[rating=2]

הסרט "אדמה קפואה" יצא בהפצה מוגבלת מאוד בארצות הברית, ומיד לאחר מכן נחת על מדפי ה-DVD. בארץ הוא מגיע למסך הגדול רק עתה, ומקודם רק בזכות שני הכוכבים בתפקידים הראשיים.

הסרט מבוסס על סיפור אמיתי, שבו שוטר במדינת אלסקה, גלן פלות' (ניקולס קייג', "עימות חזיתי"), מוצא מכנה משותף בין היעלמותן של כתריסר נשים, רובן זונות. הוא פותח את תיקי החקירה הסגורים, כשניצולה צעירה, סידני (ונסה הדג'נס, "ספרינג ברייקרס") טוענת שנחטפה על ידי גבר בגיל העמידה, רוברט הנסן (ג'ון קיוזאק, "להיות ג'ון מלקוביץ'"). פלות' מגלה במהרה כי הנסן הוא החשוד המרכזי, והמצוד מתחיל (משעשע כי זה הפוך לסרט "קון אייר", שבו קיוזאק גילם איש חוק הרודף אחר האסיר קייג').

הסצנות שבהן קייג' חוקר את קיוזאק הן הדבר הטוב ביותר במותחן ממוצע מאוד זה. נופי אלסקה היפים הם הסיבה המוצדקת היחידה לראות את הסרט על מסך גדול. מעבר לכך, יצירה קולנועית זו חסרת כל השראה אמנותית. רצף האירועים נראים מפוברקים, במקרה הטוב, ומגוחכים בשאר הזמן. אם הבמאי, סקוט ווקר (בסרט בכורה), רצה לאלתר סצנות לצד אירועים אמיתיים, היה מן הראוי שלפחות היה עושה את זה מעניין. בנוסף, אם היה יותר זמן מסך של קייג' לעומת קיוזאק, זה גם היה מסייע להציל מעט את העלילה.

הצלם פטריק מורגויה ("רחובות ברוקלין") עושה קסמים בין גוונים קודרים וזוויות מוזרות, המשפרות את האופי המטריד בסיפור זה. הסיפור אמנם צריך להיות כהה, אחרי הכל – הנסן חוטף, מענה, אונס והורג את קורבנותיו ללא רחמים, וכנראה שהבמאי החליט שזה לא חומר שצריך להצטלם עם הרבה אור.

"אדמה קפואה" מפסיד הזדמנות להיות סרט גדול ומבזבז את כישרונם של שני שחקנים בסיפור המצריך תסריט טוב יותר או טיפול עשרת אלפים.