'גוסט ריידר: רוח נקמה': מתכחש למקור וטוב שכך

יש לפחות דבר אחד טוב שאפשר להגיד על "גוסט ריידר: רוח של נקמה" - סרט ההמשך מוצלח לאין שיעור מזה הראשון. הבעיה היא שהסרט ההוא מ-2007 היה כל כך גרוע, שמשם אפשר היה רק לעלות. לא שהסרט החדש בבימויים של צמד הבמאים מארק נוולדין ובריאן טיילור מתעלה לגבהים מרשימים במיוחד, אבל הוא לפחות יכול לשמש כסרט אקשן מבדר שאפשר לשרוף בו אנשים רעים.

ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

• בגידה כפולה
• פרידה
• סרק סרק
• אימת הפנטום בתלת ממד
  

הם אולי לא מודים בכך, אבל נראה שמפיקי "גוסט ריידר: רוח של נקמה" יודעים עד כמה הסרט המקורי היה גרוע ולכן עשו הכל כדי להתכחש לו בסרט החדש. זה מתחיל מהשם, שאינו מזכיר את העובדה שמדובר בפרק המשך (ולכן שלא תעיזו לקרוא לו "גוסט ריידר 2" באזני הבמאים, אלא "רוח של נקמה"), וממשיך כמעט בכל רובדי הסרט. גם הפרזנטציה בפתיחה אינה משתמשת בקטעים מתוך הסרט הראשון, אלא מציגה עיבוד מחודש לסיפור.

מזרח אירופה עולה בלהבות

הסגנון של נוולדין וטיילור תזזיתי ואפל מזה של מארק סטיבן ג'ונסון שכשל ב"גוסט ריידר" הראשון, אולם השניים קיבלו את הנדוניה של ניקולס קייג'. לא שהיתה להם ברירה. הרי שמו נקשר בסרט הראשון לדמות של ג'וני בלייז/גוסט ריידר ולא היה טעם להתנגד. ובניגוד לעלילה, אין מדובר בקללה: צמד הבמאים הצעירים, שנסמכו על ג'רארד באטלר ב"גיימר" ועל ג'ייסון סטטהאם ב"קראנק" וסרט ההמשך שלו "קראנק: מתח גבוה", בנו לא מעט על כוכב האקשן הנערץ.

• ראיון עם ניקולס קייג': "דרמות איכותיות? צריך לאכול"
  

יותר אקשן. ניקולס קייג' כגוסט ריידר

קייג', שנראה די מטופש ב-2007, לא מראה יכולות משחק וירטואוזיות יותר בסרט הנוכחי, למרות שהוא לוקח בו חלק גדול יותר, גם בדמותו של גוסט ריידר (ללא כפיל). אבל בניגוד לגרסה הראשונית, שהיו לה יומרות דרמתיות לכאורה ברוח פאוסט של גתה,

את ענייני פאוסט משאירים נוולדין וטיילור לסיכום הפרקים הקודמים בפתיח של הסרט. הם מראים לנו באמצעות אנימציה את העסקה שעשה האופנוען ג'וני בלייז עם השטן כדי להציל את חיי אביו החולה. בתמורה הוא הופך לשליח שלו, פונדקאי לשד בוער מן הגיהנום. למרות שסיפור מסגרת זה סופר בהרחבה בסרט הראשון, אין ציטוטים ממנו ופרצופו של השטן נראה הפעם על המסך בפניו של קיארן הינדס (במקום פיטר פונדה), שילווה את "רוח של נקמה" לכל אורכו.

השד יוצא מן הבקבוק

ב"רוח של נקמה" ג'וני בלייז המבוגר, מסתובב בעולם כמו צועני. הוא נודד לרומניה ומסתגר בצריף אפל ומבודד כדי לשמור את השד, אותו גוסט ריידר יצרי, תחת שליטה ובריחוק מכל קורבן פוטנציאלי. אבל אז הוא מאותר על ידי כומר אופנוען - מורו (בגילומו של אידריס אלבה) ומגויס על ידו למשימת אבטחה על בנו בן ה-11 של השטן (פרגוס ריורדן). כנופיה בהנהגת ריי קריגן (ג'וני וויטוורת') נמצאת בעקבותיו, לאחר שנשכרה לכך על ידי השטן המזדקן, שמחפש לעצמו גלגול חדש.

ניקולס קייג' כג'וני בלייז ב"גוסט ריידר: רוח של נקמה"

מסתבר כי הילד הוא פרי של עסקה אחרת שעשה השטן עם אמו היפה (ויולנטה פלסידו) והוא מבקש לגבות את התמורה ולהתנחל בגופו הצעיר. מורו מעוניין להצילו ולהסתיר אותו במנזר מסתורי בטורקיה, בהנהגת מתודיוס (כריסטופר למברט), אך הוא זקוק לשירותיו של גוסט ריידר. הוא מבטיח לו כי אם יסייע לו, הוא יבטל את הקללה המוטלת עליו. כמובן, שמפה הדברים הולכים ומסתבכים - בכבישים החרוכים של דרום מזרח אירופה וגם בנפשו המשוסעת של בלייז.

כמו רוב רובם של גיבורי העל (וגוסט ריידר הוא אחד כזה), גם בלייז/גוסט ריידר סובל מסוג של פיצול אישיות - כמוהם הוא נקרע בין החיים השגרתיים שלו כאזרח מן השורה לאלו של גיבור בכסות שונה שמציל את האנושות. בלייז אינו גיבור בתחפושת. מבנה האישיות שלו אינו שורד את הגלגול לגוסט ריידר - השד רושף האש עם הגולגולת הבוערת. הדמות שלו יצרית, בלתי נשלטת ולא מאופסת על עצמה. יותר כמו הענק הירוק, פחות כמו באטמן או סופרמן.

מרדף טיפוסי ב"גוסט ריידר: רוח של נקמה"

הקונפליקט הפנימי של בלייז היה יכול להוסיף קצת עומק של דיון קיומי לעלילה, אבל נוולדין וטיילור למדו את הלקח מהסרט הראשון ולא נכנסים למקומות האפלים הללו.

זה לא פאוסט, זה גוסט ריידר. והוא, כאמור, מתבקש לספק לנו מספיק מרדפים, מכות והרבה חומרי נפץ למטרות שימוש מיידי.

לצורך הזה, הסרט מספק את הסחורה עם הרבה מאוד זיקוקי דינור ואש - שרק מודגשים על רקע הנופים האפרוריים, הכרומטיים מטבעם. דמותו של גוסט ריידר, וניקולס קייג' שמגלם אותו, מועצמת גם היא על רקע האיזורים המוזנחים וחסרי הצבע של מזרח אירופה, ממש כפי שהוא מובלט ביחס לסרט הראשון.