[rating=4]

מי הם האסירים המוזכרים בכותרת הסרט? האם הן שתי בנות צעירות שנחטפות במערכה הראשונה? או שמא המילה מתייחסת לבחור צעיר עם פיגור שכלי, שכנראה יודע איפה הן נמצאות, אך אינו יודע לצאת מהמבוך שבמוחו ולספר על כך. אולי בכלל האסירים הם הורי הילדות, אשר לכודים בסיטואציה שלא ניתן לתאר, ומאבדים את אנושיותם מתוך תקווה לגאולה?

הבמאי הקנדי דֶנִי וילנוב ("פוליטכניק" – סרט שעסק ברצח המוני באוניברסיטת מונטריאול) יצר כאן את סרטו הראשון דובר האנגלית ותחת תקציב הוליוודי, בעוד הוא חוקר סיפור לא פחות קשה מכל סרטיו הקודמים (סרטו הידוע ביותר, "האישה ששרה", היה מועמד לאוסקר לפני שלוש שנים).

כאן, לעומת זאת, יחד עם התסריטאי אהרון גוזיקובסקי ("המבריח"), נפרסת עלילה סבוכה ועמוקת אופי, במותחן מסוגת "מי עשה את זה?". אמנם הסיפור חזק יותר מהתמורה בסוף (המניע להיעלמות הבנות נזרק באיזה הסבר שולי לחלוטין), אך עלילות המשנה שבה מעורבים החשודים השונים מסקרנות מאוד, כשסבך הפיתולים נפתר רק לאחר 153 דקות הסרט.

קלר דובר (יו ג'קמן, "עלובי החיים", "וולברין"), עובד כנגר, ומגלה כי בתו נעלמה במהלך חג ההודיה. הוא אינו מאמין לבלש לוקי (ג'ייק ג'ילנהול, "הר ברוקבק", הממצמץ בעיניו ללא הרף, כדי לדמות אדם הנמצא תחת לחץ עצום), שלוקח את המקרה ברצינות רבה.

אלכס ג'ונס (פול דאנו, "לופר") מגלם אדם מעורער בנפשו, שעשוי לדעת משהו על היעלמות הבנות, כיוון שהוא נראה נוהג בקרוואן המשוטט בשכונה, אבל השוטרים משחררים אותו ממעצר מחוסר ראיות. דובר חוטף את ג'ונס ומחביא אותו בבניין נטוש, מתוך תקווה כי יוציא ממנו הודאה.

נשמע לכם מוכר הסיפור? בהחלט. אין ספק כי העלילה מזכירה מאוד את הסרט הישראלי "מי מפחד מהזאב הרע" של אהרון קשלס ונבות פפושדו, המככב בימים אלו בבתי הקולנוע. ההבדל העיקרי בין השניים, הוא התקציב ההוליוודי הכביר שמלווה את ההפקה האמריקנית, וכמובן שהסיפור של "אסירים" חסר את הציניות של "הזאב" ואף ממשיך עוד הרבה מעבר לאיפה שהסרט הישראלי נסתיים מזמן.

דובר מזמין את חברו פרנקלין בירץ' (טרנס הווארד, "איירון מן"), שגם בתו נעלמה באותו היום, כדי לסייע בחקירת החשוד. בשל חולשת אופיו, פרנקלין משתף את אשתו, ננסי (ויולה דיוויס, "העזרה"), ומתחילה הדילמה: האם להסגיר את חברם למשטרה, או האם יש סיכוי ולו הכי קטן שהוא צודק.

הסרט חורג מקו העלילה הליניארי שנמשך עד כאן, כשלוקי מתחיל לעקוב אחר חשוד תימהוני נוסף, בוב טיילור (דיוויד דסטמלצ'יאן, "האביר האפל"), המככב לצד צוות שחקני משנה נהדרים נוספים: מליסה ליאו ("אבדון") מגלמת את הולי ג'ונס, אמו החורגת של אלכס ג'ונס, ואילו לן קריו ("אודות שמידט") מגלם את הכומר פטריק דאן, המחזיק גם הוא בסודות רבים.

עד לסיום, יוצרי הסרט הולכים קצת לאיבוד במסלול בו החלו. הם אינם נוקטים עמדה תקיפה על היחס הקשה שספג ג'ונס מדובר ומורגש כי פשוט התחמקו מכך. עם זאת, הדרך עצמה ולא סופו של המסלול הם מה שעושים את הסרט. "אסירים" בנוי מעוצמת המשחק המצוינת של ג'קמן אל מול נחישותו של ג'ילנהול, וברקע אי הנוחות הסבוכה של דיוויס והווארד, המחזיקים גם הם בשפע של כוח דרמטי.

הסרט מסוגנן היטב, עם תפאורה יפהפייה של גשם ושלג, היוצרת מורכבות רבה לסביבת ההתרחשות של פנסילבניה (אם כי הסרט עצמו צולם בג'ורג'יה, ארצות הברית). מי שעומד מאחורי המצלמה הוא צלם הקולנוע הכי טוב בהוליווד כיום, רוג'ר דיקנס ("סקייפול", "חומות של תקווה", "נפלאות התבונה"), היוצר צילומים נקיים ומרהיבים כאחד. גם הפסקול הנהדר של המלחין האיסלנדי, יוהאן יוהאנסון, מעניק אווירה קודרת ומעמיקה.

"אסירים" הוא אחד מן הסרטים האינטליגנטיים, מעניינים ומסקרנים ביותר המגיעים מארצות הברית השנה, ובוודאי יחזיק אתכם במתח מן השוט הראשון ועד כתוביות הסיום.