שתף קטע נבחר

"חדר 514": מצ"ח מדרגה ראשונה

סרט הביכורים של שרון בר זיו, המתרחש כולו בחדר חקירות טעון, מגיש בימוי מדויק ומשחק מיומן. אך כוחו האמיתי טמון בניסיונותיה של חיילת לשלוט במערכת גברית שמציבה אותה בעמדת נחיתות

"חדר 514", סרט הביכורים של שרון בר זיו, הוא יצירה מעניינת מבחינה אסתטית ומהוססת מבחינה פוליטית. אך מעבר לכך, זהו סרט המבוים במיומנות רבה ומשוחק באופן דינמי ומשכנע, כך שהסיטואציה שבמרכזו לופתת את הצופה, וגורמת לו להיוותר מרוכז ומרותק אל המתרחש על המסך.

 

ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:

 

עלילת "חדר 514" מתנהלת ברובה בחדר חקירות צבאי. רוב הזמן מאוכלס החדר שבכותרת בשתי דמויות בלבד המתנצחות ביניהן. אחת מהן היא אנה (אסיה נייפלד), חוקרת מצ"ח ממוצא רוסי הנמצאת על סף שחרורה. על הפרק אירוע שהתרחש בליל הסדר ובמהלכו פגע קצין צה"ל במשפחה פלסטינית.

 

הנחקר הראשון הוא נמרוד (גיא קפולניק), סמל ביחידה קרבית בשטחים, שבמהלך חקירתו מדווח על התנהגותו האלימה של מפקדו. הנחקר השני, המרכזי, הוא המ"פ דוידי (אודי פרסי) שבזחיחותו מבקש לטייח את הפרשה, אך מופתע מנחישותה של החוקרת הצעירה לחשוף את האמת.

 

מאבק כוחות אינטימי

עוצמתו של הסרט אינה נובעת בהכרח מההעמדה במרכז של האלימות הצה"לית בשטחים (כמה סרטים דוקומנטריים, ובראשם "חמש מצלמות שבורות" המצוין שמוקרן בימים אלה בסינמטקים, מתארים את האלימות הזו באופן אפקטיבי ואמיץ יותר). לא, כוחו טמון במאבק הכוחות האינטימי שמתרחש בחדר החקירות הקטן, בין אישה צעירה (שהעובדה שאיננה ילידת הארץ נחשפת בשיחות טלפון שהיא מנהלת ברוסית עם אמה) לבין נציגיה של מערכת גברית המבקשים לתמרן אותה ולשלוט בה.

 

הסרט מציג דמות נשית, שהאלימות הגברית-צה"לית המופעלת כלפי הפלסטינים בשטחים מכוונת, בסופו של דבר (אף שבדרך אחרת) גם כלפיה. הפרספקטיבה הזו, המוכרת מלא מעט סרטים תיעודיים של יוצרות ישראליות (מיכל אביעד, תמר ירום), חושפת בהדרגה את הרטוריקה הקורבנית שהחייל הישראלי נדרש לה, בבואו לנקות עצמו מאחריות למעשיו בשטחים.

 

 

מתוך הסרט. מערכת יחסים חצי מוסרית ()
מתוך הסרט. מערכת יחסים חצי מוסרית

 

בנוסף, הסרט מתאר רומן שמתנהל בין אנה לבין המפקד הישיר שלה (אוהד הול), העומד להינשא. גם הפרט העלילתי הזה, שאינו זוכה לפיתוח משמעותי, אמור להבליט את הדינמיקה הכוחנית שבמרכז הסרט. עם זאת, לא לגמרי ברור איך מי שמצד אחד נאבקת בהחלטיות לחשיפת האמת, מוצאת עצמה בסיטואציה שבה היא עצמה לוקה מבחינה מוסרית, ובמידה רבה כמו משתפת פעולה, עם נצלנותה וכוחניותה של אותה מערכת שעל כשליהּ היא מבקשת להצביע.

 

הטובים והרעים

בהדרגה - וזה מה שמכהה את הביקורת הפוליטית של הסרט - "חדר 514" נהפך לאלגוריה מוסרית המייצרת דיכוטומיה ברורה בין "טובים" ו"רעים". נמרוד ואנה ממוקמים בצד האחד של הסקאלה, בעוד המ"פ דוידי ואלוף הפיקוד (שדמותו מצטרפת לסרט בחלקו האחרון) מייצגים את הקוטב האחר. אלא שהחלוקה הזו מאשרת, למעשה, את מערכת הכיבוש שהינה, אחרי הכל, תקינה ויודעת לבקר את עצמה. אפילו התפנית העלילתית שמתרחשת לקראת סופו של הסרט (ושאותה, כמובן, לא נחשוף) מציגה, בסופו של דבר, את הכובש כקורבן האמיתי של הסיטואציה המוצגת במהלכו.

 

אסיה נייפלד מככבת ב"חדר 514". אלימות שמכוונת גם כלפי המין הנשי ()
אסיה נייפלד מככבת ב"חדר 514". אלימות שמכוונת גם כלפי המין הנשי

 

אבל, כאמור, כוחו האמיתי של הסרט טמון בניסיונותיה הנחושים של אישה צעירה לשלוט במערכת צבאית שמציבה אותה בעמדת נחיתות. אין זה מקרה, לפיכך, שהסרט מתמקד פעם אחר פעם בטקס שבו היא פורקת, מילולית וסימבולית, את הגברים-החיילים שנכנסים אל תוך החדר "שלה", מנשקם. כך הופך החדר שבכותרת לטריטוריה, מצומצמת אמנם, של שליטה נשית שמבקשת לאתגר את הזחיחות והיהירות של הגברים "הנכנסים-חודרים" אליו.

 

לזכותו של הבמאי-תסריטאי בר זיו (הזכור כאחד מכוכביו הצעירים והמבטיחים של "בלוז לחופש הגדול" המיתולוגי) עומד צוות שחקנים מעולה ואלמוני למדי. קפולניק ופרסי מרשימים, ומעוררים את החשק להמשיך ולצפות בהם במסגרת הקולנוע הישראלי (שנשען על מצאי שחקנים צעירים מוגבל); אך התגלית האמיתית של "חדר 514" היא נייפלד, שחקנית תיאטרון חיפה, שנוכחת בסרט לכל אורכו, והיא זו שמעניקה לו את עוצמתו.

 

מה קורה שם מאחורי הדלת? "חדר 514" ()
מה קורה שם מאחורי הדלת? "חדר 514"

 

העובדה שבמהלך הסרט (המובא למעשה כפלשבק) איננו למדים, אחרי הכל,

דבר וחצי דבר על חייה ועולמה, הופכת את הדמות הזו למעט מונוטונית, אך אין בכך כדי להפחית מהדינמיקה האפקטיבית שמתחוללת בתוככי החדר הסגור.

 

כבמאי מושפע בר זיו מאוד מסגנונם הכמו-תיעודי ומהאינטימיות הקשוחה של סרטי האחים דארדן ("רוזטה", "הילד"). זוהי בחירה נבונה, שמעצימה אמנם את הדרמה ומייצרת מעורבות, אבל בה בעת קשה להתעלם מהעובדה שהאסתטיקה הזו הולכת ונהפכת - בקולנוע הישראלי, ובכלל - למניירה מעיקה במקצת (בסצנה הראשונה של הסרט, שבה אנו פוגשים באנה הנסערת, המצלמה רועדת ונעה במידה בלתי נסבלת כמעט).

 

"חדר 514" הוא אחד הסרטים המרשימים שנוצרו לאחרונה בארץ. מותחן קאמרי אינטנסיבי שמאתגר את הצופה בזכות התרחשותו בחדר אחד קטן (קטן אף מזה שבו ניהל לאחרונה פולנסקי את "אלוהי הקטל" שלו), ובה בעת סוחף אותו אל תוכו ומותיר אותו מסוקרן.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אסיה נייפלד וגיא קפולניק ב"חדר 514". עושים חשק להמשיך ולראות אותם על המסך הגדול
לאתר ההטבות
מומלצים