[rating=3]

הבעיה הגדולה ביותר בסרטי המשך היא שיוצרי הסרטים מתעצלים. הם משכפלים נוסחה שהוכיחה את עצמה, עושים רק כמה שינויים קוסמטיים – ומפיקים עוד שובר קופות. זו חלטורה קלה, בהנחה שהסרט הראשון היה פופולרי מספיק. למה להפריע לסוס מנצח כאשר ברור שהכסף יזרום בקלילות לבנק.

 עברו תשע שנים מאז יצא לבתי הקולנוע הסרט: "והרי החדשות". הסרט לא הופץ בבתי הקולנוע בארץ, אך הצליח בצורה נאה בארצות הברית, עם הכנסות של 84 מיליון דולר, ונחשב כאחת הקומדיות המצוטטות ואהובות ביותר של תחילת שנות ה-2000. מאוד סביר לגלגל את ההצלחה גם לסרט השני. האומנם?

 "חדשות בהפרעה" דומה מאוד ברוחו לסרט הראשון, אותן דמויות מוכרות שלא השתנו הרבה, והאבק מתנער כשהאירועים מתחילים מההתחלה. אלו שלא צפו / זוכרים את הסרט הראשון, נזרקים למסך ללא ידע מוקדם, אם כי זה לא מפריע לזרימה הקומית. אני צחקתי מספר פעמים, אבל לכל בדיחה שפוגעת ומצליחה, יש יותר הלצות שמפספסות.

הסרט הראשון התרחש בשנות ה-70, ואילו כאן מתקדמים לשנות ה-80. ההתרחשות עוברת לניו-יורק, כשרון בורגנדי (וויל פארל, "לדפוק התמחות") ואשתו, ורוניקה (כריסטינה אפלגייט, "נישואים פלוס"), מנחים יחד מהדורת חדשות ברשת ארצית. מנהל החדשות, מאק הארקן (הריסון פורד, "המשחק של אנדר") מעלה את ורוניקה בתפקיד ואילו את רון הוא מפטר. מערכת היחסים בין הזוג נפגעת, רון עוזב לסן דייגו ועובד בזמן היותו שיכור ב"סי-וורלד".

 בנקודת השפל שלו מגיעה הזדמנות לחזור – מציעים לו להצטרף לרשת חדשות המשדרת 24 שעות, הנקראת GNN, רעיון שרון לועג לו בהתחלה. אבל הפיתוי גדול, והוא מרכיב מחדש את צוות החדשות הוותיק שלו: שדרן הספורט, צ'אמפ קינד (דיוויד קוצ'נר, "חיי עם ליברצ'ה"), כתב התחקירים, בריאן פנטנה (פול ראד, "הכל יחסים") והחזאי, בריק טמלנד (סטיב קארל, "טיפש, מטורף, מאוהב") – וכולם עושים את דרכם לתפוח הגדול.

מכאן בעצם מתחיל הסרט, המהווה אמתלה למתקפה חסרת רחמים על ערוצי החדשות המשדרים בכל שעות היממה, ורון אף מוכתר כאחד שאחראי על סדר היום הציבורי, בשל היותו משפיע על אופי דיווח החדשות בעולם: "אל תיתן לאנשים את החדשות שהם צריכים", הוא אומר, "אלא את החדשות שהם רוצים". הוא מקבל את הקרדיט כאילו הוא זה שיזם אינספור סיפורים חסרי משמעות על בעלי חיים קטנים, מרדפים בשידור חי אחר פושעים, רגעי ספורט שמדגישים רק את הגול/סל/טאצ'דאון וכדומה. "זה זבל מוחלט, אבל הם לא יכולים להפסיק לצפות", אומר המפיק שלו (דילן בייקר, "האישה הטובה").

בהתחשב בעובדה שרון זוכה לבמאית אפרו-אמריקנית (מייגן גוד, "דון ג'ון"), במאי הסרט "חדשות בהפרעה", אדם מקיי ("החבר'ה האחרים") – שהיה שותף לכתיבת התסריט יחד עם וויל פרל, מתמודדים עם בעיות של אפליית נשים וגזענות, מה שמוביל למספר סצנות משעשעות במיוחד, שיכולות לעבור מסך רק בתקופת אובמה. לצוות השחקנים מאוד נוח לעבוד יחד, רובם מכירים מ-SNL. פארל מוביל את הסרט באופן טבעי, ומרכך רק במעט את רון השוביניסטי. תפקידו של בריק יותר מובלט בסרט זה, בעיקר כשהוא מגלה שהוא יכול להתאהב בצ'אני (כריסטין וויג, "מסיבת רווקות"). ראד וקוצ'נר מגלמים תפקידים מאוד מאולצים, ונראה כי אפשר היה לנצל את נוכחותם יותר.

 מספר תפקידי אורח בהחלט מעניקים חיים לעלילה. התנצחות מפתיעה לקראת סוף הסרט הופכת את הקומדיה לעניין משעשע עוד יותר. אם אתם במצב רוח טיפשי למדי, ומחפשים איך להעסיק את עצמכם בצורה קצת יותר מבדרת, אפשר ללכת לסרט. אחרת, כדאי להישאר בבית ולצפות בחדשות האמיתיות והמטופשות באמת.