"איש הפלדה" – ביקורת #2

"סופרמן: איש הפלדה". הנרי קביל.

"סופרמן: איש הפלדה". הנרי קביל.

זה מטוס? זו ציפור? לא, אבל זה גם לא ממש סופרמן. זו וורסיה של סופרמן שמשתדלת לחדש אבל בעיקר הולכת לאיבוד. "איש הפלדה" מציג גירסה עדכנית של הקומיקס המדובר, עם התמקדות בפרטי רקע על כוכב קריפטון והאופן בו ההיסטוריה שלו משחקת תפקיד מרכזי בעיצוב הגיבור. חלק מהפרטים המוכרים שונים לרעה ויותר בעייתית היא העלילה הלא ממוקדת או אחידה. הסרט נראה כמו עדכון מתמשך של הצופה בעוד ועוד פרטי רקע וניסיון להכין אותו לדבר האמיתי. מאחר וכנראה לא לזה התכוון התסריטאי, כשהדבר האמיתי מגיע הוא בעצם רק לקראת תום הסרט והוא באופן מאכזב סתם קרב מתמשך בין סופרמן לאויביו.

החלטת אולפני וורנר היתה להתחיל סדרת סרטים המתעלמת מכל הקודמים שנעשו (האחרון היה ב- 2006, "סופרמן חוזר"). זאק סניידר ("שחר המתים", "300"), הופקד על בימוי הסרט ולצידו ניתן למצוא את כריסטופר נולאן המוכר מהחידוש המוצלח של סדרת בטמן. על מנת להשיג שליטה טובה יותר על תהליך היצירה כולו, החליט נולאן להיות מעורב בסרט הנוכחי רק כמפיק ותסריטאי (לצד דיוויד ס. גוייר, תסריטאי שעבד עמו על סרטי בטמן). בדיעבד אולי הייתה זו הצהרה מכשילה מאחר ובעוד לבטמן יש ניחוח אפל, עם חליפתו השחורה ועולם הטכנולוגיה התת קרקעי המלווה אותו, סופרמן נהנה מתדמית נקיה ומוסרית שפחות מתאימה לעיבוד קשוח.

במובן זה, נראה שהפיתרון שנבחר על מנת לספק לגיבור המעופף פרשנות מחודשת מגיע בצורה עיבוי ההיסטורית הכוכב שלו אך על חשבון פינוי מקום להיכרות עם דמות הגיבור והיחסים הנרקמים בינו לבין לואיס ליין. דילמה נוספת שהסרט מנסה להתמקד בה היא זו שקלארק נושא מהילדות: האם העולם יקבל אותו כפי שהוא. גם כאן, העיסוק אינו מוצלח והוא מורגש בעיקר דרך אביו המאמץ (קווין קוסטנר). בכל הנוגע לקלארק קנט עצמו, הסרט נותן בעיקר תחושה של תקציר – גירסת הרומן בתקציר דק.

עקב ניצול יתר של משאביו, קריפטון הוא כוכב העומד בפני היכחדות. המדען הראשי, ג'ור-אל (ראסל קרואו), ואשתו לארה (איילת זורר הנהדרת, בתפקיד קטן אך מורגש ויפה), מבינים את העומד להתרחש ומחליטים להציל את בנם התינוק, קאל-אל, ועמו את קודקס הגזע הקריפטוני. הם משלחים את בנם לכדור הארץ, כוכב צעיר ובריא, בתקווה שייקלט בו, ואף יגדל להוביל את תושביו להצלחה, לצד הגזע הקריפטוני המחודש.

שנים לאחר מכן, קאל-אל, כעת גבר בוגר בשם קלארק קנט (הנרי קאוויל, "בני אלמוות", והשחקן הלא-אמריקאי הראשון שמגלם את איש הפלדה), מודע לעברו החוצני ונאבק להסתיר את כוחותיו המיוחדים מתוך חשש כי הציבור לא יקבל אותם בברכה. כאשר הוא מציל עיתונאית יפה בשם לואיס ליין (איימי אדמס), היא מתחילה להתחקות אודותיו, תחקיר שמקבל משנה תוקף כאשר לכדור הארץ מגיעה משלחת חייזרית הדורשת כי קלארק יוסגר לידיהם.

ההתמקדות במה שקורה בכוכב קריפטון נראית כמו פתח לסרט מלא אחר והעובדה שהיחסים בין לואיס לסופרמן מתגבשים במהירות הבזק מפספסת את אחד הנדבכים החשובים בסיפורו. במקום זאת, מנסה הסרט להעמיק בנקודות חדשות ואקטואליות כגון המחיר שיש לריקון לא-אחראי של כוכב לכת ממשאביו, אך לא בצורה מאוד מעניינת.

"סופרמן: איש הפלדה". איילת זורר, ראסל קרואו.

"סופרמן: איש הפלדה". איילת זורר, ראסל קרואו.

נקודה נוספת שהסרט מאמץ היא חשיבות חופש הבחירה. התסריט משאיל מספרו המפורסם של אלדוס האקסלי "עולם חדש מופלא" ומציג את קריפטון ככוכב שוויתר על תהליך הלידה הטבעית לטובת הינדוס גנטי של תושביו, כל תינוק לתפקידו העתידי בחברה. ההתייחסות לרעיון מפורסם זה מפורשת למדי ועל כן השימוש בה מרגיש מודבק לתוך סיפורו המוכר של סופרמן. גם אם בעזרת הרעיון ניתן להבין את התנהגותו של זוד (מייקל שאנון, "הסיפור של מאד", "אייסמן"), הגנרל הגולה של כוכב קריפטון, המהונדס גנטית להגן על כוכב האם שלו והרשע המאיים על שלום כדה"א, מאחר והוא פשוט רשע, אין באמת טעם להנפיק לו מניע עמוק וספרותי, כמו גם 9000 סצנות קרב שחוזרות על עצמן.

מדוע לואיס נחטפת לחללית, כמה מבריקה היא שביכולתה להבין בשתי דקות את הסברו של ג'ור-אל כיצד להציל את כדור הארץ, מדוע בעידן זה הצופים צריכים לסבול מטכניקת גרין סקרין עלובה ולהבין שמולנו סופרמן ולואיס ליין, יעני-עפים אבל בעצם עומדים במקום מול מאוורר – כל אלה קצת מבאסים. קאוויל משפר את המצב בכך שהוא גיבור שמצליח לגלם בתוכו פגיעות נוגעת ללב ובנוסף, בניגוד לבטמן שנראה כמו חקלאי במגפיים שחורות ומסכה גדולה מדי, העיבוד המודרני לחליפה של סופרמן מוצלח ביותר. בסופו של דבר, אפשר לצפות, לא דחוף.

דירוג: ★★★☆☆

סופרמן: איש הפלדה (ארה"ב, 2013)
בימוי: זאק סניידר | תסריט: דיויד ס. גויר, ג'ונתן נולן | משחק: הנרי קביל, איימי אדמס, מייקל שאנון, כריסטופר מלוני, לורנס פישבורן, דיאן ליין, קווין קוסטנר, איילת זורר, ראסל קרואו | מוסיקה מקורית: האנס זימר
הפצה: גלובוס גרופ, החל מה-20.06.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?