"זהות גנובה": לאן נעלמת, ג'ייסון בורן?
הסוכן ארון קרוס החליף את ג'ייסון בורן, ג'רמי רנר החליף את מאט דיימון, והבמאי טוני גילרוי החליף את פול גרינגראס - מבולבלים? העלילה עמוסת הפרטים של "זהות גנובה", הפרק הרביעי בסדרת סרטי האקשן, לא תחלץ אתכם מהבלגן
המלך מת. יחי המלך החדש! המלך - כלומר מאט דיימון, כלומר ג'ייסון בורן - מוריש את הזיכיון לסדרה המצליחה הקרויה על שמו לאחד, ארון קרוס, ששב מילולית מן הכפור על מנת להמשיך ולהוביל אותה.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
"זהות גנובה" ("The Bourne Legacy"), הפרק הרביעי בסדרה, הוא למעשה עוד אתחול הוליוודי עכשווי (בדומה לספיידרמן, באטמן, סופרמן ושות'). אחרי שהן פול גרינגראס (במאי שני הפרקים הקודמים) והן דיימון זנחו את רעיון סרט ההמשך, הופקד עתיד הסדרה בידיו של טוני גילרוי, מי שכתב את התסריטים לשלושת סרטי "בורן", ומתמקם עתה בעמדת הבמאי.
מבחינה זו, יש דבר מה באתחול הזה של הסדרה שהוא מהותי לעיסוק הבסיסי שלה בלידה מחדש. כזכור, בפרק הראשון שלה, "זהות כפולה" ("The Bourne Identity") מ-2002, נמשה הגיבור מהמים על ידי ספינת דיג איטלקית כשהוא ירוי וסובל מאמנזיה. עלילת הסרט ההוא התמקדה בניסיונותיו של אותו אלמוני-פלמוני לפצח את חידת זהותו האמיתית, ולהתמודד מול ההשלכות המוסריות של הגילוי.
מי נגד מי, ומתי?
הפרק הנוכחי מתרחש במקביל לעלילת הפרק השלישי בסדרה, ושמו ותמונתו של ג'ייסון בורן "רודפים" אותו כמעיין רוח רפאים מהתלת. הסרט נפתח בשממה המושלגת של אלסקה שם נמצא סוכן-על בשם ארון קרוס (ג'רמי רנר) בסדרה של אימוני הישרדות קשים הכוללים טיפוס על פסגות הרים, שחיה במים קפואים, מאבק לחיים ולמוות עם זאב, ועוד כיוצא באלה. שם, בבקתה מבודדת, הוא אף פוגש בעוד סוכן כמוהו. במקביל, אנו עוקבים אחר חיסולם של סוכני CIA ברחבי העולם באמצעות גלולת רעל שהם נוטלים.
חיש מהר מסתבר שהחיסולים הללו קשורים לחשיפתו (בסרט השלישי) של פרויקט "טרדסטון" החשאי, שבמסגרתו הולעטו סוכנים נבחרים של ה-CIA בכדורים לשיפור היכולות הפיזיות והמנטליות במטרה להפוך אותם למחסלי-על (בדומה לג'ייסון בורן). עכשיו, כדי למנוע את גילויים של פרטים נוספים על אודות הפרויקט, מורה האחראי עליו ב-CIA, אריק באייר (אדוארד נורטון), להשמיד כל זכר לו. במילים אחרות, להיפטר מכל הסוכנים והמדענים שהיו חלק ממנו, ובהם קרוס.
אחת הסצינות האפקטיביות בסרט היא זו שבה מדען שעבר שטיפת מוח רוצח בזה אחר זה את עמיתיו המעורבים בפרויקט הסודי, ואז מתאבד. הניצולה היחידה מהטבח היא ד"ר שירינג (רייצ'ל ווייז), וכאשר נשלחים סוכנים על מנת להתנקש פעם נוספת בחייה, מציל אותה קרוס. השניים יוצאים למסע של בריחה והישרדות שמוביל אותם עד הפיליפינים, אל המעבדה שבה מיוצרות התרופות האסורות לשיפור גנטי.
אם כל האמור לעיל נשמע מלהיב למדי - חישבו שנית. קרוב לשעה מהסרט (שאורכו כשעתיים ורבע) מוקדש לאקספוזיציה, וזו עמוסה בכל כך הרבה פרטים, קפיצות מעניין לעניין, דיאלוגים מרומזים, ודמויות שצצות מהסרטים הקודמים (אלברט פיני, דיוויד סטרתרן, ג'ואן אלן וסקוט גלן), עד שהצופים הולכים לאיבוד בתוך הערבוביה. שלא לדבר על זה, שלוקח זמן רב מדי להבין שמה שאנחנו צופים בו קורה, כאמור, בו זמנית עם אירועי הסרט הקודם. מבטיהם התמהים של שכניי לשורה הבהירו לי חד משמעית שהבעיה אינה אצלי.
בעיה נוספת קשורה בדמותו של היורש. בעוד ג'ייסון בורן (שדמותו התבססה על סדרת הספרים מאת רוברט לדלום) ייצגה מתחים אידיאולוגיים, מוסריים וקיומיים שהועצמו באמריקה של אחרי 11 בספטמבר, זו של ארון קרוס נדמית בעיקר ריקה ולא מעניינת. רנר בסרט אינו יותר ממכונת הרג מרשימה, וקשה על כן להזדהות עמו. זאת, להבדיל מדמותו של בורן, שהחיפוש שלה אחר זהותה האבודה והרצון להשתחרר מעברהּ ולהיעלם, הניעו היטב את עלילות הסרטים הקודמים.
להבדיל מעמיתו גרינגראס, שהיטיב לנתב את העלילה הפתלתולה של צמד הפרקים הקודמים (את הסרט הראשון ביים דאג לימן), גילרוי, שכתב וביים בעבר את "מייקל קלייטון" הצדקני ו"משחק כפול" הכושל, לוקה בשבתו כבמאי במגע יד מסורבל. אם סדרת סרטי "בורן" נדמתה עד כה כגלגול אינטליגנטי של מותחני ג'יימס בונד, הנה בא הפרק הנוכחי ונראה יותר כחיקוי חיוור וסתמי של קודמיו, שאינו מוסיף עליהם ולא כלום.
לזכות גילרוי ייאמר, שהוא התסריטאי שהעניק לשלושת הסרטים את הברק העלילתי שלהם. אך עבודתו הפעם כושלת גם בתחום זה,
ו"זהות גנובה" קורס תחת עודף מייגע של פרטים שאינו אלא רשת הסוואה מחוררת לחוסר התחכום של העלילה. על הכישלון, אגב, חתומים עוד בני משפחה: אחיו של גילרוי, דן, היה שותף לכתיבת התסריט, ואח אחר, ג'ון, ערך את הסרט.
בסופו של דבר, "זהות גנובה" מתנהל כמו עוד מותחן פרנויה שבו "הטובים" נמלטים מפני האנשים בחליפות שנמצאים כל הזמן בחדר מלא מסכים ומאתרים אותם היכן שלא יהיו. כמה קטעי פעולה מסחררים (בעיקר אלה המתרחשים במנילה) לא הופכים את הסרט לבידור סביר. כך, אנו נחשפים לסיפורו של סוכן שפעל כל העת בצילו של ג'ייסון בורן, אבל מתקשה עתה לעשות את המעבר לאור הזרקורים.
