Skip to content

בראד פיט וחיילי צה"ל יצילו את העולם

למרות שסרטי זומבים נחשבים לסרטי אימה, "מלחמת העולם Z" הוא בעיקר סרט אקשן עם אפקטים מרשימים לצד קטעי דרמה לא מרגשים במיוחד. ובראד פיט? הוא מתרכז בעיקר במראה שלו
פחות מדקהזמן קריאה: דקות

[rating=3]

"מלחמת העולם Z" הוא עוד סרט קיץ עם תקציב ענק המצליח לשבור  קופות בחו"ל. למרות שהוא מציע מתקפת זומבים, או לפחות מתים-חיים הנגועים בדיבוק כלשהו, הוא לא כה מפחיד, כמו שהוא עתיר בקטעי פעולה. בראד פיט ("הורג אותם ברכות") הפיק ומככב כג'רי, עובד של האו"ם, שנשלח למשימה ברחבי העולם במטרה לגלות את מקור ההתפרצות של נחילי אנשים תוקפנים. במקומות שונים ברחבי העולם אנו צופים כיצד פיט פלוס שורה של כוכבי משנה בורחים ונלחמים בזומבים, תוך צילומים מרשימים מאוד על המסך הגדול, אשר לרוב משאירים את הצופה דרוך על קצה המושב.

צילומים מרשימים בחצי מיליארד דולר (באדיבות גלובוס גרופ)

למרות שבדרך כלל סרטי זומבים נחשבים כסרטי אימה, כאן מתגלגל סרט שבסיסו פעולה, אקשן טהור; זה לא לוקח יותר מדי זמן עד שהאקשן מתחיל. לאחר סצנת אקספוזיציה מהירה מאוד, שמציגה את ג'רי, אשתו ושתי בנותיו, הסרט מתניע וצובר תאוצה ורק לעתים רחוקות מפסיק, עד המערכה השלישית, בה משתנה לחלוטין אווירת הסרט, והופכת דרמטית משהו.

מערכת הפתיחה, בה נראים ג'רי ומשפחתו בורחים מפילדלפיה, בנויה היטב ונמשכת 15 דקות מותחות במיוחד. בהמשך יגיעו סצנות פעולה הבנויות היטב מבחינה טכנית, אך לא ממש מרגישים את אותה תחושה של עצבנות וכסיסת ציפורניים, כיוון שההשקעה הרגשית של הצופה אינה גדולה כמו בסצנה הראשונה, בה אנו צופים כיצד ג'רי מנסה להגן על משפחתו. בנוסף, הדמויות שמלוות את הגיבור בהמשך הסרט לא מקבלות מספיק זמן מסך כדי ליצור אמפתיה רבה מצד קהל הצופים.

פיט מתמנגל עם חיילי צה"ל (באדיבות סרטי גלובוס גרופ)

הקונספירציה הישראלית

הרבה גורמים עוינים למדינת ישראל טענו שהסרט מאוד פרו-ישראלי. מדוע? בהתאם לעלילה, הדיבוק מתפשט לכל העולם, וישראל היא המדינה היחידה הנוקטת באמצעים מתאימים, ומטילה הסגר על כל גבולותיה, מלבד יהודים או פלסטינים שאינם נגועים ומחפשים מקלט בטוח. למותר לציין, החלטתה של ממשלת ישראל בסרט לכלול פלסטינים כמעט מובילה למלחמת אזרחים.

במהלך העלילה המקורית הוזכר כי מדינות כפקיסטן ואיראן השמידו אחת את השנייה במלחמה גרעינית, בזמן שהממשלה האיראנית ניסתה לעצור פליטים פקיסטניים. בסרט הנוכחי רואים רק אזכור לאותה שואה גרעינית.

בסרט ניתן לראות כיצד בראד פיט מתמנגל עם חיילי צה"ל בסמטאות ירושלים. במציאות, החיילים הם שחקנים ישראלים (נועה בודנר, גיל כהן אלורו ודניאלה קרטס) והם לא נמצאים בירושלים, כיוון שהסצנות צולמו בכלל במלטה.

שינויים בעלילה

צילומים חוזרים או שינוי סוף הסרט הוא דבר די סטנדרטי בהוליווד, אבל כמות הצילומים מחדש שנעשו עבור סרט זה היו כה רבים – שהסיפור הזה פתח מהדורות חדשות בהוליווד, ולו גם בשל התקציב הענק שנדרש לסרט (יש המשערים שהאמיר אף לכ-450 מיליון דולר).

הסיום המקורי שצולם התרחש בכלל במוסקבה, שם התרחשה מתקפת זומבים בקנה מידה גדול. לפי הדיווחים, הסרט הסתיים בנימה הרבה יותר מעורפלת, שהייתה אף יכולה להוביל למספר סרטי המשך. הסיום הנוכחי, שהצריך עוד שבעה שבועות של צילומים, שינה את הקונספציה. זהו סיום מינורי ופשוט ביחס לכל קטעי הפעולה שהתרחשו לפני כן. אפשר לקרוא לזה קתרזיס, או ריכוך המתח שהצטבר, ויש אף שיצאו ויגידו: "מה? זה הסוף"?

בעוד קטעי האפקטים המיוחדים בנויים היטב, רגעי הדרמה המעטים לא כה מרגשים. פיט מביא את נראותו הנאה לקולנוע, אבל זה בערך הכל. האישיות או המשחק שלו לא מרגשים או מורגשים בסרט זה. ההסברים המדעים למצב העולמי הקטסטרופלי מתפספסים, ואלו שכן מוסברים מוטלים בספק. הפתרון הסופי נראה מפוקפק וצפוי במקרה הטוב.

בסופו של דבר, ג'רי מבלה את רוב הסרט בתנועה, ובזמן שהוא זז – הבידור איכותי. כשהוא סטאטי – גם הסרט נתקע במהמורות עלילתיות. זה לא סרט שצריך להשקיע בו הרבה רגש או מחשבה, אך במידה שאכן תהיה התפרצות זומבים בארץ, כדאי שלפחות מקבלי ההחלטות בארץ יראו את הסרט, כדי שידעו מה לעשות.

error: התוכן באתר מגפון ניוז מוגן
דילוג לתוכן