שתף קטע נבחר

"נאשוויל": סיפור מוכר עם מוזיקה טובה

הדרמה המוזיקלית "נאשוויל" ממחזרת סיפור מוכר, רק שהפעם מדובר בשתי דיוות קאנטרי הנלחמות על מעמדן. מעבר לעובדה שכולנו אוהבים לראות אנשים יפים ואמיצים, המוזיקה מצוינת

העולם שייך לצעירים, או לפחות למנהלים האישיים-עסקיים שלהם, שיודעים בדיוק איך לסחוט כל אגורה כדי להפוך את הילדונת שמולם לכוכבת הכי מצליחה. זה לא משנה שהיא לא שרה את מה שהיא מרגישה, או שהקול שלה מצריך סימפול קבוע, היא צריכה להיות הבובה שמתאימה את עצמה לקהל הילדות הצווחניות שמחכות לה מעבר לפינה.

 

צפו בפרומו של "נאשוויל"

 

"נאשוויל" (שני, 22:45 HOT3) מספרת את סיפורן של שתי דיוות קאנטרי, האחת, ריינה ג'יימס (קוני בריטון), שעשתה את הדרך הארוכה שפעם כל מוזיקאי מוכשר היה עושה: מהופעות קטנות, כתיבת שירים שיש בהם באמת מסר ובנייה עצמית מתקליט ראשון שהצליח והלאה למעמד של אגדת מוזיקה, או ככה לפחות היא חושבת. השנייה היא ג'ולייט בארנס (היידן פאנטייר), ילדונת צעירה שהולכת לפי הכללים של המאה ה-21 בכל הקשור לעולם המוזיקה, היא חושפת את מה שצריך, פיזית - לא נפשית, ורוקדת לפי הצלילים של המנהלים שעשו אותה.

 

אבל לפני הכל, נאשוויל היא שיר הלל למוזיקת הקאנטרי, ונדמה לעיתים, במהלך הצפייה בה, שנועדה לעורר בצופים את האהבה למוזיקה מסוג זה כדי שיצאו ויקנו עוד ועוד תקליטים. לא לחינם חברת התקליטים "ביג מאשין רקורדס" (Big Machine Records), שמייצגת את טיילור סוויפט, כבר מתכננת להוציא פסקול עתיר מוזיקאים ידועים. השיר שמושמע בפרק הראשון, "If I didn't know beter", כבר מצא את דרכו אל העשירייה הפותחת של מצעד הקאנטרי באייטונס ואפילו אחד משיריה של פאנטייר, המגלמת את בארנס הצעירה, נכנס למצעד הבילבורד האמריקני. לא פלא שנדמה שכל הרעש מסביב נועד לקדם את המוזיקה.

 

היידן פאנטייר וקוני ביירטון. מוזיקה טובה (צילום: מתוך הסדרה) (צילום: מתוך הסדרה)
היידן פאנטייר וקוני ביירטון. מוזיקה טובה(צילום: מתוך הסדרה)

 

אם ננמיך לרגע את קולות הרקע, ל"נאשוויל" יש את כל הנתונים להצליח ובגדול. יש לנו דמות מרכזית של זמרת קאנטרי אגדית שהאמת המרה טופחת על פניה, יחד עם הקמטים החדשים המתווספים בכל יום- היא כבר לא צעירה, והיום הכישרון הוא לא החלק החשוב בחבילת המוזיקה שאת מביאה איתך לקהל, וודאי לא הקהל הצעיר שמחפש אותך במדיה ולא ממש מוצא תמונות שלך חושפת שדיים או ישבן ורגליים, או אולי קונה בתים ליד כל אחד שאת יוצאת איתו, עוד לפני שאמרת איי לאב יו (ע"ע טיילור סוויפט).

 

מולה עומדת הכוכבת הצעירה, זו שיש לה כישרון ממוצע בשירה, אבל יש לה את היכולת להשתנות לפי מה שדורשים ממנה, וכך היא קולעת בדיוק לטעם של הצעירים, אלה שישמחו לראות את הסדרה ולגלות את עצמם עומדים בתוך קהל הבנות הצווחניות - שהן אלו שבאמת חשובות לתעשיית המוזיקה. בתוך תוכה היא היתה רוצה להתבגר ולהיות מישהי שמעריכים אותה בגלל המוזיקה שלה, אבל נדמה שכל האיפור שמסתיר את האמת כבש גם את הפנימיות שלה, והיא שבויה בדמות המזויפת שהיא מציגה ולא מצליחה להשתחרר להיות מי שהיא באמת רוצה.

 

כמו דאלאס. נשאוויל (צילום: מתוך הסדרה) (צילום: מתוך הסדרה)
כמו דאלאס. נשאוויל(צילום: מתוך הסדרה)

 

שתי הנשים החזקות הללו, או לפחות זו האשליה שהן מציגות כלפי חוץ, מחזיקות על גבן סיפורים משפחתיים שהתוכן שלהם אולי לא יחדש לנו, אבל בכל זאת מסקרן לראות לאן זה ילך. בעיקר בסיפור של ריינה ג'יימס, משום שלרוב נשים בוגרות, חלילה נאמר מבוגרות, אינן עומדות במרכזם של סיפורים מסוג זה, אלא מתמודדות מהצד עם בגידות של בעלים עשירים, או רואות איך הצעירות כובשות את העולם ומותירות אותן בתפקיד האמהות המודאגות והפגועות, מאחור. יכול מאד להיות שג'יימס תראה לכולנו את הדרך חזרה אל המקורות, אל עולם שיש בו משמעות לַכישרון ולמילים אמיתיות ולא כאלה שפשוט מתחרזות כמו שצריך עם מילים אחרות חסרות משמעות.

 

בכל מקרה, כולנו אוהבים לראות איך העשירים והיפים סובלים מאותן בעיות כמו שלנו, "פשוטי העם". לכאורה "נאשוויל" מספרת סיפור מוכר, כמו של "דאלאס" למשל, כאן פשוט יש מוזיקה יותר טובה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: מתוך הסדרה
כוכבות נאשוויל. יש מוזיקה טובה
צילום: מתוך הסדרה
לאתר ההטבות
מומלצים