אחרון הלא צדיקים ביקורת סרט

The last of the Unjust Movie Review

מבקר/ת אתר סרט על "אחרון הלא צדיקים":
"מסמך מצמרר שגיבורו הוא דמות מעוררת מחלוקת"

סרט ארכיון שתף/י

משחק בנג'מין מורמלשטיין, קלוד לנצמן במאי/ת קלוד לנצמן

תיעודי

ביקורת סרט לאחרון הלא צדיקים מאת

ציון המבקר

"קשה לצפייה"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

7.7/10

היכן תצפו?

בקולנוע

44.4% בבית

38.9% לא אצפה

16.7%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

את סרטו השביעי במספר, בחר אחד מגדול מתעדי השואה, הבמאי קלוד לנצמן, לפתוח דווקא בהתנצלות מסויגת. ואכן עם הימשכו של הסרט, נדמה כי אין דרך פשוטה יותר לגשת לנושא אותו הוא מתאר. הכתוביות הפותחות מציגות מונולוג של לנצמן אל הצופים, בו הוא מספר להם על סדרת הראיונות שערך עם בנימין מורמלשטיין, ברומא 1975, ואותה צילם כחלק מיצירת המופת שלו "שואה" (1985). מורמלשטיין היה אחרון ראשי מועצת היהודים במחנה הריכוז טרזיינשטט ששרד את השואה. לנצמן מספר שלא יכל להביא עצמו לכלול את הראיון המדובר ב"שואה" וכעת, ארבעים שנה לאחר צילומו ולאחר מותו של מורמלשטיין, הוא מוציא אותו לאור.בשנת 2012 שב לנצמן לטרייזנשטט, מחנה הריכוז שכונה באירוניה מצמררת "המתנה שהיטלר נתן ליהודים", תוך הצגה שיקרית מכוונת של הנעשה בו על ידי הנאצים, ושלף את הראיונות עם מורמלשטיין מהארכיון. בסרטו "אחרון הלא צדיקים" הוא מציג קטעים מסדרת הראיונות הזו לצד קטעים שצולמו לאחרונה, באתרים היסטוריים שונים, תוך שלנצמן בן ה-87 של היום, מקריא במהלך הביקור בהם חלקים מהאוטוביוגרפיה שפרסם מורמלשטיין ב-1961. הסרט נע קדימה ואחורה בזמן, בין הראיונות המצמררים לקטעים בני ימינו, ומנסה להביא את סיפורו של מורמלשטיין, האיש שנחשב עד מותו כאישיות לא רצויה בישראל, והועמד לדין בגין שיתוף פעולה עם הנאצים לאחר המלחמה, על ידי הצ'כים, אך זוכה. הסרט מהווה מסמך חשוב ומזעזע אך גם מעורר מחלוקת בשל אופן הצגת גיבורו.

בסרט נשמר חלק מהתמה התיעודית הכה מזוהה עם לנצמן באופן מעורר הערכה: האיש מסרב להרפות. הוא מדגיש זאת באלמנטים שונים המשלבים בין תמונה לקול, למשל בשוט הפתיחה של הסרט, בו הוא מקריא את כתביו של מורמלשטיין ליד מסילת רכבת נוסעת, והרעש המחריד מפריע ולעיתים רבות גם קוטע את דבריו. או בדגש המיוחד אותו הוא שם בסאונד המלווה את פסיעותיו באתרים ההיסטורים. הצעדים של לנצמן כבדים, חזקים ואיטיים, תוך שהוא מפרט על מכונות ההרג המשומנות של הגרמנים והשיטות המהירות והערמומיות שלהם לחיסול. ראוי לציין במיוחד בהקשר זה סצנה בה מתוארים זקני הגטו הנאלצים לטפס במדרגות הרבות, במצבם הפיזי המעורער, כאשר לנצמן, שהינו כבר אדם מבוגר, מתקשה אף הוא ומבצע זאת באיטיות.עם זאת, מספר אלמנטים אותם בחר לשלב ב"אחרון הלא צדיקים" מבדילים את הסרט מיצירותיו האחרון של לנצמן. ראשית, בסרט זה, שלא כמו באחרים, הוא בוחר להיות במאי הניצב במרכז הסרט ואף פונה לקהל ומקריא בפאתוס חלק ניכר מהסיפור. לנצמן חורג מהטענה המרכזית שלו לאורך השנים כי לא ניתן לייצג את הבלתי ניתן לייצוג. האיש שנחשב למתנגד הראשי לסרטים עלילתיים בנושא השואה, כמו "רשימת שינדלר" ודומיו, משתמש גם הוא בדימויים, בייצוגים אותם פסל. בין אם מדובר בחיבור בין הקטעים העכשווים שצולמו לקטעי העבר, לקטעים מיותרים כמו צילום תפילות יהודיות ארוכות בהקשר האזכור של מורמלשטיין כרב, ואפילו בהצגת ציורים של קורבנות טרזיינשטט.

בנוסף לנצמן, שהתנגד עד כה לשימוש בתיעוד נאצי כמו תמונות ארכיון וסרטי תעמולה בהחלט משתמש בהם בסרטו הנוכחי. כך הוא מביא בפני הצופה תמונות סטילס מ"ליל הבדולח" או קטעים מסרט התעמולה "טרייזנשטט"שצולם בשנת 1944 בידי האסיר היהודי קורט גרון שמצא את מותו באושוויץ באותה השנה. מטרת הסרט הייתה לתאר את "גן העדן טרייזנשטט" כמעין מחנה קיט תרבותי בו נהנים היהודים בערבים מהצגות תיאטרון, משחקי כדורגל ועוד. עם זאת, למרות שמדובר בחריגה מבחינת לנצמן, אין ספק שהוא מציג את הקטעים הללו באופן ביקורתי. נותר עם זאת לתהות מדוע לנצמן, שעד כה התרכז בעדויות מצולמות, לא בחר לעמת את דבריו של מורמלשטיין, שהודה כי נחשב כ"רשע" בקרב יהודי טרזיינשטט, עם עדויות מצולמות מן העבר של שוהים אחרים בגטו, שהכירו את פועלו.כמו כן, בוחר מורמלשטיין להתייחס למרכיב ההרפתקני באישיותו- אך אין חקירה מספקת של לנצמן תחת ההצהרה הזו, מלבד תיאור כרונולוגי של הפרטים. לא ברור מדוע מניח לנצמן, שידוע כבמאי נוקב חסר פשרות, לשרבב את תיאורו של מורמלשטיין את עצמו כ"הרפתקן" אם אינו מתכוון לשאול אותו כמה מתוך ההרפתקנות הזו הובילה לתפקידו המכריע. ישנה מגמתיות הנראית כניסיון מכוון להביא את הדברים מנקודת מבט "שמגנה" על מורמלשטיין. זה בולט במיוחד כאשר לנצמן ומורמלשטיין לועגים לאופן בו מתואר אייכמן בכתביה של חנה ארנדט הסוקרים את משפטו. "אייכמן היה השטן בהתגלמותו", קובע מורמלשטיין, באחת הסצנות המצמררות ביותר בסרט, "היה נוח להתייחס אליי כרע. יהודי תחת משטרו של היטלר לא יכול להרשות לעצמו לנהוג כג'נטלמן".דווקא ממתעד כמו לנצמן אפשר היה לצפות לתיעוד מעמיק יותר, שילוב של עדויות נוספות מול זו של מורמלשטיין או הצגת אישיותו ביותר מאופן אחד, בו הוא מגונן על עצמו. הביקורת כלפי מורמלשטיין נותרה, אם כן, בעיקר בשמו של הסרט, המשמש כפרפרזה על שם הספר "אחרון הצדיקים" שפורסם ב-1959 על ידי אנדרה שוורץ בארט, ומציג את נקודת מבטו של יהודי ניצול ופצוע. אי אפשר להתעלם מכך שמדובר בסרט ייחודי ומעורר מחשבה, כמו כן מהמשך מאבקו העיקש והנכון לצד עבודתו המבריקה של לנצמן למען זיכרון השואה. גם גיבורו של הסרט מורמלשטיין, הוא דמות מרתקת והוא מתגלה כמספר סיפורים מדוייק שלא מצליח להלאות או לשעמם אפילו לרגע. עם זאת, הסרט לא יעמוד בסטנדרט הצפייה העכשווית, שכן מדובר ביצירה שאורכה כמעט ארבע שעות, ומכילה כאמור, קטעים רבים של דימויים וייצוגים מיותרים, כאשר עדיף היה לו הייתה מתרכזת בראיונות.

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י

שלח/י

אחרון הלא צדיקים - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסרט? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: יוחנןגיל: 2827/04/2014 08:55:19

8/10

המחצית הראשונה היתה טרחנית ומיגעת לטעמי. המחצית השניה היתה מאלפת ומרתקת. כמעט קמנו והלכנו בהפסקה אך לשמחתי נשארנו וזו היתה החלטה טובה מאד. הסרט מציג את בנימין מרמלשטיין, יהודי מבריק, משכיל וחריף שגם בגיל 70 (גילו בעת צילום הסרט) לא נס ליחו וניתן לקבל תחושה חזקה ביחס לסוג האדם החזק שהוא היה כשעמד בראש היודנראט בטרייזינשטאדט. לעניות דעתי, כאדם שמתעניין מאד בנושא ולמד אותו, לסרט לא היה ערך תיעודי מיוחד (ואפשר אולי שזו הסיבה שראיונות אלו לא נכנסו ליצירת המופת המקורית של לנצמן, "שואה"). יחד עם זה, הסרט היה מאלף בעיני ולו בשל הסגנון החד והחריף שבו מעביר המרואיין, מרמלשטיין, את סיפורו. ממליץ לצפות.

שם: איתיגיל: 4427/04/2014 01:21:04

5/10