[rating=3]

הסרט "גלוריה" הוא צלילה חופשית ומלאת חמלה אל חייה של גרושה בת 58 המחפשת זוגיות, רומנטיות ואהבה. זהו סרטו הרביעי של הבמאי סבסטיאן לליו (שניים מסרטיו הוקרנו בעבר בטלוויזיה בארץ: "המשפחה הקדושה" ו"נוידד"). "גלוריה" הוא סרט פשוט וישיר יותר מקודמיו, לא משתמש בתעלולים קולנועיים מתוחכמים או קישוטים חזותיים, ובכל זאת מצליח לספק דרמה עדינה עם תחושה אמיתית של חיבה לדמות הראשית.

העלילה עוקבת אחר גלוריה (פאולינה גרסיה), המעדיפה לבלות במסיבות ריקודים לפנויים פנויות מאשר להישאר בדירתה הקטנה בסנטיאגו. באחת המסיבות היא פוגשת בקצין חיל הים בדימוס וכיום הבעלים של פארק הרפתקאות. רודולפו (סרג'יו הרננדז, "לא"), המבוגר ממנה בשבע שנים, התגרש זה עתה, ולהוט לפתוח בחיים חדשים לעצמו. היא רואה הזדמנות נהדרת למערכת יחסים אוהבת ואף קבועה, אבל למרות התלהבותו של רודולפו, צלן של אשתו לשעבר ובנותיו הבוגרות ממשיך להפריע לרומן ביניהם.

מתוך אהבה למשקפיים גדולות ולשירים ישנים (היא שרה הרבה במכוניתה), גלוריה היא אישה שלכודה בהיסטוריה של מערכות יחסי משפחה שבריריות. היא מעריצה את בנה, פדרו (דיאגו פונטצ'ילה) ובתה, אנה (פביולו זמורה) המבוגרים, ולמרות היחסים המתוחים בין בני המשפחה, הם נראים כמו חזון של שלמות משפחתית, בהשוואה למצב קרוביו של רודולפו: אשתו לשעבר ובנותיו הבוגרות גרות יחד איתו, כולן לא עובדות, הוא מממן אותן ונמצא עבורן יום ולילה.

גלוריה ורודולפו פוצחים במערכת יחסית אינטימית, והבמאי אינו מהסס גם לחשוף את מערומיהם. אך כל סיכוי של אושר ופיתוח הזוגיות נקטע בשל הפרעות טלפוניות מצד משפחתו של רודולפו. דברים מגיעים לשיאם כשהם נוסעים לחופשה קצרה בחוף, רק בשביל לברוח מההטרדות האינסופיות. גלוריה נכנעת לכמויות עצומות של כוהל, ותוך שכרות היא מפלרטטת עם גבר אקראי שהיא פוגשת במלון.

הסרט נוגע בעדינות במצב הפוליטי הנוכחי בצ'ילה, אבל ביסודו הוא בעצם סיפורה של אישה אחת. פאולינה גרסיה יצרה דמות מורכבת וחביבה להפליא – היא נמצאת בכל סצנה ועושה עבודה ראויה לציון בתיאור חייה של אישה בגיל העמידה שפשוט מחפשת אהבה. יש רגעים של הומור אמיתי – כשהיא מנסה לראשונה לעשן מריחואנה או כשהיא מתנקמת ברשעותו של רודולפו (קהל הצופות באולם דאג להריע לה בנקודה זו). ויש גם הרבה פאתוס או תחושת הצלחה פנימית, כשהיא בוחרת בשבילים הנכונים עבור חייה.

"גלוריה" הוא סרט מרתק, משעשע, מוזר ולעיתים מרומם, שישאיר חותם בעיקר בקרב נשים בגילה של הגיבורה.