זה סופי?
"שבוע סוף" היא אוסף לא ממומש של פוטנציאל שחסר לה בעיקר ביצים. "אין בעיה" עם רועי לוי היא לא משהו שמשדרים ביום שישי בערב, או בכלל. סמדר שילוני פיהקה מול שישי החדש בערוץ 2
איזה הישג! איזה שיחוק! אחרי חודשים ארוכים של הכנות ונסיונות וגיבושי קונספט, "רשת" הצליחה לעשות את הבלתי ייאמן – תוכנית סאטירה שבועית שלא מאוד מאוד דומה ל"ארץ נהדרת". תודו שזה מרשים. אחרי שבלוטות הרוק שלנו התרגלו להזיל ריר למשמע קול הפעמונים של אייל קיציס, עולה "שבוע סוף" ומנסה לשבור את חוק הטבע מספר אחת בג'ונגל הטלוויזיוני של הטלוויזיה המסחרית בארץ: כדי להצליח אתה חייב לחקות משהו אחר שהצליח לפניך.
בסדר, אתם לא "ארץ נהדרת". "שבוע סוף" (צילום: יוני המנחם)
אם להיות הוגנים, אחרי כל תחינות ה"אל תשוו אותנו ל'ארץ נהדרת' שפיזרו הטאלנטים בכל כלי תקשורת אפשרי, מסתבר שאם בכלל, אז הם היו צריכים לבקש שלא נשווה אותם ל"מועדון לילה". הפאנל, הסחבקיה, ההתבססות על קטעי טלוויזיה שהוצאו מהקשרם, עפר שכטר ואורי גוטליב. נכון שיש גם מערכונים מדי פעם, שיש להם פוטנציאל (בינתיים לא ממומש) להפוך אולי לצ'ה פאצ'ה הבא, אבל מהמתכון של "שבוע סוף" נעדר המרכיב הכי בסיסי של "ארץ נהדרת" – חיקויים. טוב, נו, חיקויים ואסי כהן.
"שבוע סוף" לא יכלה לבחור בעיתוי מוצלח יותר לעלות לאוויר: אף תוכנית סאטירה לא מעלה גירה בשטחי המרעה של ערוץ 2, "ארץ נהדרת" לא תחזור עד סוף חורף 2009, השטח נקי. אז "שבוע סוף" יכולה להרשות לעצמה לגשש. לירות לכל הכיוונים ולפעמים גם לעצמם ברגל. אזכורים אמיצים של תופעת התינוקות המוטבעים, ירידות על עפר שכטר כשחקן בטלנובלת כדורסל, ומצד שני מערכון מפוספס לחלוטין שמחבר בין "האח הגדול" לפשע המאורגן ואוזלת היד של המשטרה.
כרגע "שבוע סוף" היא בעיקר אוסף לא ממומש של פוטנציאל – רעיונות טובים, ביצוע ככה-ככה. פריצה למחשב של אישיות בכירה, מערכון הזקנים, פינת ההדרכה של שכטר – יכלו להיות מצחיקים וכואבים באמת, כמו שתוכנית סאטירה צריכה להיות (ואגב, "ארץ נהדרת" התעקשו תמיד שהם לא תוכנית סאטירה, אלא תוכנית בידור), אבל נפלו על תסריט קלישאתי, וכמו שאומרים בצה"ל, חבל. אם כבר אומץ, לכו עד הסוף. קיציס והחברים שלו כבר ליטפו אותנו. תנו לנו משהו אחר לדבר עליו ליד הברזייה.
הדינמיקה בין הפאנליסטים זורמת (אלתרמן ואבואב יעשו טוב אם יתאמצו פחות וישתחררו קצת, ויש סיכוי טוב שזה יקרה, תנו להם את ימי החסד שמגיעים להם על פי החוק. אה כן, ואוצרות כמו דוד קיגלר לא מחביאים! תנו לו לשבת עם הגדולים בפאנל). בסופו של שבוע, אם "שבוע סוף" רוצה לעמוד לבד ולא להיות התוכנית שהחליפה את "ארץ נהדרת" בזמן שאלה עבדו על שובר הקופות שלהם, היא צריכה דבר אחד – והרבה ממנו: ביצים.
ובכן, יש בעיה
ביצים הוא משהו שכנראה לא חסר לרועי לוי, אבל אם אתם בכל זאת מתכננים להביא לו משהו שצריך, לכו על שעון. רגע לפני סוף העשור הראשון של האלף השלישי הבחור מעלה תוכנית שכמעט כולה נשענת על מופע הסטנד-אפ שלו ב"קאמל קומדי קלאב". התוצאה נראית כמו משהו ששכחתם באוטו בתחילת הניינטיז ועכשיו תצטרכו לאוורר את האוטו יומיים ולתלות את העץ הטפשי הזה כדי להסוות את הריח. כמו תמונה ישנה שלכם עם תספורת אלי אוחנה וכריות כתפיים. אתם לא רוצים להראות את זה לאף אחד. אתם לא משדרים את זה ביום שישי בערב, אחרי תוכנית הדגל שלכם.
הופעת סטנד-אפ - ויסלח לי אלוהים, לא מהמבריקות שבהן – היא לא טלוויזיה. היא פילר לשעות המתות בשבת בבוקר או מול גמר "כוכב נולד", אם אתם ערוץ 10. ואל תעזו להשוות את זה אפילו ל"מה זה השטויות האלה". עדי אשכנזי הצליחה ליצור פורמט שמתבסס על צילומי חוץ, עוטף את הפרסונה הטלוויזיונית שלה, ופה ושם משלב קטעי סטנד-אפ. רועי לוי פשוט צילם את הסטנד-אפ שלו, ופה ושם שילב מערכונים מאולתרים שגם נראים ככה. לוי רוצה לפתור בעיות של אנשים. אני מציעה שיתחיל בבעיה הכי בולטת במקרה שלו: טיימינג.
לפנייה לכתב/ת 
