"העולם מצחיק" – ביקורת #1

"העולם מצחיק". מימין: אלי פיניש, אסי לוי, דני שטג. צילום: ורד אדיר

ב"העולם מצחיק" שכתב וביים שמי זרחין ("לילסדה", "הכוכבים של שלומי") יש שלוש דמויות מעניינות בעלות סיפורים טובים המגולמים בידי שחקנים מצוינים. בשביל מה, אם כן, היה צריך את כל המסביב? דמויות המשנה, או יותר נכון: הדמויות הצדדיות לא מוסיפות דבר. ספק אם הן היו אמורות לשמש כיותר מתוספת צבע והווי מקומי וסוג של אתנחתות קומיות שנדמו כנראה נחוצות, והן רק מפריעות ומסיטות מהעיקר בסרט בן למעלה משעתיים שיש בו קטעים נוגעים ללב ומעט קטעים משעשעים והיה יכול להיות סרט ממש טוב לו היה מתרכז בסיפור סיפורם של שלושה אחים ולא של מקום וקהילה. כמו "אביבה אהובתי", סרטו הקודם והמצליח של זרחין, "העולם מצחיק" מתרחש בעיר ילדותו טבריה.

העיקר שישנו בסרט הם שלושת האחים מירון, ירדנה וגולן, שאינם בקשר אחד עם השני. מירון (ברוך השב, דני שטג) הוא אלמן שמגדל שני נערים, האחד בן 17 והשני בן 19 שבתחילת הסרט מתעורר מתרדמת ושב הביתה אחרי שנים בבית לוינשטיין. ירדנה (אסי לוי המדויקת) היא אם שכולה בתהליכי פרידה מבעלה, שמגלה שהיא בהריון מבלי לדעת ממי. וגולן (אלי פיניש המעולה, שצריך לככב בסרט באופן דחוף) הוא שדרן רדיו שישן בתחנת הרדיו אחרי שמכר את ביתו ולקח משכנתאות כדי לממן את הטיפולים של חברתו חולת הסרטן נאטשה (אולה שור סלקטר). מספיק, לא? בהחלט.

במקום להסתפק באלו, ועוד כמה דמויות משנה ("חשודים" בהכנסתה של ירדנה להריון, למשל), כופה זרחין דמויות מיותרות וסיפורים צדדיים. סיפור מסגרת מספקת סדנת סיפורים שמנהל בספרייה הציבורית רוני (יחזקאל לזרוב), שכן של ירדנה. לסדנה הזאת מגיעים גם חברה לעבודה של ירדנה (רותם זיסמן-כהן), אברם (אבי גרייניק), ניסים (שלומי קוריאט) ועוד, כולל צפי (נעמה שטרית) שלה תפקיד מרכזי בסיפור הסרט. היא עובדת בניקיון בבתיהם של מירון וירדנה ובתחנת הרדיו שבה עובד ומתגורר גולן. היא מתעניינת בסיפוריהם בהווה ומהעבר. הסיפור האישי של  אותה צפי פחות מעניין והיא בעיקר משמשת כ"מראיינת" וככלי לגילוי הסיפורים של הדמויות האחרות.

"העולם מצחיק". אלי פיניש, אולה שור סלקטר. צילום: ורד אדיר

"העולם מצחיק" הוא, כנראה, הסרט הישראלי השני הכי ארוך אחרי "שנת אפס" בן 131 הדקות של יוסף פיצ'חדזה, שגם הוא עסק בסיפורים משולבים של מספר דמויות.  בתפקידים קטנים מופיעים גם דרור קרן, אלון נוימן ומשה איבגי כרופאים, לבנה פינקלשטיין, רותם אבוהב המקסימה וישראל קרטוזה כדמויות בסיפורים שמסופרים בסדנה, ובעלה וחותנה של אולה שור-סלקטר, מיכה ואברהם סלקטר. כל השחקנים עושים עבודה טובה בסרט שנע רוב הזמן בהצלחה בין דרמה לקומדיה. בסרט עם הרבה דמויות וסיפורים נהוג למצוא משהו-אירוע שיאחד את כולם, יביא את כולם יחד בסוף לאותו מקום או לאותה סיטואציה (רעידת אדמה ב"תמונות קצרות", גשם מיוחד ב"מגנוליה"). במקרה הזה מדובר באירוע סתמי וחסר משמעות, ועם שיר סיום שאין לו קשר למשהו שקרה לפני כן בסרט.

ואף מילה על הגשש החיוור ששם הסרט לקוח מתוך מערכון שלהם? בסרט יש מספיק מערכונים, ציטוטים ואזכורים של הגששים, תאמינו לי.

הסרט צפוי להיות מועמד לפרסי אופיר רבים, כולל לסרט הטוב ביותר, וכרגע מסתמן כבעל סיכויים טובים לזכייה. לסרט הזה, שאם יזכה בפרס הסרט הטוב ביותר בפרסי אופיר יהיה נציגה האוטומטי של ישראל לקטגוריית הסרט הזר האוסקר, סיכוי קלוש להיות מועמד לאוסקר. זה אינו מסוג הסרטים שמועמדים לפרס הסרט הזר, וזה לא אומר שהוא לא צריך לזכות בפרס אופיר בגלל זה. זה אומר שיש להפריד בין הסרט הישראלי הטוב ביותר, לסרט הישראלי הטוב ביותר לתחרות פרסי האוסקר, כמו שלאירוויזיון אמורים לשלוח את השיר המתאים ביותר לתחרות, ולא את השיר הישראלי הכי טוב.

העולם מצחיק
ישראל, 2012
הפצה: החל מה-14.06.2012 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע.
קדימון:

בימוי:
שמי זרחין
תסריט:
שמי זרחין
משחק:
אלי פיניש
אסי לוי
דני שטג
משה אשכנזי
נעמה שטרית
אור בן מלך
אולה שור סלקטר
יחזקאל לזרוב