"ג'י איי ג'ו 2: סוגרים חשבון". דוויין ג'ונסון.
יש נקודה אחת באמצע "ג'י איי ג'ו 2: סוגרים חשבון" שתהיתי ביני לבין עצמי האם אני צופה בסרט המשך ל"ג'י.איי.ג'ו" או בפארודיה עליו: זה היה ברגע בו דמות שולית וקלישאתית (מאמן הנינג'ות העיוור, שהוא גם במקרה אפרו-אמריקאי ולא יפני) שמופיעה בסך הכל בשתי סצנות קצרצרות, חושפת בפנינו באופן ישיר ומגוחך את הקשר המופרך והמפתיע בין שתי דמויות מרכזיות. הוא מופרך כי הוא לא מסתדר כרונולוגית וכי הוא מעיד שכל המזימה של קוברה תוכננה עשרים שנה אחורה, זאת עוד לפני שקוברה קומנדר הפך לקוברה קומנדר. עצם העובדה שרוב הדמויות התחלפו מהסרט הקודם (ובין אלו שנותרו, לפחות אחד, ג'וזף גורדון-לויט הוחלף בלוק ברייסי האלמוני בתפקיד קוברה קומנדר; הוא הרי נמצא מאחורי מסיכה אז מי שם לב?) רק מחזקת את ההשערה שיש כאן איזושהי בדיחה. רק לא ברור על חשבון מי.
אם להתעקש על הפרטים, אז עלילת הסרט ממשיכה את הסרט הקודם: על פניו קוברה הובס והושם בכלא סודי אי שם. אבל בפועל, הנשיא הוא איש שלומו – זארטן – שרק מחכה לשעת השין (ג'ונתן פרייס בתפקיד כפול: פעם אחת עוטה את החזות של הנשיא השקול ופעם אחת כשהוא לבד עם שאר חברי קוברה הוא מרושע וקליל – נדמה שפרייס לא נהנה זמן רב מתפקיד). וכששעת השין מגיעה קוברה משתחרר, הג'וז (Joe's) מחוסלים כמעט לגמרי פרט לשלושה לוחמים: "רוד בלוק" (דווין ג'ונסון) שתופס פיקוד לאחר מותו של דיוק (צ'אנינג טאטום) ליידי ג'יי (אדריאן פליקי) ופלינט (די-ג'יי קוטרונה) אליהם מצטרפים סנייק אייז וג'ינקס לוחמי הנינג'ה שבחבורה.
הצוות המצומצם מנסה להבין מי ניסה לחסל אותם ועל הדרך הם גם עוצרים את תוכניתו של קוברה להשמיד את העולם. הם הם מגייסים מחדש את מייסד היחידה לעזרתם (ברוס ויליס, בשילוב בין ג'ון מקליין, לדמות אותה גילם ב"רד"). בין לבין ישנו משחק של סולמות וחבלים בין חבורת נינג'ות, ועידת אטום בינלאומית (עם תפקיד לא מבוטל לישראל – על פי מקורות זרים ז"א) ועוד כמה סצנות מופרחות.
למרות שהגיון הוא לא משהו שמחפשים כשבאים לסרט אקשן קיצי, עדיין יש איזו רף מינימאלי של בניית עלילה קוהרנטית ואפיון דמויות שאנחנו מצפים למצוא בסרט שהוא לא בי-מובי (או לפחות מצפים למצוא בסרט שלא מצהיר על עצמו כבי מובי) – אבל לא זה המקרה. אבל אולי הסרט בכלל לא אמור להיות סרט המשך או פארודיה, אלא נסיון אמיתי להיות עיבוד נאמן לסדרת הטלויזיה משנות השמונים: תחשבו על כל מה שהיה בסרט המקורי (ובכל סרט קיץ) ותורידו בכמה רמות: הכול פשוט, ישיר ושטוח. הדבר בולט בעיקר בדמותו של קוברה קומנדר, שלא אומר יותר מחמישה משפטים כל הסרט, וגם הם – נראו כאילו נלקחו ישירות מסדרת הטלוויזיה ומיועדים לרמת הבנה של ילדים בני 7. גם מטרת העל שלו מטופשת וילדותית מאין כמוה: לגרום לאומות המחזיקות נשק גרעיני להשמיד אותו וכך הוא יוכל לתקוף עם נשק חדש והרסני פי כמה. אם כריסטופר נולאן לקח את סרטי הקומיקס צעד אחד קדימה לכיוון המציאותי, בא כאן ג'ון מ. צ'ו ולוקח את זה צעד אחד לכיוון השני – כמה שיותר קרוב למקור.
"ג'י איי ג'ו 2: סוגרים חשבון".
אם יש דבר אחד שהוא אינו שטחי בסרט זה הצילום התלת מימדי בו. אבל למעשה הוא שטחי ביותר, והוא אינו מוסיף דבר למראה הסרט. להפך, הוא רק מקשה על המעקב בסצנות האקשן (המעטות שיש). אם בגלל הוספת התלת מימד עיקבו את יציאת הסרט בעשרה חודשים, אולי היה עדיף לחכות עוד כמה חודשים ולהוסיף לו מימד נוסף – ובכך להעצים את החוויה למקסימום. אני רק מקווה שהמפיקים לא קוראים את זה, כי זה עוד עלול להכניס להם רעיונות לסרט הבא בסדרה – ועם רווחים שמכסים את העלות בפחות משלושה ימים, אין לי ספק שהדבר יקרה. ואף ייתכן שהדבר יעשה בשילוב עם הרובוטריקים. בשמה של הילדות שלי אני מקווה שזו רק מתיחת אחד באפריל שהוקדמה.
דירוג: 
ג'י איי ג'ו 2: סוגרים חשבון (ארה"ב, 2013)
בימוי: ג'ון מ. צ'ו | תסריט: רט ריס, פול ורניק | משחק: ברוס וויליס, דוויין ג'ונסון, צ'אנינג טאטום, אדריאן פליקי, ריי סטיבנסון
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-28.03.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: