"ארץ אוז" – ביקורת #2

"ארץ אוז".

"ארץ אוז".

שני הסרטים המצוטטים ביותר הם "מלחמת הכוכבים" (ושני סרטי ההמשך שלו) ו"הקוסם מארץ עוץ". בשני המקרים מדובר ביותר משורה אחת או שתיים מפורסמות. במקרה של "הקוסם מארץ עוץ" מ-1939 הדמויות, העלילה, התלבושת של דורות'י (והנעליים האדומות), הקופים המעופפים ועוד- מוזכרים שוב ושוב בסרטים ובסדרות אמריקאים, יחד עם המשפטים הרבים: There's no place like home; Lions and tigers and bears, oh my!; Follow the yellow brick road; Ding dong the witch is dead; Pay no attention to that man behind the curtain; I'm melting, melting! Oh, what a world! What a world!; Are you a good witch or a bad witch?; Toto, I've a feeling we're not in Kansas anymore;  Oil can; The great and powerful Oz; If I only had a brain/heart; I'll get you, my pretty, and your little dog too!; We're off to see the wizard… the wonderful wizard of Oz; Horse of a different color; Surrender Dorothy ועוד. ב-1985 דיסני הפיקה סרט המשך מקסים אך לא מצליח שנקרא "בחזרה לארץ עוץ". כעת, בתלת מימד, עם כוכבים ותקציב של 200 מיליון דולר, מגיע סרט מקדים (prequel) שבו מראים לנו כיצד הגיע הקוסם לארץ שנקראת כמו שמו – "ארץ אוז".

כפי שאלי ציין, הכוונה היתה ליצור מעין "אליס בארץ הפלאות" (שובר הקופות מ-2010, שבו אליס חזרה לארץ הפלאות שנים אחרי שביקרה בה כילדה) בארץ אוז, עם אותו מפיק, אותו מלחין (דני אלפמן) ו-135(!) אנשי צוות נוספים, בעיקר בתחום האפקטים והעיצוב. בעוד "אליס" הומר באופן גרוע לתלת מימד, "אוז" צולם בתלת מימד והוא צפוי לזכות להצלחה גדולה בזכות האהבה העצומה לסרט המושלם "הקוסם מארץ עוץ", אך ג'יימס פרנקו אינו ג'וני דפ ומאות המיליונים שהסרט יגרוף כנראה לא יגיעו לקו מיליארד הדולר הנחשק (שעד לפני שנים אחדות היה כמעט בלתי אפשרי), למרות שהסרט לא נופל בכלל מ"אליס" הבינוני של טים ברטון.

אוז (ג'יימס פרנקו, כאמור) הוא אמן אשליות שמופיע ביריד נודד בתחילת המאה ה-20, שמגיע לאוז ומגלה שישנה איזו נבואה שקוסם בשם שלו יגיע למקום, והוא מסתבך בקרב בין שלוש מכשפות: צמד האחיות ת'יאדורה ואוונורה (מילה קוניס ורייצ'ל וייז) וגלינדה (מישל ויליאמס), שקידמה את פניה של דורות'י כשהופיעה בבועה בסרט המקורי. להרפתקה של אוז מצטרפות דמויות משנה.

ההקדמה של הסרט מעט ארוכה וקטע המעבר לארץ אוז מלהיב. הרגעים הראשונים שלו באוז מזכירים בעיקר את "עליסה בארץ הפלאות" המצויר של דיסני. האפקטים של הדמויות מדהימים, כלומר- העבודה על הדמויות הממוחשבות שצופים בהן והם כמו דמויות בשר ודם לכל דבר (לפעמים המבטים של פרנקו וויליאמס על בובת החרסינה לא מדויקים אבל לא נהיה קטנוניים).

כמו בסרט המקורי יש שחקנים שמגלמים דמויות בעולם הרגיל ודמויות אחרות בחלק השני, אך פה אין לזה סיבה, הצדקה או מטרה מלבד מחווה סתמי. ישנם אזכורים מעטים לסרט המקורי, ולא היה מזיק אם היו מכניסים יותר, למרות שהבנתי שהיו בעיות של זכויות -שבוודאי היה ניתן לפתור עם כסף, אבל אין מה לעשות.

ג'יימס פרנקו הוא בחירה הגיונית לתפקיד הקוסם מארץ עוץ, אך הוא לא מצליח להביא משהו מקורי או מיוחד לתפקיד. בקטעים שלו עם גלינדה (שאוז קורא לה משום מה "וונדה" כמה פעמים, וזה לא מצחיק בכלל) בעיקר ניכר שמדובר בשחקנים ולא בדמויות, יש שם משהו מלאכותי והם לא מספיק חלק מהסביבה שבה הדמויות מסתובבות. ב"הקוסם מארץ עוץ", למשל (אך גם בסרטים אחרים שמתרחשים בעולמות משונים), דורות'י מופתעת ונפעמת ממה שמתרחש והיצורים המשונים שהיא נתקלת בהם. לעומת רייצ'ל וייז, המשחק של ויליאמס מקורקע יותר מדי במציאות והיא לא מספיק קלילה.

"ארץ אוז". ג'יימס פרנקו, מישל וויליאמס.

"ארץ אוז". ג'יימס פרנקו, מישל וויליאמס.

קהל היעד של הסרט לא ברור. הוא אינו סרט לילדים קטנים שגם מבוגרים ייהנו ממנו כי יש בו קטעים שיפחידו חלק מהצעירים והמניעים של אחת הדמויות נובעים מלילה שבילתה עם הקוסם, אך הוא לא מוותר על הקהל הצעיר ולצד רגעים משעשעים מספר פעמים דמות מסבירה את הבדיחה החביבה שהיתה רגע לפני כן ("פרה?" שואל הקוף). מסתבר, אגב, שבארץ אוז אורך היום והלילה שונים- לפעמים לילה, לפעמים יום, מה קרה באמצע? לא ידוע, לא חשוב, אל תשאלו שאלות מיותרות עם תקציב של 200 מיליון דולר שהלכו לדברים אחרים.

הסרט מהנה אך לא עשו פה משהו בלתי נשכח, וגם לא נראה שממש ניסו לעשות את זה. ההצלחה מובטחת, ואם למישהו היה ספק- כבר מתוכנן סרט המשך.

דירוג: ★★★☆☆

ארץ אוז (ארה"ב, 2013)
בימוי: סאם ריימי | תסריט: מיטשל קפנר, דיויד לינדסי-אבייר, ל. פרנק באום | משחק: ג'יימס פרנקו, מילה קוניס, רייצ'ל ווייז, מישל וויליאמס | מוסיקה מקורית: דני אלפמן | צילום: פיטר דמינג
הפצה: פורום פילם, החל מה-07.03.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?