"הנותנת" – ביקורת

"הנותנת". הגר בן-אשר. צילום: ורד אדיר.

"הנותנת". הגר בן-אשר. צילום: ורד אדיר.

סרטה של הגר בן-אשר "הנותנת", הוא יצירה יפהפיה המזכירה לצופה כי הקולנוע הוא קודם כל מדיום אמנותי. על אף הימנעות כמעט מוחלטת מדיאלוגים, הצופה נחשף לעלילה מורכבת, שבה מערכות יחסים אנושיות וצילומי טבע ונוף משלימים את מקום המלל, תומכים זה בזה ומביאים את הסיפור לכדי יצירה שלמה. במידה ואינכם נרתעים משוטים ארוכים ומסר מופשט, מדובר באחד הסרטים היפים שתראו השנה.

בן אשר, המוכרת לקהל הרחב בעיקר כשחקנית ("רביעיית רן"), אמונה על התסריט, הבימוי והתפקיד הראשי. הסרט הנוכחי הוא הרחבה לסרטה הקצר "משעולים", שהשתתף בשבוע המבקרים של פסטיבל קאן 2007, וזכה לשבחים כולל פרס הסרט הקצר הטוב יותר בפסטיבל הקולנוע של שטוקהולם. בן אשר עצמה זכתה עבורו בפרס 'היוצרת המבטיחה' של פסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים רחובות וכן במלגת כתיבה מטעם תכנית השייכת לפסטיבל קאן ומטרתה תמיכה בקולנוענים מבטיחים. מלגה זו אפשרה את פיתוח התסריט הנוכחי ונראה כי בן אשר בהחלט עומדת בציפיות.

"הנותנת" הינו הפקה ישראלית-גרמנית המספרת על תמר, אישה צעירה המתגוררת עם שתי בנותיה במושב ומנהלת חיי מין מתירניים עם גברים מקומיים. כאשר שי (ישי גולן), וטרינר במקצועו, חוזר למושב בעקבות מות אמו – מתחדש הקשר בינו לבין הגיבורה ועל אף מודעותו לעברה המיני, הוא מציע להכניס לחייה אהבה זוגית ומערכת יחסים מונוגמית. מנקודה זו נפרש מאבקה הפנימי של תמר סביב יכולתה להתחייב למערכת יחסים זו.

"הנותנת". הגר בן-אשר, ישי גולן. צילום: ורד אדיר.

"הנותנת". הגר בן-אשר, ישי גולן. צילום: ורד אדיר.

מניעיה של תמר להתנהלותה המינית אינם ברורים לחלוטין. רוב הסצינות המיניות בינה לבין שלושת מאהביה מהמושב (המגולמים על ידי איצ'ו אביטלצחי חנן ויואב לוי), הן כאלה בהן היא אינה מבקשת גמול לעצמה בצורת הנאה מינית או מערכת יחסים. עובדה זו, יחד עם הבחירה שלא להכניס לסרט נקודת מבט חיצונית על התנהגותה של תמר, למשל בצורת אנשי מושב נוספים, מאפשרת לפנות את מקומם של אלמנטים שלרוב נכרכים בהתנהגות מינית מתירנית, כגון בושה או אשמה, לטובת עיסוק טהור יותר ביצריות ויכולתה לשרוד גם תחת מציאות תחומה ומוגדרת יותר, כפי שמייצג אותה שי.

בסצינות בהן תמר צועדת בחשיכת המושב, הצופה אינו חרד לגורלה מאחר וברור כי היא מייצגת משהו מן הטבע וכי בסביבה זו היא בשליטה על גורלה ובחירותיה. לעומת זאת, לנוכח סוכה הנראית לרגע כחופה ורגע אבהי בין בן זוגה לבין בתה הבכורה, נראה כי הגיבורה במצוקה וחשה נרדפת על ידי יצריה.

בהקשר זה, אחת הבחירות התסריטאיות המעניינות של בן אשר היא להפגיש בין היצרי למוגדר בעזרת מערכות היחסים של הדמויות הראשיות עם דמויות אחרות ולא האחד עם עם השנייה. על תמר אנו למדים בעיקר דרך מפגשיה המיניים עם שלושת מאהביה, בעוד רוב הדיאלוגים והאינטראקציות של שי נעשים עם בנותיה של אהובתו.  בנוסף, על ידי יצירת שלושה מאפיינים עדינים ושונים לשלושת הגברים בעולמה של תמר, ועל ידי עיצוב דמויות שתי בנותיה של תמר כשני חלקיה שונים של אמן- זה המיני והחזק יותר וזה הרך והנזקק, מצליחה בן אשר להקדיש את המקום המרכזי בסרט לשאלת המפגש בין הפראי לתחום ולהפוך את העיסוק בו למורכב ועשיר.

"הנותנת". איצ'ו אביטל. צילום: ורד אדיר.

"הנותנת". איצ'ו אביטל. צילום: ורד אדיר.

חייבים לומר מילה על עבודתו של הצלם עמית יסעור, המספק לסרט צילומים יפהפים המלווים את העלילה ותורמים לה רבות. בעזרת צילומי הנוף והטבע הפואטיים של יסעור מודגש הפן הבודד והמאיים ביצריות וכן נפרשים צדדיו השונים של היצר כמחד מלא בתחושות כוח ושליטה, ומאידך רדוף בתחושת כליאה וחולשה. יחד עם בימויה המצוין של בן אשר, הופך הפן הויזואלי בסרט לשחקן מרכזי וכאחד האמצעים המרכזיים להעברת מסריו.

על אף מיקום סיפור הסרט במושב ישראלי, אין בו עיסוק בתמות ישראליות שחוקות והוא פונה לעולם רעיונות ודימויים רחב יותר. איכותו ושפתו הקולנועית  של שימוש בשוטים ארוכים ותסריט דל במילים אך עשיר בדימויים ורגש, הם כנראה הסיבה לה הוצג הסרט על ידי מארגני שבוע המבקרים של פסטיבל קאן כסרט שאינו טיפוסי למה שנתפס כקולנוע ישראלי. יתכן ובאמת הסרט הוא יוצא דופן בנוף המקומי אך אולי נכון יותר לומר כי יצירתה זו של הגר בן אשר מייצגת צעד נוסף בקולנוע ישראלי מתפתח ומשתבח.

דירוג: ★★★★★

הנותנת
ישראל, גרמניה, 2011
הפצה: החל מה-17.05.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:

בימוי:
הגר בן-אשר
תסריט:
הגר בן-אשר
משחק:
הגר בן-אשר
ישי גולן
איצ'ו אביטל

הזאב

אופיר איל, גם מי שאינו מתקשה בהבנת הנקרא, אינו מסוגל להבין אותך. חבל על הזמן שהקדשתי לקריאת הגבבה הזו.
זאב

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?