שתף קטע נבחר

"אופטימיות היא שם המשחק": סיבה טובה לחייך

הקומדיה הרומנטית המוצלחת של השנה היתה יכולה להיות סרט משמעותי אף יותר, לו היתה העלילה קצת פחות צפויה. ולמרות זאת, "אופטימיות היא שם המשחק" צפוי לגרוף מועמדויות לאוסקר, ולא פחות חשוב: לשמח לא מעט אנשים בדרך

"אופטימיות היא שם המשחק" ("Silver Linings Playbook") היא דרמה קומית שחושפת מהר מדי את זהותה האמיתית כקומדיה רומנטית. יותר מדי מרכיבים עלילתיים מסומנים בדרך ברורה ככאלו שיתפקדו בחלקו האחרון של הסרט. זיהוי הקונוונציות של הקומדיה הרומנטית מאפשר לצפות מראש לא רק את סוג ההכרעות אותן תבצענה הדמויות בהמשך, אלא גם את המהלכים הרגשיים. כשמדובר על סרט שבמרכזו שתי דמויות יוצאות דופן בהיותן מעורערות מבחינה נפשית, נדמה כי הבמאי והתסריטאי דיוויד או. ראסל מביית את סרטו קצת יותר מדי.

 

ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:

 

הסרט, שככל הנראה עתיד לגרוף לא מעט מועמדויות לפרסי האוסקר של שנה זו, מפצה על ליקויים אלו בעבודת אנסמבל של שחקנים סימפטיים. חרף המגרעות במעבר לפאזת "קומדיה רומנטית", יש מידה לא מבוטלת של חן בביצועו. אפשר לומר שזו הקומדיה הרומנטית המוצלחת של השנה, אך מנגד יש לזכור כי היא מתבלטת בעידן שבו הז'אנר נראה כבר כמותש מהמאמצים הכושלים להחיותו.

 

טאצ'דאון דרמטי

פאט סוליטאנו (ברדלי קופר) חוזר לבית הוריו בפילדלפיה לאחר שמונה חודשי אשפוז במוסד פסיכיאטרי. הוא אושפז לאחר התפרצות אלימה, כשגילה את אשתו ניקי בוגדת בו עם מורה בבית הספר שבו הוא עצמו לימד. היא עזבה אותו, והוא טופל כמי שסובל מהפרעה דו-קוטבית, וכעת עם יציאתו מבית החולים הוא מונע על ידי תקוות שווא לתקן את עצמו, ולהחזיר את ניקי.

 

ברדלי קופר על רקע איצטדיון פילדלפיה איגלס. מכוון לפסגה, ואז לשפל ()
ברדלי קופר על רקע איצטדיון פילדלפיה איגלס. מכוון לפסגה, ואז לשפל

 

העובדה שהיא עזבה את העיר, הוציאה נגדו צו הרחקה, ושלכל בר דעת ברור כי הוא רחוק מאיזון נפשי גם לאחר ששוחרר, לא נראית לו כמשמעותית בדרך למימוש מטרתו. רק כדאי לא להשמיע בסביבתו את "My Cherie Amour" השיר של סטיבי וונדר, שמזכיר לו את יחסיהם הבעייתיים.

 

חזרתו של בן מבוגר לבית הוריו אף פעם לא מבשרת שלוות נפש. אביו פאט האב (רוברט דה נירו) הוא סוכן הימורים עצמאי שמנוע מכניסה לאיצטדיון הביתי של פילדפיה איגלס, קבוצת הפוטבול האהובה שלו, בגלל נטייתו להיקלע לקטטות עם אוהדים אחרים. יש לו לא רק אגרסיות שאותן הוא מנסה לכבוש אלא גם הפרעות והתנהגויות כפייתיות - למשל, התעקשותו שהבן יצפה עימו במשחקי האיגלס כדי להבטיח בכך את ניצחונה. האם דולורס (ג'קי וויבר, שזכורה כאם הרצחנית מ"ממלכת החיות") מנסה להרגיע את החיכוכים המתמידים בין האב והבן.

 

ברדלי קופר וג'ניפר לורנס ב"אופטימיות היא שם המשחק" ()
ברדלי קופר וג'ניפר לורנס ב"אופטימיות היא שם המשחק"

 

לתוך הקלחת המשפחתית נכנסת טיפאני מקסוול (ג'ניפר לורנס), אלמנה צעירה הסובלת מדיכאון לאחר מות בעלה השוטר. היא פוטרה מעבודתה כששכבה עם כל המשרד, וכעת - כמו הגיבור - מנסה לתקן את חייה. גם אם פאט עדיין באובססיה להחזיר אליו את ניקי, לא זה יהיה הדבר שירתיע את טיפאני בהחלטתה הנחושה להפוך אותו לחלק מחייה.

 

מעז יצא מתוק

"אופטימיות היא שם המשחק" מבוסס על ספרו של מת'יו קוויק (2008), ועובד לתסריט בתקופה בה ראסל ניסה לצאת מתקופת דשדוש, שהחלה בשנת 2004, לאחר הכישלון של הקומדיה הסהרורית "אני אוהב האקאביז". תקופה זו נמשכה עד יציאת "פייטר" (2010) שהיה מועמד לשבעה פרסי אוסקר, והחזיר את ראסל למעמד של במאי משמעותי בתעשייה.

 

ראסל החל את הקריירה שלו בקומדיות שעוסקות בדינמיקות קיצוניות במשפחות דיס-פונקציונליות: "Spanking the Monkey" מ-1994 - קומדיה על בן סטודנט שחוזר לטפל באימו ששברה רגל ומסתבך בגילוי עריות, ו"אני, אשתי ואמי החורגת" מ-1996 שהציג מפגש מטלטל בין בן מאומץ ומשפחתו הביולוגית.

 

זוג מעורערים, במשפחה לא מתפקדת. "אופטימיות היא שם המשחק" ()
זוג מעורערים, במשפחה לא מתפקדת. "אופטימיות היא שם המשחק"

 

יחסית לאי הנעימות המכוונת אליה חתרו סרטים אלו "אופטימיות היא שם המשחק" מתון הרבה יותר. לאחר הכישלון של "אני אוהב האקביז", "פייטר" פעל במסגרת ז'אנרית ברורה של סרטי אגרוף עם אנדרדוג. בשונה מסרטיו הקודמים הוא החניף לציפיות הקהל.

 

"אופטימיות היא שם המשחק" הוא שילוב של הקומדיות המוקדמות ו"פייטר". כמו "פייטר", זהו סיפור של אנדרדוג המעורר הזדהות בניסיונו לתקן את חייו. מנגד, קשה לא לחוש כי ראסל שואב הנאה רבה מהתבוננות בדינמיקות של משפחה לא מתפקדת, בהמולה של ויכוחים וצעקות, במעברים הרגשיים החדים בין כעס, להודאה ברגש של דאגה. ההפרעה הדו-קוטבית שהיא חיי משפחה, מתרגמת בהמשך גם לדינמיקה הרומנטית.

 

אהבה היא תרופה. ברדלי קופר וג'ניפר לורנס ()
אהבה היא תרופה. ברדלי קופר וג'ניפר לורנס

 

הבעיה הפסיכולוגית של הדמות מהדהדת באופיו החריג במקצת של הסרט: אנרגיה מאנית, מול האטת קצב דפרסיבית. כניסתה של טיפאני - האישה החדשה בחיי פאט - היא כמו תהליך הסתגלות לתרופה חדשה. בהתחלה היא יכולה להקצין את הטלטלות הרגשיות, אבל בסופו של דבר היא מרגיעה והממקדת.

 

תהליך זה אולי הופך את הסרט לצפוי ולפחות ייחודי, אך יש להודות כי לורנס, בתפקידה כמחוללת שינוי, מבצעת זאת על הצד הטוב ביותר. קשה להאמין שחלפו רק שנתיים מאז שהתגלתה ב"קר עד העצם", וכעת היא כבר מגלמת את השילוב המושלם בהוליווד העכשווית בין שחקנית אופי צעירה לכוכבת שיכולה להוביל שובר קופות כמו "משחקי הרעב". ב"אופטימיות היא שם המשחק" היא נדרשת להופעה בוגרת, קומית ורבת ניואנסים ועושה זאת בהצלחה רבה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ג'ניפר לורנס ב"אופטימיות היא שם המשחק"
לאתר ההטבות
מומלצים