בלדה לאביב הבוכה ביקורת סרט

Balada La'Aviv HaBoche Movie Review

רון פוגל על "בלדה לאביב הבוכה":
"יצירה מורכבת ומרגשת. קולנוע שבא מאהבה"

סרט ארכיון שתף/י

משחק אורי גבריאל, דודו טסה, אישתר, נירו לוי, דיקלה אדר גולד במאי/ת בני תורתי

ישראלי

ביקורת סרט לבלדה לאביב הבוכה מאת רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

ציון המבקר

"קסם המזרח"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.9/10

היכן תצפו?

בקולנוע

44.1% בבית

48.0% לא אצפה

7.8%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

לתחרות פרסי אופיר האחרונה הוגשו למעלה משלושים סרטים באורך מלא ועבדכם הנאמן צפה ברובם.חלק מהסרטים היו טובים ,חלק איומים אבל בעיניי שניים התבלטו מעל כולם סרטו החדש של בני תורתי "בלדה לאביב בוכה" שסוף סוף יוצא לאקרנים . סרט המייצג את הקולנוע של פעם ובכל זאת למרות שמרנותו כבש אותי עוד בצפייה ראשונה ולאחר מכן כשצפיתי בו עוד פעמיים (דבר מאד נדיר אצלי בקולנוע ישראלי) גיליתי עוד ועוד רבדים בסיפור הפשוט כביכול על הניסיון להקים מחדש להקה שהייתה בעבר לאגדה וכיום כל חבריה התפזרו לכל עבר.הסרט מספר את סיפורו של יוסף טאווילה (אורי גבריאל הנפלא בתפקידו הטוב ביותר עד היום) שבעקבות פגישה עם בנו של חברו הטוב מופדי משכבר הימים מחליט להקים מחדש את להקת "אנסמבל טורקיז" .כשתושלם מלאכת הרכבת הלהקה האגדית יבצעו חבריה את "בלדה לאביב בוכה" יצירה שעוד לא נוגנה מעולם.

צפיתי שוב בסרטו הקודם של תורתי "כיכר החלומות" כדי להיטיב להבין את "בלדה לאביב הבוכה" ונהניתי שוב מצפייה בעוד יצירה של בימאי מיומן שנפשה עורגת לימים שהיו ואינם. ב"כיכר החלומות" מנסים להקרין שוב באולם הקולנוע המוזנח בלב שכונת העוני את הסרט ההודי "סנגם" וכל תושבי השכונה יוצאים למסע שבסיומו יגיע העותק המיוחל של הסרט ובית הקולנוע והשכונה יטעמו שוב את טעם הימים ההם כשהשכונה והקולנוע היו מרכז תרבותי שוקק-לפני שהכול נחרב והחלומות נופצו למול המציאות הקשה. גם ב"בלדה לאביב הבוכה" התמה המרכזית היא "בואו נרכיב שוב את הלהקה" ונחזיר עטרה ליושנה (ומייד עלו בראשי צמד האחים בלוז המנסים לבנות שוב את הלהקה האגדית שלהם).המסע של יוסף טאווילה ובנו של חברו (דודו טסה בתפקיד מפתיע ברעננותו) ייקח אותם למקומות נידחים וציוריים –מקומות שאולי היו בארץ ישראל ואולי נהגו במוחו הקודח של תורתי. לא לחינם ציין תורתי כי הושפע בעשיית הסרט מהקוסם בארץ עוץ. אותה ארץ דימיונית שעד היום לא ברור אם דורותי דמיינה את המסע אליה או שאותו מסע קרה באמת . העיצוב המדהים של התפאורות והתלבושות משרתים היטב את אווירת החלום שהסרט שרוי בו ומשאירים את הצופה פעורי פה. לא לחינם זכה הסרט בפרסי אופיר על עיצוב אומנותי ועיצוב תלבושות (לעיתים נדמה שכל הסרט צולם באולפני צ'ינה צ'יטה באיטליה).

לאחר כחצי שעה לתוך הסרט קלטתי לפתע כי אני חוזה בפלא אמיתי ובעצם "בלדה לאביב בוכה" הינו מערבון –רק ללא סוסים וכלי נשק. אבל הצילום והעמדת הגיבורים והטיפול בכלי הנגינה שלהם כולו זועק המערב או לצורך העניין המזרח הפרוע. לאור העובדה כי ז'אנר המערבון הוא אחד הז'אנרים שיותר מבוססים על מיתוסים מאשר על מציאות ברורה החלטתו של תורתי להשתמש בז'אנר כשגיבוריו משוטטים בארץ המנותקת מן המציאות . הסצנה היפה ביותר בסרט - שבה מחלצים טאווילה ובנו של מופדי את אחד מחברי הלהקה מציפורניה של כלתו הלחוצה - מזכירה מאד את סרטיו של סרג'יו ליאונה (וקשה להתעלם מהחצוצרה המנגנת בעוז ברקע). מעניין לציין כי לקולנוע הישראלי אין כמעט נקודות השקה עם ז'אנר המערבון שנחשב לאולטרה שמרני בארה"ב. השימוש שעושה תורתי בז'אנר הוא לא פחות מנועז ומהווה את הבסיס שעליו נשען כל הסרט.הסרט נהנה מסגל שחקנים העושה את עבודתו נאמנה ובראשם אורי גבריאל. הוא המנהיג הבלתי מעורער של חבורת המוסיקאים שלאט לאט הולכת וגדלה במהלך המסע להרכבת הלהקה מחדש. גבריאל הוא הסמוראי הקרח מ"שבעת הסמוראים" (או יול ברינר ב"שבעת המופלאים") הוא כבר עשה וראה הכל בחיו ופניו שכמו נחצבו בסלע מביעות עצב על ימים יפים שהלכו ללא שוב אבל גם תקווה לעתיד טוב יותר. לצידו של גבריאל מופיע אנסמבל מפואר של שחקנים וביניהם ניר לוי ,אדר גולד החמודה מכוכב נולד ,מתי סרי והזמרת אישתר .אני אהבתי במיוחד את שמעון מימרן בתור ה"רע" – זה שמנסה לעמוד בדרכו של טאווילה להשלמת המסע. מימרן מתהדר בשפם עבות ונראה כחייל טורקי מימי האימפריה העותומאנית שנשכח בדרך לאיסטנבול.ויש עוד אלמנט אחד שבלעדיו בלדה לאביב לא היה הופך ליצירה כה שלמה ומעוררת הערכה-המוסיקה. תורתי מעלה על נס את המוסיקה המזרחית השורשית ובעזרת מוסיקאים רבים יוצר פס קול מרגש שקובע בעצם את הקצב של הסרט. כמעריץ גדול של טוני גטליף וקוסטריצה - שני בימאים המודעים לחשיבות המוזיקה בסרטיהם נהניתי מאד מהמרקם המוזיקלי המיוחד שיצר תורתי בסרטו ולעיתים במהלך הצפייה בסרט נזכרתי בסרטו של גטליף "ונגו" שגם בו המוסיקה ממלאת תפקיד ראשי. קוסטריצה וגטליף עושים סרטים על צוענים המשוטטים בדרכים ,ממש כמו טאווילה וחבריו למסע. עוד סצנה יפיפייה מתרחשת כשמנצח על תזמורת הופך לרקדן בטן המענטז בחושניות והצופה לא יודע את נפשו מרוב הנאה. "הבלדה לאביב בוכה" הוא גם מערבון, גם מוסיקה מצוינת, גם סרט מסע משובח-מה עוד צריך הבן אדם בחיים?. בראבו לבני תורתי על סרט מרגש ומלהיב.

רון פוגל | מבקר קולנוע בכיר

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

בלדה לאביב הבוכה - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: איציק גורגיל: 3610/09/2014 21:19:44

8/10

אגדה מזרחית מודרנית מלאה בקסם ופנטזיה. מוזיקה מהממת. צילום יפהפה. המשחק קצת חלש לטעמי.

שם: גיל: 6516/05/2013 00:13:15

10/10

סרט נהדר ומלא קסם. מוסיקה מזרחית (ולא "מזרחית") יפהפיה. ה"לא-מקום" וה"לא-זמן", התלבושות הספק מיושנות ספק מודרניות, הנוף הספק "שלנו" ספק "מערבוני" וזר, המסבאות ובתי האבן - כל אלה מוסיפים נופך מלאכותי-בכוונה ופיוטי!

שם: אלירןגיל: 1924/04/2013 02:55:10

10/10

סרטט ענקק נהנתי מכל דקה בסרט הזה הייתי מוסיף לו עוד שעה הכל ממש מושלם בסרט המחשק הבימוי ובמיוחד אהבתי את המוזיקה שמגיע לזה ציון 10 למי שעוד לא ראה תרוצו לראות שווה מאוד אני אישית התרגשתי מאוד בסרט זה מזכיר לי קצת סרט תורכי מאוד מאוד התחברתי לסרט הזה מגיע לסרט הזה את הטוב ביותר ממליץ לכולם לא תתאכזבו.. !!

ל 14 ביקורות גולשים נוספות

קישורים