שתף קטע נבחר

משבר גיל המעבר

הסרט "סקס והעיר הגדולה" הצליח להוציא את החן, הקסם והשנינות מהדמויות והעלילה של הסדרה, ולהישאר רק עם הקלישאות, חוסר הטעם והפאתטיות. אור אלתרמן חושבת שגיל 40 מעולם לא נראה מייאש יותר


 

 

אם אהבתם את הסדרה, אם אתם אוהבים לצפות בפעם ה-100 באותו הפרק בשידור חוזר מקרי בלילה, עשו לעצמכם טובה ואל, פשוט אל, תלכו לראות את הסרט "סקס והעיר הגדולה". הסרט הזה לא רק ישעמם אתכם, הוא גם יעליב אתכם.

 

כצופים נאמנים שבמשך כל שש העונות סלחו לקארי על הבגדים, לסמנתה על הגברים לשארלוט על ההתבכיינויות ולמירנדה על היותה, אתם הולכים לצפות בארבע הדמויות האהובות עליכן עושות צחוק מעצמן, ובעיקר מכם. חמש שנים אחרי שהסדרה נגמרה, כל אחת מהרביעייה נראית כמו הקריקטורה של עצמה.


בנות "סקס והעיר הגדולה" בהקרנה. מיותר כמו הכובע של ג'סיקה פארקר

 

קארי הפכה מעיתונאית עצמאית ומושחזת לצל אפור שחולם על חתונה בת 200 איש, חסרת ביטחון ונטולת כל סטייל. הבחורה שלא הסכימה להתפשר, ירדה למקומות הנמוכים ביותר אבל עלתה מהם תמיד בגבורה בחזרה לקרקע ובסוף הסדרה השיגה את המיסטר ביג שלה, מסכימה להידרס שוב על ידי אותו הבבון העילג והנבוב הזה. בדרך היא מאבדת את כל השנינות, הקסם והחן, מה שהופך את המשימה של לסלוח לה על מה שזה לא יהיה לעזאזל שהיא לובשת – לבלתי אפשרית.

 

סמנתה בחמש השנים בהן לא התראינו הפכה לריץ' ביץ' מתוסכלת ועקרת בית נואשת לסקס. גם היא כבר לא מצחיקה או סקסית. בגיל 50 היא מעדיפה לקנות לעצמה טבעות יהלום מאשר חלילה לקבל אותן מגבר שאוהב אותה אבל אבוי, מאחר לארוחת הערב. תקראו לזה עצמאית, אני מעדיפה פאתטית.

 

שארלוט באותן שמלות לורה אשלי מטפחת את המשפחה הנורמטיבית להחריד שלה, כולל הילדה המאומצת מסין, ואת האופי היאכנעי והשמרני להחריד שלה. ומירנדה היא אותה מירנדה רק הרבה יותר קפוצה, מרירה, עסוקה ופריג'ידית עם אותה הרכיכה המכונה סטיב. את האמת - התגעגעתם?

 

נשארנו עם הפלוצים

הבגדים והמותגים, כמו גם הקלישאות, מציפים את המסך באופן נטול כל עידון וסטייל. כמות הבגדים, החנויות, הרהיטים והנעליים הנראית על המסך כל כך חסרת פרופורציה, באופן שגם מנויות על "ווג" איטליה ירגישו מחנק.

 

האמירות הבנאליות וההתעסקות היחידה במערכות יחסים, בדיוק אותן מערכות היחסים מלפני חמש שנים עם בדיוק אותן הבעיות, גורמות לפיהוק. אף תובנה, אף שנינות, אף רגע אחד קומי. אלא אם כן בדיחות פלוצים, שלשול (כן, שלשול במכנסיים) וכלבים חרמנים מצחיקים אתכם. אבל בהתחשב בעובדה שהסרט, כמו הסדרה, מיועד לנשים מתוחכמות ולא לדור "אמריקן פאי", אתם עלולים למצוא את עצמכם מחייכים אך ורק ממבוכה.

 

מה עוד רע? הפסקול המעיק והקיטשי להחריד, העריכה המגומגמת והגסה, הצילומים הקלישאתיים הכוללים ורד נופל, פלאפון מושלך למים והינומה נזרקת באוויר.

 

נקודת האור היחידה בסרט מגיעה בדמות אותה מגלמת זוכת האוסקר ג'ניפר הדסון המקסימה והיחידה שמצליחה לגעת ללב. הדסון בתפקיד העוזרת האישית של קארי מביאה איתה קסם שגורם אפילו לאיפור של גברת בראדשו להיראות חיוור לידה. וזו אינה משימה קלה.

 

"סקס אנד דה סיטי" חמש שנים אחרי נראה כמו חיקוי עלוב או הד קלוש לפאן ולסטייל של הסדרה הבאמת מגניבה הזו. המסקנה: זה לא עובד בגיל 40 או ששוב חיפשו דרך קלה לעשות עלינו כסף. איך שלא מסתכלים על זה, זה מבאס.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
לאתר ההטבות
מומלצים