חברו הטוב של האולפן

מתי הפכו סרטי האנימציה לילדים למתוחכמים כל כך? התשובה מתחילה ומסתיימת אצל אנשי פיקסאר. טכנולוגיות האנימציה המתקדמות ביותר, תקציבי ענק המאפשרים להתעלות על הישגי השנה שעברה ותכנים שפשטותם מטעה. גם כשסרטים כמו "צעצוע של סיפור 2" או "משפחת סופר-על" מכוונים לעבר התובנות המוכרות לגבי ערכם של חברים, משפחה ונאמנות לעצמך, הם עושים זאת מתוך מודעות לסביבה העשירה והמתקדמת שלתוכה גדלים הצופים הצעירים.

הגדולה של סרטי פיקסאר אינה ברמיזות ליודעי ח"ן, שימוש בפרטי טריוויה של עולם הבידור או ציטוטים מסרטים קלאסיים (אלמנטים שאפיינו בשנים האחרונות גם את הסרטים המוגבלים יותר של דיסני ודרימוורקס) אלא ביכולתם לנסח מחדש – ובאופן משמעותי – את היחס בין הערכים המסורתיים והעולם המשתנה.

"בולט". אל המציאות ובחזרה

הצלחתם המסחרית והביקורתית של סרטי פיקסאר רק הדגישה את הרלוונטיות המתפוגגת של סרטי דיסני. נאמנים לסיסמה If you can't beat them - buy them, רכשו אולפני דיסני את פיקסאר כתקווה אחרונה לגאולת מחלקת האנימציה המידרדרת שלהם. עם יציאת "בולט", הפרויקט הראשון של דיסני שעוצב בידיו האמונות של ג'ון לאסיטר, הגורו של פיקסאר, ההימור מתחיל להתגלות כהצלחה.

חי בסרט

בדקות הראשונות של הסרט הופך בולט (ג'ון טרבולטה / ליאור אשכנזי) מגור כלבלבים תמים למכונת לחימה מיומנת. יחד עם פני (מיילי סיירוס / לני כהן), הילדה שאימצה אותו, הוא מציל את העולם מד"ר קאליקו המרושע (מלקולם מקדואל / יגאל שדה). יכולות העל שלו כוללות ריצה מהירה כברק, עוצמה פיזית על-כלבית ובעיקר נביחת העל, גל אקוסטי אדיר שהורס כל מה שבדרכו.

סצנת אקשן הפרועה הפותחת את הסרט בנויה בנוסח המקובל של סרטי פוסט-מטריקס וסרטי ג'רי ברוקהיימר ומחדירה את ריגושי הקהל המבוגר לסרט הילדים. בולט נלחם בצי מסוקי תקיפה, עשרות מכוניות ואויבים לבושים בבגדי עור, קסדות שחורות וכפפות המטיחות מכות חשמל. זהו משחק כפול – ריגוש באמצעות שימוש בדימויים אלו והקצנתם למימדים פרודים.

בולט ופני. סופר-כלב בעולם האמיתי

אבל בולט אינו מודע לדבר אחד: המציאות שבה הוא מפעיל את יכולות העל היא פיקציה טלוויזיונית. כמו גיבור "המופע של טרומן", הוא אינו מודע להיותו כלוא בעולם פנטזיה המונע על ידי החזון של במאי מגלומן. בבדיחה פנימית מוצלחת, קולו של הבמאי מדובב על ידי ג'יימס ליפטון, המנחה החנפן של תוכנית הראיונות "סטודיו למשחק" (בגרסא העברית – יחזקאל לזרוב).

בולט הפך מכלבלב חמוד לכלב הנתון בחרדה מתמדת לגורלה של פני. הפיתרון למצבו יהיה חייב להתחולל מחוץ לעולם הפנטזיה שעוטף אותו. אירועי הסרט יפרידו בין השניים, יובילו אותו למנהטן, ומשם הוא יצטרך לעשות חזרה את הדרך למחוזות הפיקציה ההוליוודית.

מסע בין מימדים

המסע של בולט נע באופן כפול: המסע הראשון מתרחש על פני הטריטוריה הממשית של ארצות הברית מחוף לחוף (כלומר, בתוך הדימוי הנוסטלגי של ארצות הברית הפשוטה המיוצר באנימציית מחשב) והמסע השני נע בין המציאות והפנטזיה. הגילום הקולנועי הקלאסי של מסע כפול ממין זה התרחש ב"קוסם מארץ עוץ", אך בשונה מדורותי, בולט מתחיל בעולם הפנטזיה, ומשם עובר למסע במציאות בדרכו חזרה לפנטזיה.

זהו סרט לילדים החיים בעולמות פיקטיביים הגדושים בקולות ומראות, עולמות שבהם, כמו בולט, הם לובשים ופושטים זהויות ויכולים לדמות עצמם, באמצעים הטכנולוגיים שעומדים לרשותם, כמי שאין מגבלות לכוחם. ניסיונו של הסרט לדון בצורך לחזור אל המציאות, עם כל האבסורד הטמון בהיותו של הסרט פיקציה דיגיטלית של תאגיד מסחרי, הופכת אותו לראוי ורלוונטי ביותר לילדים של עידן זה.

בולט ושות'. בשביל זה יש חברים

בדומה ל"הקוסם", לא מדובר במסע אינדיבידואלי. בולט רותם למסע את מיטנס (סוזי אסמן / אורנה בנאי), חתולת רחוב מפוקחת וממורמרת המנסה להבהיר לבולט את הפער בין הפנטזיה בה הוא גדל לבין המציאות הקשה ומגבלות הטבע. הדמות השלישית המצטרפת במהלך המסע היא של ריינו, או "קנגו" בגרסה העברית (מארק וולטון / שמחה ברבירו), אוגר שמן שמעריץ את דמותו הטלוויזיונית של בולט, וכמוהו אינו מסוגל להבחין בהבדל בין דמיון ומציאות. שתי דמויות אלו מוצלחות מעוצבות ומשוחקות היטב ומאפשרות לסרט לאזן בין הקומי והרגשני.

האנימציה של בולט מרשימה במורכבותה אך אינה גדושה וצעקנית. לאסיטר הנחה את במאי הסרט (ביירון האוורד וכריס ויליאמס) לעבר עשייה קולנועית שאינה שאינה מפחדת להאט את הקצב ולחשוף דמויות בדרך המעוררת תגובה רגשית. הריסון בא לידי ביטוי גם בשימוש המרשים של הסרט בטכנולוגיית התלת-מימד

הדיגיטלית. אין זה סרט המשועבד לאפשרויותיה של טכנולוגיה זו, ודווקא משום כך התלת-מימד אפקטיבי להפליא.

ההחלטה לעבור לצילום הסרטים הגדולים בתלת-מימד היא מרכיב מרכזי בתוכנית החומש של האולפנים ההוליוודיים (ובאופן גורף הדבר יבוא לידי ביטוי בחטיבות האנימציה). "בולט" הוא דוגמא משובחת לאופן בו בימוי מרוסן יכול להפיק את המרב מטכנולוגיה זו, ממש כשם שהרגישות של אנשי פיקסאר למבנה הסיפור ולשלמות בפרטים הקטנים מהווה הבטחה גדולה לשיקום חטיבת האנימציה של דיסני.