"באטלשיפ": צוללים בכיף - לא לעומק
מתקפת חייזרים על העולם? סכנה לאנושות? בסרט "באטלשיפ" לא לוקחים את האיום יותר מדי ברצינות. השילוב של האפקטים הממוחשבים, משחק הצוללות, ריהאנה ו-ותיקי הצי המזדקנים, משעשע גם בלי להטיל עוגן בתודעה של הצופים
צריך להמתין עד מחצית השעה האחרונה של "באטלשיפ" ("Battleship") כדי ליהנות ממנו באמת. או-אז מתגייסים כמה מקשישי מלחמת העולם השנייה ששירתו על סיפון אוניית הקרב "מיזורי" במערכה שהתנהלה באוקיינוס השקט (בין היתר, נערך בה טקס הכניעה של יפן בספטמבר 45', בפיקודו של הגנרל דגלאס מקארתור), מתניעים מחדש את הגברת הזקנה שהפכה מאז למוזיאון ימי בפרל הרבור, ומראים לחייזרים מי באמת שולט ביקום.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
יש הרבה חייזרים בים
הסיפור מוכר ולעוס זה מכבר: טיילור קיטץ' (היישר מהמגה-פלופ "ג'ון קרטר") מגלם צעיר מובטל הנוטה להסתבך בצרות ומתגורר באחד מאיי הוואי. אחרי ניסיון שמסתיים במעצרו להרשים צעירה יפהפייה (הדוגמנית ברוקלין דקר), בעודו חוגג שתוי בבר מקומי, הוא מקבל אולטימטום מאחיו הבכור (אלכסנדר סקושגורד), ומתגייס לחיל הים בו משמש האח כמפקד משחתת מצטיין.
לא ברור כמה זמן עבר, אבל הגיבור קל הדעת הופך בעצמו לקצין שעדיין נוטה להסתבך בקטטות, ואילו הצעירה, שנהייתה בינתיים לחברתו, מתבררת כבתו של מפקד הצי (ליאם ניסן). בדיוק כאשר הוא תוהה מתי ובאיזה אופן לבקש מאביה את ידה, נוחתות בכדור הארץ חמש ספינות חלל חוצניות, שהגיעו ממערכת שמש דומה לזו שלנו. אחת מהן מתרסקת ומרסקת את הונג-קונג, אבל הארבע האחרות מתמקמות בלב ים, ממש מול חופי הוואי.
מפקדי המשחתות האמריקאיות והיפניות הנמצאות באזור, במסגרת תמרון משותף, מנסים ליצור קשר ידידותי עם הספינות הזרות, אבל אז פותחים החייזרים במתקפה אלימה במיוחד, ומטביעים את המשחתות, למעט אחת – זו שעליה יפקד מעתה והלאה, בעל כורחו, קצין הימייה קיטץ'. ואם מלחמת חורמה בפולשים מהחלל החיצון והצלת העולם מפניהם לא יצליחו לשכנע את האדמירל הקשוח לתת לו את ידה של בתו – מה כן?
מה הקשר בין זה למשחק המשבצות? – אז זהו, שבאחד מקטעי השיא בסרט, שבהקרנה בה נכחתי אף זכה למחיאות כפיים רמות, נפרש לוח המזכיר את גרסת משחק הקופסה שפיתחה חברת הצעצועים הסברו (יצרנית צעצועי "רובוטריקים" ו"ג'י.איי. ג'ו", שנהפכו אף הם לסרטים).
אגב, זהו הרגע היחיד בסרט, שבו נזכרת אחת הדמויות – יפני (טדאנובו אסאנו), למקרה שתהיתם – שהדרך לנצח את החייזרים עוברת (גם) באמצעות שימוש אסטרטגי מסוים בשכל. ממש כמו במשחק המשפחתי עצמו.
רובוטריקים אמפיביים
אבל חוץ מזה, "באטלשיפ" נדמה כמו עוד סיבוב של "רובוטריקים", כאשר ההבדל היחידי בין ברג לבין מייקל ביי, היוצר כבד המגע של הטרילוגיה הרעשנית ההיא, נעוץ בקלילות היחסית שבה הראשון מעלה ומוריד (בעיקר מעלה) את הווליום, ובחוסר הרצינות המוחלט שבו הוא מתייחס לעלילה.
"באטלשיפ", הבנתם נכון, הוא סרט מהנה למדי - ואיך אפשר שלא ליהנות מסרט, שבו ריהאנה מגלמת מומחית כלי נשק שמפוצצת חייזרים?
העובדה שבדיוק 70 שנה אחרי מתקפת הקמיקאזה על פרל הרבור, משתפים מלחים אמריקאים ויפנים פעולה כדי להביס ארמדה של חוצנים מול חופי הוואי – אינה עוברת סתם כך.
בעידן שבו אמריקה צריכה לשקם את מעמדה כמובילה של "סדר עולמי", ההתייחסות אל אותו רגע היסטורי נדמית מובנית מאליה, וגיבוריו האמיתיים של הסרט,
כאמור, מתגלים כוותיקי המלחמה ההיא (אגב כך, אחת מדמויות המשנה ההרואיות שלוחמות בחייזרים מהחוף מגולמת על ידי לוחם קטוע רגליים מהמלחמה בעיראק).
אכן, משעשע לראות חבורה של גיבורי עבר מפרקים ת'צורה לחייזרים מזוקנים בשריוני פאוור ריינג'רס (את התסריט, יש לציין, כתב הצמד שאחראי ל"RED" , שעסק אף הוא בלוחמה גריאטרית). אוניית הקרב ההיסטורית, אותה "USS Missouri", מחזירה את אמריקה לימים הרחוקים ההם שבהם אכן היה מעמדה הגלובלי איתן וארה"ב אכן הצילה את העולם. אבל מה שחשוב יותר מהעולם זה "מבצע סבא" בהשתתפותם - הרגע הגדול של הסרט.
