוטיים אדירי מימדים, ונדמה כי כל מטרתן היא ליצור ספקטקל מהמם.
- זאק סניידר מדבר. כדאי לנסות להבין אותו
- גם לרעים יש חיים: סרטוני אנימציה בהשראת "סאקר פאנץ'"
- עוד חדשות קולנוע בעמוד הפייסבוק של ynet תרבות
גם מבקריו החריפים של הבמאי זאק סניידר ("300" "השומרים") לא יוכלו להכחיש שהוא ניחן בכישרון וויזואלי, אך מה הערך של כל אלו אם הוא מונע על ידי מנטליות אינפנטילית?
אם נחבוש את המצנפת של פרקליט השטן, נוכל לשאול: הייתכן וסניידר שייך לחבורה המצומצמת של במאים, שלכאורה עושים קולנוע נצלני ומופרז בתכניו ובסגנונו, אך בפועל הם מנסחים התקפה סאטירית על ערכים אסתטיים מקובלים? הוא פועל על קו גבול מסוכן, אך האם כמו "תעתועי גוף" (1984) של בריאן דה פאלמה או "נערות שעשועים" (1995) של פול ורהובן, הנלעגות הגלויה של הסרט מסתירה את תחכומו והעזתו?
לחפש עומק לא רק בכיס
הכנסותיו של "סאקר פאנץ'" מקרטעות, גם בקרב הקהל הצעיר שאליו, כך נדמה, הוא פונה. יתכן כי סניידר, שרק לאחרונה הוגדר בניו יורק טיימס כ"אוטר-גיק הטהור ביותר בעידן של קולנוע גיקי", אינו מוכשר מספיק בכדי לממש את התשוקות של בני עדתו, אך יתכן שהוא בחר במתכוון לעצב אובייקט תשוקה מתסכל – כזה המציג את מושא הפנטזיה, אך עושה זו בדרך המקשה על היכולת של קהל היעד ליהנות ממנו.
השם "Sucker Punch", כלומר, מהלומה לא הוגנת הנשלחת בפתאומיות, מרמז על היחס אותו מנסה ליצור סניידר בין סרטו וצופיו. התוצאה אולי לא מתוחכמת כפי שנדמה לסניידר, אך בוודאי מצדיקה בחינה וגיבוש דעה באופן עצמאי.
לוחמות לוהטות או לחמניות חמות?
"סאקר פאנץ'" מתרחש בשלושה רבדים, ההולכים ומתרחקים מהמציאות – גם אם הראשון שבהם, כבר רחוק ממנה במידה רבה. בדומה לפתיחה של "מולן רוז'" (2001) של באז לורמן, הסרט מכריז ברגע פתיחתו על המרחב התיאטראלי-פיקטיבי שבו הוא יתרחש, וממשיך לייצר במה, בתוך במה, בתוך במה גם ברבדים הבאים. ההצבה בסוגריים מרמזת על עיסוקו של הסרט בעמדת ההתבוננות של הצופה (הזכר) בנערות הלוחמות, עמדה החורגת מהצבה פטישיסטית פשוטה.
הופעת השירים "חלומות מתוקים" של היוריתמיקס ו-"Where is My Mind?" של הפיקסיז – לא רק מבהירה מהן התמות של הסרט, אלא גם את היותו סוג של מיוזיקל, שבו סצנות קרב מחליפות את קטעי המחול.
ברובד הראשון המתרחש בשנות ה-60, מוכנסת בייבי-דול (אמילי בראונינג) למוסד פסיכיאטרי על ידי אביה החורג (ג'רארד פלאנקט) לאחר מות אימה. בלו ג'ונס (אוסקר איזק) אח בבית החולים המנצל ומתעלל בחולות הצעירות, מקבל שוחד מהאב, ומסדר לבייבי-דול ניתוח כריתת אונה שיבוצע בעוד חמישה ימים. פרק הזמן עד הגעתו של הרופא (ג'ון האם) מהווה את מסגרת הזמן שבו היא עוד יכולה לברוח, אבל כדי לעשות זאת היא צריכה לשתף פעולה עם כלואות אחרות במוסד.
עמוק בבוץ של רבדי הסרט. הבנות ב"סאקר פאנץ'"
הרובד השני הוא של עולם פנטזיה, שבו מתרחשת מרבית עלילת הסרט. המיקום הוא בית זונות המנוהל על ידי בלו ג'ונס, ובו בייבי-דול וחברותיה - רוקט (ג'נה מלון), סוויט פי (אבי קורניש) בלונדי (ונסה הודג'נס) ואמבר (ג'יימי צ'אנג) רוקדות בפני הלקוחות.
בואו להשתתף בניסוי
במיטב המסורת של בניית עולמות פנטזיה, הדמויות חוזרות ומשתקפות ברבדים השונים. מדריכת המחול (קרלה ג'וגינו), היא מי שהייתה ברובד של בית החולים הפסיכיאטרי ד"ר ורה גורסקי, המטפלת בבנות באמצעות תרפיה על בימת תיאטרון. גם ממועדון-בית זונות הזה יש לנסות לברוח.
הופעות המחול של בייבי דול מול הגברים אמורות להיות מדהימות, הן משתקות את הגברים המתבוננים בהן. אבל הסרט לעולם אינו מראה אותן. כאן נכנס הרובד השלישי, של פנטזיה נטולת כל רסן, ובה הנערות פועלות בקווסט בהנחיתו של "איש חכם" (סקוט גלן), המדריך אותם בהשגת החפצים שיאפשרו להן לבצע את הבריחה.
זונות של המדיום. בראונינג וג'וגינו ב"סאקר פאנץ'"
האם זהו מבנה שבלוני ונצלני של עלילה, או הערה המציבה את הצופה באופן מודע מול מבנה זה? האם עיצוב בנות כזונות המייצרות עונג חזותי עבור הגברים הופך את הפטישיזציה המודעת של בגדי הבנות ומיניותן הלוחמנית לפיתוי או לבדיחה על חשבון הצופים? יתכן שעל מנת להעריך טוב יותר את כוונת הבימאי נאלץ לחכות ליציאת הגרסה השלמה והלא מרוככת ב- DVD.
אך "סאקר פאנץ'" כבר שייך לפרק הקודם בקריירה של סניידר. בימים אלו הוא עובד תחת חסותו של הבמאי-מפיק כריסטופר נולאן על הניסיון לבצע התנעה מחדש (Reboot) לדמותו של סופרמן. כשמשא האחריות הכלכלי והגיקי הכבד מוטל על כתפיו, סניידר יצטרך לעשות סרט פשוט וברור (או, אולי, מוצלח) יותר בכדי לעמוד בציפיות.
