"מסע אל האי המסתורי": כבר היינו שם
סרט ההמשך של "מסע אל בטן האדמה" ממשיך במסורת של ז'ול ורן, אך נוטל רעיונות גם מסופרים קלאסיים אחרים וגם מסרטי שפילברג ולוקאס. מקוריות אין פה, מה שלא הפריע לסרט להיות אחת ההצלחות הקופתיות הגדולות של השנה
שמו האנגלי של "מסע אל האי המסתורי" – "Journey 2: The Mysterious Island" מעיד על כך כי זהו המשך לסרט "מסע אל בטן האדמה" (2008). אמורה להיות רציפות בין שני הסרטים, אך חוץ מדמותו של הבן שון (ג'וש האצ'רסון) מהסרט המקורי, כל שאר הדמויות, כולל זו של האב (ברנדון פרייזר בעל הקריירה האבודה), הועלמו והוחלפו בדמויות החדשות.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
מי שראה את הסרט המקורי יודע שלא מדובר בהפסד גדול. למעשה יש שדרוג בגזרת שחקני המשנה עם איש השרירים דוויין "דה רוק" ג'ונסון, ומייקל קיין בעוד עבודת-תשלום-ביד-בבקשה. אבל זה גם מעיד על חוסר הרצינות הבסיסי שבו ניגשו הבימאי בראד פייטון והתסריטאים בריאן ומארק גאן לעשיית הסרט. חוסר רצינות זה ניכר ברצף העלילתי הקלוקל, באפקטים הרחוקים פעמים רבות מליטוש, ובמקבץ האינסופי של העתקות ירודות - בעיקר ממיטב סרטיהם של ג'ורג לוקאס וסטיבן שפילברג.
כל זה לא הפריע לסרט (ומן הסתם סייע לו) להפוך לאחת ההצלחות הקולנועיות הגדולות של שנת 2012. למרבה הצער יש בהצלחה זו מידה רבה של צדק: יחסית לרוב המוחלט של סרטי הילדים הנמצאים כרגע על המסכים (למעט "הוגו" הנהדר באמת), הוא דרך סבירה יותר לבזבוז הזמן הבלתי נמנע בחברת ילדים.
ורן, סטיבנסון וסוויפט במכה אחת
כמו "בטן האדמה" גם "האי המסתורי" הוא הניסיון לעדכן את ספריו של ז'ול ורן לסרט הרפתקאות עכשווי לילדים. אבל המחסור בדמיון הנדרש בעיבוד של ספר בודד מכריע את יוצרי הסרט והם מגבבים פרטים מספרים שונים.
בתחילת הסרט משיג הנער שון הודעה מוצפנת מסבו האבוד אלכסנדר (קיין). את ההודעה הוא מפענח בשתי דקות יחד עם אביו החורג הנק (ג'ונסון) – והיא מובילה אותם, באקט שבו מנסה האב החורג לשפר את היחסים עם הנער, לאיי פלאו באוקיינוס השקט, מקום שבו אמור להימצא האי המסתורי.
על פי פיענוח המפה, מדובר באי שעליו לא רק ורן כתב, אלא גם רוברט לואיס סטיבנסון ב"אי המטמון" וג'ונתן סוויפט ב"מסעי גוליבר". המפה, כך מסתבר, היא של אי שבכל אחד מספרים אלו היה חלק ממנו. הדבר הטוב ברעיון שהוא מסיר מעל השולחן שלושה עיבודים במכה אחת, לפחות מצד הצוות האחראי על הסרט הנוכחי.
ההגעה לאי מתבצעת באמצעות טייס מסוק בשם גאבאטו (לואיס גוזמן) שתפקידו העיקרי הוא לשמש כהפוגה קומית, ובתו עזת הרוח קאיילני (ונסה האדג'נס) שתהיה מושא חיזור בלתי נמנע עבור הנער. הם מתרסקים לאי, ושם צריכים לשרוד בעולם שבו החיות הגדולות הפכו לקטנות (פיל דיגיטאלי קטן - כמה חמוד) והקטנות לגדולות (לטאות, דבורים ופרפרים).
הסבא מתגלה באי, אך תוך זמן קצר הנק מבין כי האי, שהוא אגב האי של אטלנטיס האבודה, עומד להיבלע חזרה לים. הם צריכים להימלט, אך ללא מסוק מה יעשו? למרבה המזל גם "20 אלף מיל מתחת למים" של ורן מתערבב בסרט זה, ולכן הם צריכים להגיע לצידו השני של האי כדי לעלות על הנאוטילוס שתוציא אותם מהאי (גניבה קטנה מסדרת הטלוויזיה "אבודים").
ותודה ללוקאס ושפילברג
המקוריות הדלה של הסרט ניכרת בכל רגע. הנק מתייחס לפחד שלו מלטאות במשפט החוזר על דברי אינדיאנה ג'ונס לגבי נחשים. דימויי עיניי לטאות ענק נגנבו מ"פארק היורה". דמותו של קיין מושווה למאסטר יודה מ"מלחמת הכוכבים", משם לקוחות גם הסצנות בהשראת ההימלטות מכוכב המוות, וסצנה תחת מימית בהשראת רגעים זכורים מהסאגה של לוקאס.
נראה שבכל פעם שהיוצרים מחפשים רגע בעל אימפקט הם חוזרים לספריית הסרטים המוגבלת שלהם ומעתיקים באופן חיוור רגע שכבר ראינו. יתכן שלילדים הצעירים כל זה יהיה חדש למדי, ולכן מהנה בדרך סבירה. אך לגבי ההורים נשאלת השאלה – האם לא עדיף במקום זאת להראות להם את המקור?
כבונוס ל"מסע לאי המסתורי" מצורף סרט קצר מהסדרה החדשה של הלוני-טונס בתלת מימד בכיכובם של אלמר פאד ודאפי דאק. ההשראה של "What's Opera, Doc?" הקלאסי (1957) ניכרת, אך נראה שהיוצרים התבלבלו ועיצבו את התנהגותו של דאפי כדומה מדי דווקא לזו של באגס באני.
למרות עודף ההתחכמויות שיעברו מעל לראש הצופים הצעירים, הסרט הקצר עדיין מוצלח הרבה יותר מהסרט באורך מלא שיבוא לאחריו. רק תהייה אחת – מדוע אין תרגום שיאפשר לילדים ולהורים עם שליטה חלקית באנגלית להבין את הבדיחות?
