"ספרינג ברייקרס". ונסה הודג'נס, רייצ'ל קורין.
גילוי נאות- לכותבת ביקורת זו חיבה לא מבוטלת ליצירות שמשתמשות במדיום הקולנועי בצורה שאינה קונבנציונאלית. מתוך כך, "ספרינג ברייקרס" יקבל כאן ביקורת אוהדת אך חשוב להסביר כי הסרט המדובר אינו פשוט או קל לעיכול, אינו מציע עלילה במובנה הנרטיבי המקובל ובחלקים רבים ממנו הוא נראה כמו קליפ/וידאו ארט ארוך במיוחד. בניגוד לפוסטר הצבעוני שלו וארבע הצעירות הטעימות שמככבות בו, אין זו דרמה קומית, או קומדיית נעורים. "ספרינג ברייקרס" היא בחינה, ביקורתית במידה, ומורכבת מדימויים ויזואלים ואודיטוריים ברובה, של המציאות האמריקאית המודרנית, שבה מיניות, אלימות ותרבות-צריכה מעורבבות אלה באלה.
במאי ותסריטאי הסרט הוא הרמוני קורין, במאי צעיר הנחשב ליוצר מסקרן אך גם קשה לעיכול או נגוע בהיפסטריות יתר. לקורין נטייה לעסוק ביצירה עצמה יותר מאשר במידת יכולת התרגום שלה לקהל הצופים. אחד הסרטים הטובים שלו הוא "ילדים", משנת 95', בין החזקים והקשים ביותר שנעשו על מחלת האיידס. כפי שב"ילדים" לא התמקד קורין בפיתוח הדמויות אלא באופן בו הן נארגות לסרט שמהותו מסר אודות נגיף ה-HIV, כך הוא עושה גם הפעם. חמש הדמויות המככבות בסרט אמנם זוכות למאפיינים מסוימים אך מבט העל שהן מספקות הוא העיקר.
מוטיב נוסף שחוזר בסרטיו השונים של קורין הוא העיסוק בתרבות האמריקאית, ובסרט הנוכחי, כמו ב"ילדים", מרכז הבמה ניתן לנוער האמריקאי ותוצר חוויית ההתבגרות הקשה והחשופה שלו. כל מי שצפה ב-MTV של שנות ה- 90' מכיר את התופעה האמריקאית של חופשת האביב, בה אלפי סטודנטים מגיעים לאיזור חוף כלשהו ועם הישמע הגונג מתחילים לשתות ולהתפשט לעיני המצלמות. חופשה שכזו מספקת בקלות תפאורה לסרט נעורים כגון "אמריקן פאי", אך בניגוד לתמימות היחסית שמאפיינת את זה, כאן בוחר קורין להתמקד בפן האחר של אותו חופש פרוע ומדגיש את הסוריאליזם הטמון בסצנות מציאותיות אלה.
הסרט עוקב אחר סיפורן של ארבע נערות, חברות ילדות, שיותר מהכל רוצות לצאת לחופשת האביב יחד עם חבריהן. ונסה הדג'נס ("ביסטלי"), המגלמת את קנדי, ואשלי בנסון (המוכרת כהאנה מהסדרה "שקרניות קטנות"), המגלמת את בריט, הן הצמד הקר והקיצוני מבין הארבע. לצידן נמצאת קוטי, המגולמת על ידי רייצ'ל קורין (אשתו של הבמאי והיחידה שעירומה נחשף מול המצלמה), ויחד השלוש שודדות סניף רשת מזון מקומי על מנת להשיג מזומנים. אין ספק שלא בכדי קיבלו קנדי, בריט וקוטי שמות כל כך קצרים ופשטניים מאחר ובהבדלים קלים ביניהן, זהו נתח נכבד ממהות דמותן. לעומתן, הרביעית בחבורה היא סלינה גומז (שעושה תפקיד מעניין יחסית), המגלמת את פיית', החברה התמה והמוסרית מבין הארבע, שנותנת מעט ניגוד לפורענות.
כשארבע החברות מגיעות אל אתר הנופש הנכסף הן מצטרפות לחגיגות אלכוהול, סמים ועירום אך עד מהרה מסתבכות ונכלאות. שחרור בערבות בלתי צפוי על ידי בחור מקומי בשם אייליאן (ג'יימס פרנקו, "ארץ אוז"), פותח בפניהן את האפשרות להפוך את פנטזיות הכוח והעצמאות שלהן לתוקפנות ממשית.
"ספרינג ברייקרס". ג'יימס פרנקו.
מאחר וקורין מבקש לבחון את הקשרים בין מושגי כוח, דימוי עצמי, אלימות וצריכה, התופעה התרבותית הפרוצה והנפוצה של חופשת האביב, מספקים לו תפאורה קיצונית ומושלמת. עם זאת השימוש בה, אינו פשוט- במידה ויחבק אותה, הוא עשוי להישאר ביד עם סרט נעורים חביב; במידה ויבקר אותה בצורה בולטת מדי, הוא עשוי להסתכן בתוצר כבד וחינוכי. קורין, בחכמה וייחודיות, בוחר בדרך ביניים מעניינת, שמסייעת לו לבחון את הנושא בצורה כמעט ניטרלית.
ראשית, הצילום מקבל דגש מרכזי וקורין מפחית מהדיאלוגים לטובת סצינות ויזואליות וצבעים חזקים. כתוצאה, בחלקים נכבדים הסרט נחווה כקליפ או וידאו ארט, פלטפורמות שיש בכוחן להכיל מסר אך הן גם נחוות כאומנותיות או קלילות ולא מחייבות. הכפילות הזו מאפשרת לצופה להזדהות עם החופש והכוח אליו כמהות הדמויות ואף להינות מהם, אך במקביל, מושאי התשוקה של הדמויות לא נכבלים לדיאלוגים או עלילה מובנית. התסריט אינו המכתיב הבלעדי של ערכי המושגים הנבחנים והם נותרים קונספטים עצמאיים מעוררי מחשבה.
שימוש דומה נעשה בסאונד של הסרט, שגם הוא אחד הכלים שהכי משמשים את קורין על מנת להגשים את הרעיון שלו. פס הקול רפטטיבי ועוצמתי ורבים מהמשפטים, שבאופן כללי הם מעטים בסרט, נשמעים ברקע שוב ושוב עד שהצופה פוגש את הסצינה לה הם שייכים. באופן זה מנתק קורין בין דמות או התרחשות עלילתית ספציפית לבין תוכן. הרגשות או המשמעויות השונות העולות מהסצינות הופכות עצמאיות ומתאפשר להן להתקיים כרעיון חופשי כללי.
"ספרינג ברייקרס". ונסה הודג'נס, סלינה גומז, אשלי בנסון, רייצ'ל קורין.
גיבורי סרטו של קורין, חבורת מבוגרים צעירים, נמצאים בדיוק בגיל הנכון. טעמו של החופש עוד אופף אותם וכך הם מספיק ילדותיים על מנת להאמין באינסופיות ובאפשרות להשיג כוח אולטימטיבי. וודאי שפנטזיות מאין אלה אינן מאפיינות רק בני ובנות נוער, שאם כן, איש מאיתנו לא היה נהנה מסרטים בהם מככבים גיבורי על. עם זאת, ההתמקדות בגיל הזה פותחת בפני קורין את האפשרות להראות את הקשר הישיר בין דימוי עצמי לבין אלימות וצריכה, בתוספת יכולת נהדרת לספק המחשה לרגשות החופש והכוח המצופים.
אם הייתה זו אישה מבוגרת שהייתה מוצגת כחוגגת יומם וליל בבקיני קטנטנן, מושגים תרבותיים ביקורתיים וכבדים היו מתווספים לחשיבה. בנוסף, במידה והגנגסטר שהעביר את הבנות מכלא ממשי לכלא מוזהב היה מבוגר יותר, הצופה היה נרתע ממנו ביתר קלות והתמימות המביכה בה הוא נואש לכוח והכרה הייתה נתפסת אחרת לחלוטין. הגיל הצעיר פותח בפני קורין את היכולת לחבק את הצורך ולכבד אותו ובנוסף להראות את הקשר הפשוט כל כך בינו לבין צרכנות או תוקפנות. באחת הסצינות החזקות של הסרט, נעשה שימוש גאוני בשיר של בריטני ספירס. אין ראויה יותר מספירס, כוכבת נעורים המגלמת בנשימה אחת תמימות של מועדון דיסני וכאב המלווה באובדן שליטה, לקחת חלק בסרט שכזה. הזמרת, שמייצגת את אחת ממשלמות המחיר המובהקות של תרבות הפופ והצריכה, מספקת את אחד משיריה העדינים כרקע לסצינה שכולה סוריאליזם ומפגן נאיביות ילדית מעוותת.
"ספרינג ברייקרס".
מילה אחרונה על התייחסותו של קורין למיניות. את הכוח הכמעט בלעדי בנושא מעניק קורין לנשים. הן אינן קורבן. באופן מעניין פיית' השומרת על תומתה או קוטי, היחידה מבין הארבע שמשתתפת בסצינה בה היא משתמשת במיניות שלה כפיתוי למין הגברי, הן היחידות שנפגעות נפשית או פיסית. קנדי ובריט הן נשים חזקות, הקובעות את מיניותן ומשתמשות בה ככוח. החיבור הישיר בין כוח לבין מיניות מודגש בסצנה מעניינת ומצויינת בה השתיים משפילות את איילייאן ומאיימות עליו. רק כאשר הפושע נעתר למשחק והופך אותו לאקט מיני בו הוא הכנוע, חוזרים השלושה לשתף פעולה, הפעם ממקום שווה. אין בכך לומר שהמתרינות המינית המציפה את הסרט היא נהדרת או חפה ממחיר עבור המשתתפים בה. עם זאת, יש להעריך את הניתוק שקורין יוצר בין מיניות נשית לחולשה וקורבנות. אפרופו צבעוניות ונוער, בעידן בו כוכבות כגון ריהאנה בוחרות להתלבש חשוף או לחשוף שדיים מתוך אמירה כי השליטה על גופן היא בידן וזכותן, קורין חובר לרעיון, תומך בו אך גם מוסיף לו עומק.
4 כוכבים- שלושה לסרט שאינו קל לעיכול ומרגיש בעיקר כמו קליפ. כוכב נוסף ליצירה אמיצה, מעניינת ומעוררת מחשבה.
דירוג: 
ספרינג ברייקרס (ארה"ב, 2012)
בימוי: הרמוני קורין | תסריט: הרמוני קורין | משחק: ג'יימס פרנקו, סלינה גומז, אשלי בנסון, ונסה הודג'נס | מוסיקה מקורית: קליף מרטינז, סקרילקס | צילום: בנואה דבי
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-21.03.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: