[rating=4]

חלק גדול מהצופים, נכון יותר הצופות, באו לראות את הגברים השריריים והכמעט עירומים, אבל כדאי מאוד להגיע ל"מג'יק מייק" גם בשביל הסיפור, שנכתב ביד אמן עם בימוי מצויין. "מג'יק מייק" יפתיע את הצופים, שציפו לראות קומדיה קלילה עם גברברים בחוטיני, כיוון שבסרט יש הרבה יותר עומק ועניין.

ביום בהיר מייק (צ'אנינג טאטום) העובד כפועל בניין פוגש ב-אדם (אלכס פטיפר), חסר עבודה, וגורר אותו למועדון חשפנות לגברים המציע מזומנים רבים תמורת עבודה נוחה. במהלך שרשרת אירועים משעשעים, אדם מוצא עצמו על הבמה ומסיר את בגדיו מול קהל נשות העיירה טאמפה בפלורידה, ארצות הברית, וצ'יק צ'אק נדלק מהרעיון.

ברם, להיות חשפן מקצועי דורש לעבור הרבה מהמורות, פיתויים וסכנות, ואדם צריך את מייק כדי שידריך אותו בין האדוות. הסיפור פשוט למדי ואף מזכיר מעט את הסרט "לילות בוגי" משנת 1997, שעסק בגבר צעיר המנסה להשתלב בעולם הפורנו של שנות ה-70.

הבמאי סטיבן סודרברג, הנמרץ כתמיד בבימוי סרטים, ורק בעשור האחרון הוציא למעלה מ-17 סרטים שונים, מביא סרט מלא נשמה, המאוזן מאוד בין החלק המשעשע והכיפי לבין הקטעים הרציניים, ונותן לצופים להחליט מה יותר חשוב בין השניים.

עולם הריקוד האקזוטי הגברי אינו יוצא דופן: הוא מלוכלך, סליזי ומפתה בדיוק כמו החשפנות הנשית, ואילו המעריצות הנשיות מלאות תאווה ושולחות ידיים בדיוק כמו הגברים במועדון חשפנות נשי.

ההבדל בין אולמות החשפנות הפשוטים, מהסוג שבוקי נאה נוהג לקחת אליהם את מועדון המעריצים שלו, לבין המועדון בסרט, הוא שכאן הגברים מככבים בקטעים תיאטרליים ומוזיקליים איכותיים, ואילו הנשים בקהל אוהבות את זה.

הבחורים המסוקסים מציגים את הריקודים המיניים באופן מושלם תוך הוספת הומור וציניות. בנוסף, לא רק הכיאורוגרפיה שלהם מצויינת, גם המצלמה רוקדת איתם ומביאה את המופע מזוויות מקוריות, שפשוט כיף לצפות.

למעריצות ולמעריצים של סגנון מופע זה, לא חסרים קטעי עירום למחצה בסרט, כך שגם אם אתם/ן הולכים/ות לראות את החשפן מג'יק מייק (טאטום), בטוח שלא תתאכזבו.

הסיפור, אם כן, מבוסס על מבחר קטעים מחייו של טאטום כרקדן אקזוטי, בטרם נהיה כוכב על בהוליווד, וכן – הבחור רוקד את הקטעים בעצמו. בחורה צעירה שישבה לצידי בעת ההקרנה, רצתה לזרוק לו שטרות כסף היישר למסך.

אבל מייק הוא בחור מורכב: בחור רציני עם שאיפות חיים אמיתיות, שעובד כחשפן רק בשביל הכיף והחלטורה, במטרה לחסוף כסף כדי להקים עסק רציני לבניית רהיטים אמנותיים. טאטום נותן הופעה מצויינת וריאליסטית, ומציג אף את הצד הריקני שבנשמתו בשעות שלאחר סגירת המועדון.

מי שגונבת את ההצגה בסרט, ולדעתי עוד נשמע ממנה רבות, היא קודי הורן, המגלמת את אחותו של אדם, ומביאה עומק אמיתי לדמותה. הדיאלוג בין השחקנים הוא כנראה החלק החשוב והאמיתי ביותר בסרט, ונראה כאילו חלק מהסצינות נלקחו הישר מהחיים. הדו-שיח נשמע אמיתי וטבעי, והדמויות אינן נשמעות בדיוניות.

סודרברג אשר גם היה אמון על הצילומים ב"מג'יק מייק" דאג להמחיש את פלורידה בחום, צהבהבות, עדשות סֶפְּיָה, כמו קרני שמש מלטפות, וכך התמונות נראות מעט חלומיות או אפופות אווירה.

חבל רק ששחקנים טובים כמאט בומר ("צווארון לבן") וג'ו מנניילו ("דם אמיתי") נבלחים לרגעי ריקוד קצרים בסרט, ולא נותנים לדמויותיהם להתפתח, אם כי, בנות, גם הם חסונים ושריריים בתחתונים. חשוב להזכיר גם את מת'יו מקונוהיי כמנהל המועדון, אשר מצד אחד נראה כרקדן סקסי מזדקן ומצד אחר מתנהג כאיש עסקים וה"בוס" של החבורה.

לא משנה אם אתם/ן מעדיפים/ות גברים מסוקסים או סיפור טוב עם מונולוגים מצויינים, יש הרבה קסם ב"מג'יק מייק".