"עלטה". מיכאל אלוני, ניקולאס יעקוב.
סרט הבכורה של הבמאי הישראלי מיכאל מאיר, "עלטה", עולה בימים אלה בבתי הקולנוע בישראל. "עלטה" נמכר להפצה במדינות רבות בעולם ועורר עניין רב בפסטיבלים שונים, כולל פסטיבלי קאן וטורונטו. זכייתו במקום הראשון בפסטיבל חיפה (יחד עם "למלא את החלל"), התקבלה בהפתעה וכעת הגיע זמנו לנסות ולכבוש את הקהל הישראלי. העלילה עוסקת בקשיי הזהות הכרוכים בהומוסקסואליות בחברה פלסטינית ובפלסטיניות בחברה היהודית. הסרט, שברובו מלא חן ונועם, מתקשה לקראת סופו להתמודד עם מורכבות הנושא בו הוא עוסק. כתוצאה, למרות שהוא מרשים, מעניין ואף מקסים בחלקים ניכרים, בסופו של דבר הוא אינו מצליח לגמרי לפדות את ההבטחה שבו.
"עלטה" נוצר בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי וערוץ 10 וכאמור התקבל בזרועות פתוחות ברחבי העולם. מיכאל מאיר הוא כאמור הבמאי מאחורי הסרט וזה לו סרט ראשון באורך מלא. את התסריט כתב מאיר יחד עם יעל שפריר, ויחד עם ליהוא רוטר היה אחראי גם על ההפקה. צילום הסרט נעשה על ידי רן אביעד, ויחד עם הבימוי זכו חלקים אלה להתייחסות משבחת על ידי מבקרים בעולם. לצד זאת, קשה לקחת את המחמאות העולמיות כתעודת ביטחון מאחר וללא קשר לאיכות התוצר, נושא הסרט בפני עצמו מעורר עניין ורושם בצופים שאינם ישראלים. כעת כשהוא מתחיל את דרכו בבתי הקולנוע בישראל, סביר שהסרט יעמוד לאחד ממבחניו הקשים.
במרכז הסרט עומד נימר (ניקולאס יעקוב בהופעת בכורה מרשימה), סטודנט פלסטיני המתגורר ברמאלה. נימר הוא הומוסקסואל שנמנע מלחשוף את זהותו המינית בפני משפחתו עקב חששו כי זו תדחה אותו. כאשר נימר פוגש ברועי (מיכאל אלוני), עורך דין תל אביבי, מתפתח בין השניים רומן המקבל חיבוק מתל אביב הליברלית ומשכיח מנימר את היותו בעל נטייה מינית ולאום דחויים. עם זאת, עד מהרה מציאות בצורת שב"כ, שנאת זרים ושנאת הומוסקסואלים, מתדפקת על דלתם של הנאהבים והשניים ניצבים בפני החלטות קשות.
"עלטה". ניקולאס יעקוב.
אחד מיתרונותיו המובהקים של הסרט היא יכולתו להמחיש בצורה מצויינת את המורכבות והקושי הכרוכים בהומוסקסואליות בחברה הפלסטינית. הסכסוך היהודי- פלסטיני מוצג כעטיפה בלבד ודרך כמיהתו של נימר להגשים את אהבתו ונטיותיו נחשף הצופה למורכבות עמוקה ולא מוכרת. יתרון נוסף ואולי משמעותי יותר הוא האופן בו מוצג סיפור האהבה בין נימר לרועי.
אהבתם של נימר ורועי מוצגת בעדינות מקסימה, עדינות שטמונה רבות במשחקו של יעקוב. השחקן הצעיר מביא עמו חן ונועם אמיתיים ואלה מצליחים לחלחל לתוך סצנות שלמות שהופכות בזכות זאת למרגשות. ברגעים אלה ניתן לציין לטובה את הצילום ואת בימוי הסרט, המצליחים במקום שסרטים העוסקים בנושא דומה (כגון "הבועה") כשלו. כאשר השניים מביטים זה בזה או משוחחים, העולם שותק והצופה נוהר אחר הכימיה המקסימה שנוצרת בין השניים.
עם זאת, אותו קסם שמהווה את יתרונו של הסרט לא מחזיק מעמד ככל שהעלילה מתרחבת. כאשר שמרנות לאומנית ופחדים מחלחלים אל חייו של נימר, נראה שהסרט לא מצליח לעבור בהצלחה מהעולם הקטן והמוגן של שני הנאהבים אל רוחב היריעה עמה הם נדרשים להתמודד. אותה עדינות מופלאה של ניקולאס יעקוב הופכת לעקב האכילס של הסרט כאשר הוא, ועמו העלילה, כושלים מלספק עוצמה רגשית. דווקא ברגעים בהם יש ציפייה למתח וסערת רגשות, התמונה הקטנה אינה נפרצת ונראה כי גודש האירועים הנשפכים לתוכה לא מוצאים את מקומם בצורה טובה. מסיבה זו, הצילום והבימוי שמתחילתם רמזו לתוצר שמזכיר סדרות טלוויזיה אך גם סימנו אפשרות לפריצה משם, בכל זאת דנים בסופו של דבר את הסרט לכזה שמתאים יותר למסך הקטן.
"עלטה". מיכאל אלוני, ניקולאס יעקוב.
יכולת הסרט לרגש היא משמעותית ונחרטת גם לאחר סיומו. גם הנושא החשוב בו הוא עוסק והאופן בו הוא מצליח לייצר אינטימיות אנושית מציבים אותו כסרט ביכורים מרשים למדי. לצד זאת, הפריצה המיוחלת של נימר מהמציאות בה הוא כלוא מקבילה לפריצה המיוחלת של הסרט מהאינטראקציה הקטנה עמה הוא החל, אך לא במובן סימבולי או חיובי. מבחינה זו, הסרט אמנם מעניין וחשוב אך נותר קטן בלבד.
דירוג: 
עלטה (ישראל, 2012)
בימוי: מיכאל מאיר | תסריט: יעל שפריר, מיכאל מאיר | משחק: ניקולאס יעקוב, מיכאל אלוני, ג'מיל ח'ורי | צילום: רן אביעד
הפצה: החל מה-28.02.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
מר אופיר גיל,
הביקורת שלך פשוט מושפעת.
נמאס לקרוא ביקורת יח״צ. זה עושה בחילה.
הצילום הצילום זו נקודת האור היחידה בסרט הבינוני הזה, והיית חייב לרדת על ״הבועה״ עם זה?
״הבועה״ לא רואה מחצי מטר את ״עלטה״.
העלילה קיטשית, התסריט לא מחושב עד הסוף, הבימוי בינוני והמשחק ביזיון.
למה לא להגיד את האמת?..
יורי, תנוחי