שתף קטע נבחר

"הדיירת": זוכת האוסקר לא גרה כאן יותר

המותחן המיותר "הדיירת" הוא עוד שלב מביך בקריירה של הילרי סוונק, שהפכה מחביבת האקדמיה האמריקנית לכוכבת סרטים סוג ז'. לפחות היא לא לבד - גם כריסטופר לי מביך את עצמו

הילרי סוונק היא נערת הפוסטר לקללת האוסקר. כשזכתה בפרס לראשונה ב-1999 על תפקיד ברנדון טינה, הבחור/ה הראשי/ת ב"בנים אינם בוכים", היא כשלה במינוף ההישג להתקדמות לשורה הראשונה של כוכבות הוליווד. חצי עשור של דשדוש הסתיים בתפקידה הגדול הבא - המתאגרפת עזת הנפש מגי פיצג'רלד ב"מיליון דולר בייבי" (2004). האוסקר השני אמור היה להיות ההזדמנות לתקן את ההחמצה של האוסקר הראשון.

 

ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

 

אך האם מישהו יכול להיזכר בסרט משמעותי שבו היא שיחקה בשש השנים שחלפו מאז? ל"אמיליה" (2009) שבו כיכבה כטייסת ההרואית אמיליה ארהארט היה פוטנציאל, אך הוא בקושי המריא וכבר התרסק על גבעות הוליווד. ההפקה ההוליוודית הגדולה שבה שיחקה השנה היתה "סילבסטר בניו יורק" - סרט שבו היא נבלעה בים הבינוניות של שחקנים ודמויות.

 

ולא בכך מסתיימות צרותיה המקצועיות. לפני כחודשיים היא קיבלה סכום כסף נאה כדי להשתתף בחגיגות יום ההולדת של נשיא צ'צניה, ראמזן קדירוב. התרעומת מצד ארגוני זכויות האדם על נכונותה להתארח באירוע לכבוד מנהיג בעל רקורד מפוקפק הכתימה את תדמיתה. ספק אם החלטתה לפטר את רוב צוות הניהול שלה תיקנה את הנזק.

 

אני לא יודע מי שכנע אותה לקחת את התפקיד הראשי בסרט "הדיירת" ("The Resident"), אבל אם הוא עוד מקבל ממנה משכורת, הרי שהכסף המבוזבז לשווא. סרט של זוכת שני אוסקרים שנשלח היישר ל-DVD (למעט קומץ מדינות נבחרות) הוא בבחינת דגל שחור המעיד על מצב הקריירה שלה. אולי היא לא עמדה בפיתוי לעבוד עם הבמאי הפיני אנטי יוקינן. בכל זאת, הוא לא רק ביים קליפים לסלין דיון וקלי קלארקסון, אלא גם את קטע הפתיחה לאירוויזיון שהתקיים בהלסינקי ב-2007. אוטר במלוא מובן המילה.

 

דיור בר השגה

"הדיירת" הוא מותחן פסיכולוגי המדגים את סכנותיו של שוק הנדל"ן הניו-יורקי. ד"ר ג'ולייט דווארו (סוונק) מחפשת דירה שאליה תוכל לעבור, לאחר שנפרדה מהחבר הבוגדני שלה ג'ק (לי פייס). אבל אילו מגורים הולמים היא יכולה לממן במשכורת של רופאה? מתברר שגם בארצות הברית, מעמד הביניים המשכיל נדפק.

 

"הדיירת". אוקי, הבנו מי הרוצח. מה עכשיו? (מתוך הסרט) (מתוך הסרט)
"הדיירת". אוקי, הבנו מי הרוצח. מה עכשיו?(מתוך הסרט)

 

שיחת טלפון המתרחשת בסצנה שהושמטה ברישול מהסרט, שולחת אותה לבית מגורים ובו דירה מרווחת, המשקיפה לנוף שעליו חולם כל מי שרוצה לגור בעיר הגדולה. והמחיר - לא ייאמן - רק 3,800 דולר בחודש. בעל הבניין מקס (ג'פרי דין מורגן) עסוק בשיפוץ של הדירה הפנויה. האם המחיר נמוך בגלל השיפוצים? הרכבת התחתית שעוברת מתחת לבניין? או אולי הקליטה המשובשת של מכשירים סלולריים (שבוודאי יכולה להיות תכליתית להמשך הסרט)? רק הגיבורה המסונוורת מהמציאה לא מריחה את הסכנה. אפילו מראה פניו המפחיד של אוגוסט (כריסטופר לי), הסבא של מקס, לא משנה את התרשמותה החיובית.

 

עשר דקות מתחילת הסרט, כבר ברור שיש עיניים לכותל. סוונק מתקלחת, יוצאת עירומה, ומורחת תחליב גוף - כשמצלמתו של גילרמו נאווארו רוכנת בסמיכות לגופה. כך בעוד כמה סצנות בסרט - גם אם אין עירום המצולם באופן ישיר, יש בגדים תחתונים צמודים, ויש גוף עירום בין אדים של מים, או כזה המואר בתאורה אחורית. אך מי כאן הסוטה? בוודאי לא אנחנו הצופים. אולי זה האדם המסתתר מאחורי המראה, בין הקירות או מאחורי פתחי ההצצה המפוזרים בדירה.

 

החשוד ההגיוני והמיידי מתגלה במהלך חצי השעה הראשונה כמי שאכן עומד מאחורי ההתענגות המפוקפקת הזו. הבעיה היא איך להמשיך את הסרט מנקודה

זו: בדרמת שכוללת מספר מצומצם ביותר של דמויות ועם חוסר יכולת לפתח אותם בדרך מעניינת מבחינה פסיכולוגית, הסרט גורר עוד שעה משמימה עד שהוא מגיע לסופו הצפוי.

 

האולפן שעומד מאחורי סרט זה הוא "האמר" - אותו אולפן שפרח בשנות החמישים והשישים בגל של סרטי אימה בריטיים. אך ההתרגשות של חובבי הז'אנר מתחייתו של אולפן זה צריכה להיות מהולה בלא מעט זהירות. האולפן שדעך בשלהי שנות ה-70, נקנה ב-2007 על-ידי המפיק ההולנדי ג'ון די מול, ובמסגרת זו הופק בקיץ 2009 (כן, לפני כמעט שנתיים וחצי) "הדיירת". רוב הכוחות היצירתיים של האמר בגדולתו מתו מזמן, כולם למעט כריסטופר לי שהיה הכוכב של סדרת סרטי דראקולה שהופקו באולפן. מהמיניות האריסטוקרטית-חייתית של הדמות אותה הוא גילם לפני 40 שנה לא נותר הרבה. כמו במקרה של סוונק, טוב שהקריירה שלו שרדה, אך חבל שהוא מוצא עצמו בסרט זה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
הלרי סוונק ב"הדיירת". חבל עליה
מתוך הסרט
לאתר ההטבות
מומלצים