"בעיניים של מייזי". אלכסנדר סקארסגרד, אונטה אפריל וג'וליאן מור.
בשנת 1897 כתב הסופר האמריקאי הנודע, הנרי ג'יימס, נובלה בשם 'מה שמייזי ידעה'. הסיפור מתואר דרך עיניה של מייזי, קורבן לקרב גירושים מכוער, ילדה צעירה הכלואה במשפחה לא מתפקדת. יותר ממאה שנים מאוחר יותר מגיע אל מסך הקולנוע הסרט "בעיניים של מייזי" והוא רלוונטי כאילו נכתב בימינו אנו.
בעיבוד מצוין ועכשווי, שמדגיש את הרלוונטיות והכישרון של ג'יימס, נפרשת דרמה שקטה, הולכת ונעצבת, אודות עולמה הכאוטי והמכאיב של מייזי. יותר מכל אלמנט אחר, את כל מה שמוצלח ומרגש בסרט ניתן לזקוף לזכותה של אונטה אפריל, הכוכבת הצעירה המגלמת את מייזי. נוכחותה הילדית והנבונה נושאת גם את הרגעים החלשים יותר בעלילה ורק בשביל הכוח הרגשי שהילדונת הזו מצליחה לייצר, הצפייה שווה בהחלט.
סקוט מקגי ודיוויד סיגל הם במאי הסרט, צמד שמורגל בעבודה משותפת. ההצלחה המובהקת ביותר של השניים היא יכולת העבודה עם אונטה הקטנה. קשה לומר שיתר ההתרחשויות בסרט מדויקות מאוד או מעניינות קולנועית אך אין ספק שמקגי וסיגל עשו עבודה נפלאה עם הכוכבת שלהם. הסטינג והאביזרים השונים שניתנו לה נפלאים ונראה כי המחשבה המרכזית שהובילה את הבמאים הייתה לאפשר למייזי חופש פעולה אך תמיד כזה שתישמר בו יחסיות- פיסית או רגשית.
"בעיניים של מייזי". ג'ואנה ונדרהם, אונטה אפריל.
הצמד הכין עבור הגיבורה של הסיפור שלל סיטואציות שיאפשרו לה לבטא תום ואושר ילדיים לצד הדגשה בולטת יותר או פחות של תלות וצורך. ההקפדה הזו היא אחת החשובות בסרט ומאחר ומי שמתנועעת בתוך כל הסיטואציות המבוימות הללו היא ילדה באמת מיוחדת במינה, התוצאה מקסימה ואותנטית.
הוריה של מייזי מתגרשים. אמה סוזנה (ג'וליאן מור), היא כוכבת רוק נרקסיסטית, הנאחזת בעיוורון ואנוכיות בשאריות הקריירה המוסיקלית שלה. אביה של מייזי, ביל (סטיב קוגן, "רובי ספרקס") הוא איש עסקים גווע, אטום ומוגבל רגשית, הנואש גם הוא לשחזר ימים מוצלחים יותר בקריירה שלו.
בין השניים כלואה מייזי (כאמור אונטה אפריל שובת הלב), ילדונת נבונה להפליא ומורגלת קרבות, הצולחת באומץ ושתיקה סצנות קשות שאינן מתחשבות בגילה הרך. כאשר כל אחד מהוריה מוצא לעצמו בן זוג חדש, השקיפות שלה בעיני הוריה מתחדדת כמו גם טוב הלב והתקווה הבלתי נדלית שעוד יש בה.
יש לא מעט סרטים בהם ילדים מככבים וכמו בסרט הזה, בחלקם הכוכב הצעיר עושה את הסרט. "החוש השישי" עם היילי ג'ואל אוסמונד הוא דוגמא אפשרית, כמו גם "קוראים לי סם" עם דקוטה פנינג. פנינג עשתה בסרט ההוא תפקיד שמזכיר במעט את אונטה אך יש הבדל מעניין בין השתיים. בעוד דקוטה הונחתה לגלם ילדה צעירה, שובת לב כפי שילדות צריכות להיות, כוחה של מייזי מגיעה ממקום אחר.
מייזי נעה בין סיטואציות ילדיות נורמליות בהן היא צוחקת באושר אמיתי לבין סצינות שהשגוי בהן בולט כל כך אך היא מקבלת אותו בשתיקה עצובה ויודעת. מלבד שתי סצינות, האחת בה היא מתקשה להיפרד מהמטפלת האהובה שלה לטובת זר מוחלט שמכריז באוזניה שהוא בעלה החדש של אמה והשניה בה דמעה בודדת מתגלגלת במורד לחיה כאשר היא מוצאת עצמה בדירה של זרים, מייזי לא מגלה את רגשותיה. היא מתפקדת בבית הספר, משקרת להוריה על מנת לשמור על אושרם ולהגן עליהם זה מזו ומרעיפה אהבה על הסובבים אותה. היא לא נאיבית ומתוקה, המובלת על ידי מבוגרים נורמטיביים ומגנים. היא סקרנית ומרתקת המקבלת בהפנמה את כל הכאוטיות אליה היא נגררת.
במובן זה היא מזכירה ילדה נהדרת אחרת (גם היא עם שם לא שגרתי), קווזנה ווליס, שכיכבה בסרט המצויין "חיות הדרום הפראי". לטעמי, ווליס עשתה תפקיד חד פעמי ומוצלח יותר וכמו כן, בן זייטלין שביים את הסרט ההוא, הגשים בצורה גאונית את מה שהנרי ג'יימס התכוון לו והציג סרט שלם דרך עיניה של ילדה. אל מול חיות הדרום, "בעיניים של מייזי" נראה רך ומהסס יותר, אך בשני המקרים מדובר בכוכבות צעירות, חזקות ומרתקות, שהנוכחות המהפנטת שלהן מרעיפה הצלחה ופשר על הסובבים אותן.
"בעיניים של מייזי". אונטה אפריל עם אלכסנדר סקארסגרד.
הקאסט הסובב את מייזי אינו אחיד במידת המוצלחות שלו. מחד יש את אביה של מייזי, סטיב קוגן, שעושה תפקיד מצוין בתור אב חסר מודעות ומוגבל רגשית; ואת אלכסנדר סקארסגרד ("מלנכוליה", "דם אמיתי"), בן הזוג הטרי של סוזנה, שהגמלוניות התמימה שלו לא רק שובת לב אלא גם מספקת רעות נהדרת למייזי.
לצדם מככבות ג'ואנה וונדרהאם בתור המטפלת של מייזי, מרגו, בתפקיד נחמד בלבד והקושי הגדול ביותר מגיע באופן מפתיע דווקא מג'וליאן מור. השחקנית המצויינת הזו עושה תפקיד חלש ולא אמין בתור כוכבת רוק מזדקנת וזה רק הטקסט שיוצא מפיה שמעורר רגשות והרבה פחות המשחק הלא מענין שהיא מציגה. מאחר ואמה של מייזי מאוד חשובה לסיפור, הקושי הלא שגרתי הזה של מור מחליש את הסרט וגורם לו להישען עוד יותר על כתפיה של אפריל הקטנה.
דבר אחרון לציון הוא הקצב של הסרט. האדישות בה מייזי מקבלת את הכעסים והמניפולציות סביבה נשברת לראשונה על ידי חברה שבאה לישון אצלה ונבהלת מערמת המבוגרים והמוסיקה הרועשת. מיותר לציין שמייזי עצמה מרגישה מצויין בין שלל הזרים וזה הרגע הראשון שהצופה מקבל אישור לכך שיש פה בעיה. משם לא ממהרת העלילה להכניס את הצופה לעובי הקורה של הקושי של מייזי וההדרדרות נעשית בעדינות שקטה כזו עד שהסצינות האחרונות מכאיבות ממש. לא ניתן להחביא את העובדה שהסרט אינו מצליח להתחמק מניחוח של דרמת משפחה שלוחצת על בלוטות הרגש אך בכל זאת, כוכבת אחת קטנה ובימוי נכון וסבלני של עולמה עושים עבודה טובה בהחלט.
דירוג: 
בעיניים של מייזי (ארה"ב, 2012)
בימוי: סקוט מק'גיהי, דיויד סיגל | משחק: ג'וליאן מור, סטיב קוגן, אלכסנדר סקארסגרד,ג'ואנה ונדרהם, אונטה אפריל, סיידי ראי, דיאנה גרסיה, מאדי קורמן
הפצה: לב סרטים ובתי קולנוע, החל מה-22.08.2013 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: