[rating=3]

"פסיפיק רים" (בתרגום חופשי: האוקיינוס השקט) הוא הסרט המיוחל של הבמאי הפורה גיירמו דל טורו ("המבוך של פאן"). הסרט בהתהוות מזה תקופה ארוכה, והאוהדים הרבים של הבמאי כבר לא יכלו לחכות כדי לראות את יצירת המדע הבדיוני החדשה שלו.  הסרט החדש עשיר ביותר באפקטים מיוחדים, כפי שלא ראינו הרבה זמן בקולנוע, ומביא עימו פעולה והרפתקאות במלוא מובן המילה.

העלילה מתרחשת כמה שנים בעתיד. חייזרים, המכונים קייז'ו, השתחררו מסדק הנמצא בקרקעית האוקיינוס. יצורים אלה עצומים בגודלם ואכזריים ביותר, וכל עניינם הוא להשמיד את כדור הארץ. כאשר ציוד לחימה מודרני אינו מצליח לעצור אותם, בני האנוש מתאחדים ומפתחים רובוטים לוחמניים ענקיים, המכונים ייגר (צייד, בגרמנית). הייגרים מופעלים על ידי שני אנשים מסונכרנים – בדיוק כמו בסרט "אווטאר", ואחד הרובוטים מופעל על ידי שני אחים.

ראלי בקט (צ'ארלי האנם, "המלכודת") הוא אחד משני האחים האלה. הוא עוזב את השירות, אבל ראש מיזם ייגר, סטאקר פנטקוסט (אידריס אלבה, "פרומתאוס"), מעוניין שהוא יחזור, ובחוסר רצון בקט שב למדים. אליו מצטוותת מאקו מורי (רינקו קיקושי, "יער נורווגי"), שאומצה לפני שנים רבות על ידי סטאקר.

הסיפור האנושי שולי ומתומצת בבליל של דיאלוגים שטוחים למדי, כיוון שרוב תשומת הלב כרוכה בקרבות בין הייגר לקייז'ו, או תקראו לזה רובוטריקים נגד משפחת גודזילה. עבור סצנות הפעולה האלה דל טורו וצוות האפקטים המיוחדים יזכו לציון מעולה. אבל בהתחשב בעובדה שסצנות קרב אלו צפויות, קהל הצופים מתפלא מדוע רובן מתרחשות בלילה, ובדרך כלל גם באמצע סערת גשמים.

"פסיפיק רים" הוא עוד סרט קיץ מהנה, בעיקר בזכות האפקטים המיוחדים המקשטים אותו ושומרים על הקהל מרותק לכסא ומשועשע למדי. השחקנים לא מעוררים הרבה רגש מהסיפור, והם שם בעצם כדי להפעיל את המכונות הרובוטיות, ולו כדי שיוכלו להילחם ביצורים הרעים, וכמו בכל סרט שובר קופות קייצי – גם הם צריכים להציל את כדור הארץ.