מושלם

במילה אחת: מושלם. ועכשיו להסתייגויות: ראיתי רק פרק אחד. צריך לקוות שבהמשכה של "להוציא את הכלב" יתרחשו עוד דברים מופלאים כמו אלה שאפשר היה לצפות בהם אמש ב-HOT3.

הדרמה החדשה של ניר ברגמן – יוצר "כנפיים שבורות" שאחראי כאן הן על התסריט והן על הבימוי – היא אוסף של סיפורים הארוגים זה בזה סביב התירוץ הטלוויזיוני הכי שחוק בעשייה הישראלית: עלילותיהם של דיירי בית משותף. אבל ברגמן יודע מה לעשות בבית כבדימוי. הבית אינו נעים וגם לא בטוח: הוא משתפץ והולך, חורים נפערים בכל מקום, וכשיש להם משמעות סמלית, הסימבול אינו בועט בצופה וצורח אלא נפרש לפניו בעדינות, מתוך אמון מלא של היוצר בתבונת הצופה.

זו ככל הנראה סדרה שעניינה בקשרים הבעייתיים בין תעשית האהבה והמין בחדשות, בבידור ובפרסומות לבין חייהם הפרטיים של אנשים – כאלה שנידונו למונוגמיה אבל אינם מצליחים לעמוד בה, כאלה שמחפשים את אהבתם בתוך אשם כבד, כשהיא עטופה בסיכון ובסוד ובבושה.

גם התקשורת חוטפת

בעת השיפוצים, הבית כולו עטוף בפוסטר ענק, מפלצתי ממש, של לינור אברג'יל בתחתונים וחזיה. מאחורי הפוסטר מתגוררת אריאלה, (נועה ברקאי), מורה לאמנות שמנסה להתחמק מצלמי הפפראצי והחדשות כאחד: אלה התנחלו בפתח הבית משום שהיא מואשמת בבעילת תלמיד קטין ומחר תעמוד לדין. איש מן הדיירם האחרים בבנין אינו מוכן אפילו לעזור לה ולהוציא את הכלב לפיפי.

אולי זה בגלל שהם עסוקים מדי בכובדן המטריד של אהבותיהם שלהם. אבנר (רמי הויברגר) מתמודד בקושי עם בגידתה של אשתו, ומתכנן לה מסע נקמה בדמות אילוץ להשתתף במסיבת חילופי זוגות. נועה (נטע רסקין), מאפרת בטלנובלה עם יומרות אמנותיות, מתמרנת בקושי – ובמידה לא מבוטלת של נאורוטיות – בין שוליותה בתעשית הזוהר והאהבות הדביקות לבין סיפור האהבה שלה עם גבר נשוי. בפרק הראשון, שמענו רק את קולו של צחי גראד בתפקיד הזה: בהמשך הוא ככל הנראה צפוי לערער את שרידי שלוותה של נועה.

הזוג שמתגורר מחוץ לבניין, מוני מושונוב ואורלי זילברשץ בתפקיד הוריה של נועה, הם ככל הנראה ההוכחה שבגידות אינן עניין לצעירים בלבד, ומשברי אמון בחיי נישואים יכולים להיות קשים ומרים ללא קשר למשך הנישואין הללו.

בעדינות ובמיומנות, בתמרון מדויק בין דיאלוג אמין למינון נכון של רמזים מטרימים הנחוצים כדי שנסתקרן מאוד, נבנתה בפרק הזה אקספוזיציה פשוט מופתית. גם ייחודן של הדמויות וגם מארג הקשרים ביניהן התחיל להתבהר, גם קיבלנו סצינות מדויקות ומרשימות של ביקורת התקשורת המתלהמת וביקורת התעשיה המהבילה, גם ראינו משחק מעולה של הויברגר ונטע רסקין, וכשכל זה מלווה בצילום מאוד אפקטיבי של עיר מנוכרת ובמוזיקה שובת לב בפשטותה ובמינוריות שלה, מי צריך יותר? שרק ימשיך כך.

שבת, 22:00, HOT3