"כל הזמן שבעולם": מעביר את הזמן
ריצ'רד קרטיס משחזר ב"כל הזמן שבעולם" את כל הקלישאות השחוקות של הסרטים הרומנטיים שכתב בעבר - רק הפעם עם תיבול עדין של מסע בזמן. הדמויות לא ממש מעניינות, אבל כמנה צנועה של אסקפיזם דביק - זה עובד
בחור פוגש בחורה, בחור מקבל מספר טלפון מבחורה, בחור מגלה שהוא צריך לחזור בזמן כדי לעזור לשותף שלו, וכך הבחורה נעלמת מההווה שלו והוא צריך לחפש אותה - וכך מתחיל לו סיפור אהבה.
ביקורות סרטים נוספות בערוץ הקולנוע של ynet:
התסריטאי ריצ'ארד קרטיס פיצח כבר מזמן את הנוסחה של הסרטים הרומנטיים. זה התחיל בבום גדול עם "ארבע חתונות ולווייה" והמשיך, או אולי הידרדר, עם "נוטינג היל", "אהבה זה כל הסיפור" וגם "ברידג'ט ג'ונס" (שניהם) ועוד סיפורי אהבה אחרים. אבל עם הזמן הנוסחה נשחקה, ועכשיו קרטיס החליט שהוא צריך לחזור בזמן כדי לזמן למסך משתנים שונים ולבדוק האם אפשר להחזיר את הנשמה לרומטיקה. ובכן, יש לזה עבר מוכר, ההווה נוצר תוך כדי - אבל לא בטוח שיש לזה עתיד.
ראיון
"יו גרנט נאה מדי בשביל התפקיד הזה"
נטע מור, לונדון
ריצ'רד קרטיס, הבמאי והיוצר של קומדיות רומנטיות כמו "ארבע חתונות ולוויה אחת" ו"נוטינג היל", מסביר מה הניע אותו לכתוב על מסע בזמן בסרטו החדש "כל הזמן שבעולם". בראיון הוא מספר למה החליט לפרוש מהבימוי ומדוע החליט לתת את התפקיד הראשי דווקא לבחור שנראה כמו הומלס
כך, בין עבר להווה, טים מצליח לזכות בבחורה, ליהנות מהמשפחתיות, להבין כמה הוא באמת אוהב את מרי, את אחותו ואת המשפחה באופן כללי, וגם את החיים. בין לבין הוא נתקל בלא מעט צמתים שמכריחים אותו לקבל החלטות שישפיעו על המשך חייו. לא משהו שאנחנו לא מכירים מהחיים של עצמנו. ובכל זאת, האופציה הזו של לחזור לאחור כדי לנסות נתיב אחר בחיים יכולה בהחלט לעזור. מצד שני, היא גם מטילה עליך יותר אחריות, כי לכל פעולה יש תגובה שיכולה לשנות את החיים שלך, ואם אתה משחק בנתיבי החיים שלך, הלוך וחזור, דברים עלולים להיות שונים כשתחזור להווה.
"כל הזמן שבעולם". מעביר את הזמן
אפילו טים החביב, שהוא באמת בן אדם טוב שכל אחד היה רוצה בחייו, לא מצליח להתעלות ולהגיע לרמה של צ'ארלס המוכר והאהוב (הלא הוא יו גרנט) מ"ארבע חתונות". שם לפחות האמריקנית היתה סיפור משמעותי, מעין צומת בחייה של הדמות הראשית. כאן אין קונפליקטים בין הדמויות ולעיתים נדמה שטים חוזר לעבר רק כדי לסבך לעצמו את ההווה, אחרת הוא עוד ישתעמם.
עם זאת, אפשר לומר, הלכה למעשה, שכולנו מסבכים לעצמנו את החיים גם בלי לחזור לעבר. לכן בסוף - אחרי שקרטיס גורר אותנו הלוך וחזור לאורך חייו של טים - כשהוא מוביל אותנו לקלישאה הגדולה מכולם, זה עובד. כך שאם עובר עליכם יום מחורבן ואתם רוצים סרט שישכיח מכם את הצרות ויפסיק את המחשבות הטורדניות של 'מה היה קורה אילו הייתי עושה את זה אחרת', זה הסרט בשבילכם - החיים קצרים מדי מכדי לתת משקל דומה לכל החלטה שקיבלנו, בעיקר משום שלרוב אנחנו היחידים שגורמים לעצמנו להרגיש ככה.
מתוך "כל הזמן שבעולם"
מומלצים
