20 באפריל 2012 בשעה 8:30

"בקתת הפחד" – ביקורת

"בקתת הפחד". קריסטן קונולי.

הדבר הראשון והעיקרי לזכותו של "בקתת הפחד" הוא ג'וס וידן (שכתב את התסריט יחד עם במאי הסרט דרו גודרד). ג'וס יצר את "באפי ציידת הערפדים" ותענוג לשמוע את הדמויות שלו. זה הסרט הראשון של דרו גודרד, שעבד כתסריטאי בסדרות כגון "באפי" ו"אבודים". התחלת הסרט מזכירה מאוד פרק של "באפי", והצגת הדמויות והדיאלוגים ביניהם גרמו לי לגעגועים קשים לסדרה המעולה. כמו "באפי", הסרט מנסה ללכת על שילוב של אימה וקומדיה.

עלילת "בקתת הפחד" היא תבנית קלסית של סרט אימה: חמישה חברים, שלושה בחורים ושתי בחורות, יוצאים לנפוש בבקתה ביער של בן דוד של אחד מהם. לא כולם יחזרו הביתה בחיים. הסרט הולך פחות על אימה ופחד ויותר על בהלה, וכשאנשים בסכנת מוות – במקרה הזה, הם פחות מצחיקים. וקטעי הרציחות מדממים ואכזריים. זה אינו סתם -או רק- סרט על צעירים אמריקאיים שנרצחים בזה אחר זה באכזריות יצירתית, מיד ברור שמדובר ביותר בזה אך רק בהמשך מתגלה במה מדובר. קשה לציין את פגמיו של הסרט מבלי להסגיר את הגילויים בעלילה שלו.

בין השחקנים בראדלי וויטפורד ("הבית הלבן") וריצ'ארד ג'נקינס ("האורח", "לאכול, להתפלל, לאהוב") שעושים עבודה מצוינת, ובין הצעירים גם מספר שחקנים מסדרות שווידן יצר ("באפי", "אנג'ל", "בית הבובות") וכריס המסוורת'. "בקתת הפחד" צולם ב-2009(!), לפני שהמסוורת' נבחר לגלם את ת'ור (שמופיע גם ב"הנוקמים", שג'וס וידן כתב וביים).