"ארץ אוז" – ביקורת #1

"ארץ אוז".

"ארץ אוז".

הרבה פעמים במהלך הצפיה ב"ארץ אוז" של סאם ריימי, הרגשתי שאני צופה ב"אליס בארץ הפלאות" של טים ברטון. לשני הסרטים הללו, אשר מבוססים על ספרי פנטסיה שהפכו מקובלים מאד בקרב ילדים, יש כמה אנשי מפתח שהיו מעורבים בשתי ההפקות, ובכללם המפיק ג'ו רות' והארט דיירקטור סטפן דקנט. אבל מי שמנצח על כל המופע הוא כאמור סאם ריימי, ועל כן "ארץ אוז" הוא כמו כל סרטיו האחרונים של הבמאי: סרט בינוני לחלוטין, שהפעם פשוט השתדרג במראה מופלא.

קורות חייו הקולנועיים של ריימי הם די מדהימים: בתור בחור צעיר הוא ביים כמה סרטי אימה שהפכו לקאלט בקרב חובבי הז'אנר, בינהם "מוות אכזרי" (שעומד לקבל חידוש) על שלושת חלקיו. מישהו באולפני סוני וקולומביה חשב שזה מקנה לו את הניסיון הנכון לעבד לקולנוע את גיבור העל השכונתי האהוב "ספיידר-מן", ואכן הסרט הפך להצלחה די מכובדת – חרף היותו בינוני לחלוטין, במקרה הטוב. העובדה שהעיבוד מחדש "ספיידרמן המופלא" פתח אשתקד עם סכום די דומה בקופות בארה"ב, מצביעה על כך שלמותג הקומיקס יש קהל מאד נאמן, ולאו דווקא היתה זו ידו הרמה של ריימי שהצליחה למשוך את הצופים. הווה אומר: כל שהיה על ריימי לעשות הוא לא לפשל בגדול, ואכן הוא הצליח שלא לפשל.

שש שנים חלפו מאז "ספיידר-מן 3", וריימי עושה פסק זמן מהפקה (ובימוי סרט אימה קליל אחד באמצע) כדי לשוב לביים סרטים קלילים לכל המשפחה. הקורבן הפעם: הקוסם מארץ עוץ (או באנגלית: ארץ אוז) מאת ל. פרנק באום. ועל פי האופנה של השנים האחרונות של סרטים-מקדימים (פריקוולים) או עיבודים-מחדש (ריבוּטים), הקוסם מארץ עוץ נבחר לאפשרות הראשונה, תחת ידיהם של מיטשל קפנר ודיויד לינדסי-אבייר.

"ארץ אוז" עושה את מה ש-ל. פרנק באום מעולם לא ממש עשה ב-14 ספריו על ארץ עוץ-אוז: לספר כיצד הגיע השרלטן אוחז העיניים המתקרא הקוסם מארץ עוץ – למלוך על הארץ הזו. את אותו הקוסם אוז שיגיע לארץ עוץ-אוז מגלם ג'יימס פרנקו ("127 שעות"), והוא כמיטב המסורת, מתגלגל לארץ הלא-נודעת בזכות סופת טורנטו מפחידה בקנזס. סצינת ההיקלעות של פרנקו לטורנדו ומה שמתרחש בפנים היא מהטובות שיש לסרט להציע, וגם התלת מימד שבו מוקרן הסרט, משחק תפקיד יפה.

"ארץ אוז". מילה קוניס עם רייצ'ל ווייז.

"ארץ אוז". מילה קוניס עם רייצ'ל ווייז.

עם הגיעו לארץ הנושאת את שמו, מכריזה המכשפה הטובה תאודורה (מילה קוניס) כי הוא השליט הנערץ לו חיכתה כל הארץ שתגאל אותה מרשעותה של המכשפה הרעה גלינדה (מישל וויליאמס). אלא שמהר מאד מסתבר שהדברים הם לא בדיוק כמו שהם נראים, והתסריט משתעשע לטובה עם כמה מהאירועים הבולטים בסיפור הקלאסי המקורי אליו נושק הסרט הזה.

הופעותיהם של פרנקו, קוניס וויליאמס בסרט הן פשוט ללא רבב (למרות שמצאתי את עצמי לא כל כך מאמין שוויליאמס יכולה להיות טלית שכולה תכלת – יותר מדי 'מטען' שלילי מתפקידיה הקודמים בא עם השחקנית הזו, ולא ניכר שהיא מצליחה לשחרר את המטען הזה – חרף הופעה מוצלחת כאמור). דווקא מהופעתה של רייצ'ל ווייז, שאני לרוב מאד אוהב, לא התלהבתי הפעם והרגשתי שהיא מאולצת מדי. גם הבחירה בזאק בראף, עם כל המניירות שלו שכה התבלטו בסדרה "סקראבס", מרגישה מאולצת כאילו נדרש היה ליצן חצר דוגמת ההוביטים מרי ופיפין או ג'אר-ג'אר בנקס, רק בלי תרומה הירואית לסיפור שאמורה להצדיק לבסוף את הוספתם.

סרטו של ריימי אינו מחזיק את כל זמן המסך שלו, ואינו מרתק כלל וכלל. יש בו שלל קטעים מהנים, והיופי שלו משגע, אבל אין די משני אלו כדי לקרוא לו סרט טוב ולרוץ להמליץ עליו באוזני כל מי ששומע. בקרב הסרטים לחג הפסח, סביר שהוא האופציה הטובה ביותר לבלות עם המשפחה, משום שגם ההורים יכולים למצוא בו ענין, להבדיל-אולי מהמתחרים שלו בז'אנר. אם "אליס בארץ הפלאות" שהיה סביר לא פחות מ"ארץ אוז", הפך לאחד הסרטים הרווחיים בעולם וחצה את רף מיליארד הדולרים – אזי גם ל"ארץ אוז" התלת מימדי גם כן, צפויה הרפתקה נעימה בקופות בכל העולם.

דירוג: ★★½☆☆

ארץ אוז (ארה"ב, 2013)
בימוי: סאם ריימי | תסריט: מיטשל קפנר, דיויד לינדסי-אבייר, ל. פרנק באום | משחק: ג'יימס פרנקו, מילה קוניס, רייצ'ל ווייז, מישל וויליאמס, זאק בראף | מוסיקה מקורית: דני אלפמן | צילום: פיטר דמינג
הפצה: פורום פילם, החל מה-07.03.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

יעל

צובט בלב לראות סרטים כמו ארץ אוז ו- שלגיה והצייד עם צוות שחקנים מוכר ואהוב , תקציב ושיווק מטורך, אפקטים יפייפיים ותפאורה פשוט יוצאת מן הכלל ועם כל זה- בזבוז עצוםםםםםםםם של עלילה. אין עומק בכלל,בקושי יש עלילה וסיפור. ממש כמו לראות פרק של סדרה בערוץ הילדים מלבד כמה בדיחות פה ושם שהיו משעשעים זה היה תסריט איום ונורא. איפה השנינות? התחכום? הריגוש וההפתעה? סרט ויזואלי ותו לא.

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?