[rating=2]

בעקבות מותו של מייסד "אפל", סטיב ג'ובס, הוליווד מיהרה להגיב עם מספר רב של מיזמים, במטרה לעשות צדק עם אליל תעשיית ההייטק, כולל הסרט המתעתד לצאת בקרוב, פרי כתיבתו של התסריטאי הנודע, אהרון סורקין ("הבית הלבן", "חדר החדשות"). אבל הפרויקט הראשון היוצא לפועל מעיר הסרטים הישר לבתי הקולנוע בארץ הוא "ג'ובס", בבימויו של ג'ושוע מייקל סטרן ("לעולם לא") ובכיכובו של חסיד הקבלה, אשטון קוצ'ר ("מופע שנות ה-70", "שני גברים וחצי"), בתפקיד האיש שלימד מיליוני צרכנים "לחשוב אחרת" (Think Different).

הסרט נפתח בתקופה בה סטיב ג'ובס נשר מהמכללה שבה למד, ויחד עם חברו, מהנדס המחשבים סטיב ווזניאק (ג'וש גד, "21"), הם מפתחים את המחשב "אפל 1" – המחשב הראשון שנמכר תחת החברה שזה עתה הוקמה, חברת "אפל".

הסרט העלילתי/ביוגראפי של סטרן ממחיש את ההצלחות והכישלונות של ג'ובס, בעיקר במערכת היחסים הסבוכה שניהל עם חברת "אפל" במשך שלושה עשורים – מחברת הזנק קטנטנה בגראז' בית הוריו ועד לאחת מחברות המחשבים המוכרות והמצליחות ביותר בעולם.

כפי שראינו בהרבה סרטים ביוגראפיים, לא תמיד קל עבור הצופים להבין היכן עובר הקו שבין האמת לבדיה. ובייחוד כאן, בסרט "ג'ובס", כיוון שסטרן דוחס בשעתיים עשרות רסיסים קטנים של גאונות, פוליטיקה ארגונית וניסיון נואש להבין כיצד פועלת מועצת המנהלים של "אפל", בראשותם של ג'ון סקאלי (מת'יו מודין, "באטמן: עלייתו של האביר האפל") ומייק מרקולה (דרמוט מולרוני, "אודות שמידט").

בעוד התיעוד ה"אמיתי" של הסיפור המקורי כולל נתח הוגן של אירועים דרמטיים (וחלקם מעוררי השראה), "ג'ובס" נכנע למסגרת עלילתית סטנדרטית לחלוטין, כפי שהיינו נוהגים לראות בערוץ הולמרק הנאיבי לחלוטין.

בניסיון להזריק קצת סכסוך לעלילה, וניסיון ליצור הקבלות נושאיות לאלמנטים חזותיים, התוצאה הסופית מעניינת, אך גם מגושמת מאוד. זהו סיפור קולנועי שיכול להשביע את רצון הצופים שמעוניינים ללמוד עוד על "ג'ובס" ועל חברת "אפל". ברם, קהל חברות ההזנק, חובבי טכנולוגיה, וכן כל מי שקיווה למצוא קצת תובנות על גיבור עולם המחשבים, לא בטוח שימצא זאת, מלבד מידע מלוטש מאוד על הניצוץ שהביא להצלחה בחייו.

הסרט כן מצליח להביא אירועים אישיים בחייו, ובעיקר את מערכת היחסים הרעועה בין ג'ובס לחברה שהקים (אם כי דילגו ביעף אחר השנים שלא עבד ב"אפל", 1985-1996). בנוסף, הוא נכנס לפילוסופיה שמאחורי פיתוח מוצרים של החברה, שהולידו את האיי-מק, איי-פוד, איי-פון ואיי-חרים.

כשהוכרז לראשונה שהחל שלב הליהוק לסרט "ג'ובס", האינטרנט רעש ורגש כאשר סטרן בחר בקוצ'נר לתפקיד, ומיד החלו השוואות פיזיות בין השניים. עם זאת, השחקן מאוד אמין בתפקיד, והוא אכן נאמן לג'ובס האמיתי – במראה, בהליכה, בדיבור ובאופי. קוצ'ר במיטבו כשהוא מחקה את ג'ובס האמיתי (כפי שלמדנו להכירו מראיונות), אך קצת פחות טוב כשהוא צריך לשחזר מקרים "המבוססים על אירועים אמיתיים".

"ג'ובס" הוא מאמץ נלהב של היוצרים, וברור שקוצ'ר וגם הבמאי כיוונו ליצור סרט גדול למעריצי הענק. עם זאת, התוצאה הסופית חסרת גדלות, והליטוש העודף של סטיב ג'ובס מעלים לא מעט, ומשטח הרבה יותר. במקום להשתמש בעצת חברת המחשבים "לחשוב אחרת", הסרט "ג'ובס" נופל בעובדה, שהוא אינו יותר מחוויית קולנוע רגילה, שמתעדת את חייו של אדם יוצא דופן.