"קשרי דם". קלייב אוון.
את "קשרי דם" החדש אפשר לתאר בגסות כמו מפגש לא מוצלח בין שני הסרטים "חלום אמריקאי" ו"הלילה הוא שלנו". קחו מהראשון את הדגש החזק על שנות ה-70' (מינוס האפיל הסקסי), ומהשני את הרעיון של שני אחים הנמצאים משני צדי החוק, וחסכתם לכם טיול לקולנוע. למרות הניסיון לשחזר את הקסם המיוחד של התקופה ולהציע עלילה בגובה העיניים, הסרט נכשל כבר מרגע הליהוק. ארוך מדי, חסר מיקוד ובעיקר פשוט קלוש, "קשרי דם" אינו מצליח לעורר ענין.
העובדה שבמאי הסרט הוא השחקן הצרפתי גיום קאנה ("אתמול בלילה", "להתראות"), מסבירה משהו על תהליך הולדתו של "קשרי דם". למעשה מדובר ברימייק לסרט צרפתי בעל אותו השם (בצרפתית- Les Liens du san), אשר יצא ב- 2008 ובו כיכב גיום עצמו. כעת בתפקיד הבמאי, עולה השאלה האם הסיבה לשחזור היא רק הסיבה השכיחה של הנגשת יצירה, שהוכחה כמוצלחת, לקהל רחב יותר (AKA קהל אמריקאי שלא אוהב את המסך שלו באירופאית)? מאחר והסרט המקורי לא היה שובר קופות מיוחד וכמו כן, עברו כבר כמה שנים מאז שיצא לקולנוע, נראה שאכן הסיבה לתרגום טמונה במקום אחר.
למעשה קאנה אירגן לעצמו פרויקט שמאפשר לו לקחת חלק במועדון אטרקטיבי מאוד מבחינה קולנועית: בשנות ה- 70' מילה היתה מילה, לפשע היו חוקי רחוב ברורים והטכנולוגיה היתה סיוט רחוק; תמימות ופשטות עם גרדרובה לוהטת (ראה איימי אדאמס ב"חלום אמריקאי"), תמיד מצטלמים טוב, ובטח כאשר מצמידים להם תקציב הוליוודי גדול. את הפנטזיה הזו של קאנה, להשתייך לז'אנר, אפשר לראות בצורה הטובה ביותר דרך פס הקול של הסרט: מיטב הלהיטים של התקופה משתנים תכופות מסצנה לסצנה, כאילו יש ניסיון לנצל במקסימום את ההזדמנות שניתנה לו. הבעיה היא שפנטזיה לחוד ומציאות לחוד ובפועל מתקבל פס הקול כבוטה ומודגש יתר על המידה וגרוע מזה, נוצרת התחושה שיש בו הנחיה לצופה כיצד עליו להרגיש לנוכח הסצנות השונות ומתי עליו להיכנס לאווירה. בקיצור, לא מוצלח.
"קשרי דם".
עלילת הסרט נפתחת כאשר כריס (קלייב אוון, "הילדים של מחר"), משתחרר מהכלא. כריס הוא פושע מוכר, רוצח ושודד, וגם אחיו הבוגר של פרנק (בילי קרודופ, "לאכול, להתפלל, לאהוב"), שהוא שוטר מכובד. על אף היחסים המורכבים והקשים בין השניים ולמרות הניסיון של פרנק להתנתק מאחיו, קשר הדם ביניהם מעצב ומגביל את חייהם.
מסביב לרעיון הזה נבנתה עלילה לא מאוד מענינת או מוסברת בצורה טובה. כריס פוצח ברומן עם נטלי (מילה קוניס, "טד"), פקידה במוסך בו הוא מתחיל לעבוד ואילו פרנק מחזר אחר ונסה (זואי סלדנה, "קולומביאנה"), שהיא למעשה אשתו של פושע אותו הוא עצמו הכניס לכלא. שני הרומנים קלושים ובכל אחד מהם מקור המשיכה של בני הזוג אינו ברור או מעורר הזדהות. כתוצאה, סיפורי האהבה האלה, שאמורים לעבות את הדמויות, רק הופכים לתוכן לא מענין במיוחד.
כאשר מוסיפים לכך את סיפור המסגרת של המשפחה (מובא באמצעות אביהם של השניים, אותו מגלם ג'יימס קאן, ואחותם, המגולמת על ידי לילי טיילור), העלילה הופכת עוד פחות טובה. בדומה ליחסים עם הנשים בחייהם, גם המסגרת המשפחתית אינה תורמת הבנה מספקת לדינמיקה שהתפתחה בין האחים וגרוע מזה, היא עוד גורעת מהסיפור הכללי על ידי סיפוק פיסות מידע סתומות (בעיקר על אם המשפחה) שאינן מובילות לדבר או מוסברות.
"קשרי דם". מריון קוטיאר.
אז יש לנו פס קול משדל ועלילה חלשה, אך דמות נשית נוספת המככבת בסרט מאירה בנוכחותה בעיה נוספת ממנה סובל "קשרי דם", ואולי זו הבעיה ממנה נולדו כל שאר חולשותיו- אם ילדיו של כריס, מוניקה, היא אחת הדמויות היחידות בסרט שיש בהן אמינות וענין, שלא לומר ניצול מלא של כל הסקס אפיל האפשרי לתקופה המדוברת. את מוניקה מגלמת מריון קוטיאר הנהדרת ("התחלה", "עלייתו של האביר האפל"), במבטא מוזר שרק מוסיף לסקרנות סביבה. כאשר היא מופיעה על המסך לפתע מתברר שלצד כל שאר הבעיות בו, הליהוק בסרט פשוט נוראי.
קלייב אוון, שחקן טוב עם פוטנציאל, בעיקר נראה כמו הענק הירוק – ענק, זועם ולא באמת קשור לסביבתו. הזרות שלו בתפקיד מקבלת הבלטה נוספת לנוכח הבחירה לתת לקרודופ לגלם את אחיו- היעדר הדמיון בין השניים מותיר כל אחד מהם לבדו, בדידות שאם אוון צולח אותה באמצעות התנהגות בריונית עוצמתית, קרודופ ממלא אותה בחזות מפוסלת ועדינה לא ברורה בכלל. הכריזמה המינימלית שקרודופ מצליח לגייס מוסיפה חוסר הבנה גם לעובדה שמהממת כמו זואי סלדנה (שדמותה בסרט נשואה לפושע כבד), מתעניינת בו, ואם לטובת סלדנה ניתן לציין שהיא דווקא מצליחה להיראות עוד איכשהו רלוונטית לסביבת הסרט, לא ניתן לומר דבר דומה על מילה קוניס, שגם עושה תפקיד לא משהו וגם מצליחה להעביר סרט שלם כשהיא נראית מלוכלכת ורפויה.
זה אומר שהזוכה היחידה של הסרט היא קוטיאר אך התסריט מכתיב שלא באמת שווה לצפות בסרט בשביל הקטעים המעטים שלה. לא מדובר במופת יוצאת דופן כמו הבלחה של ליהוק טוב ובודד שרק מדגיש את זרות האחרים בתוך הדמות שניתנה להם ולצידם, את הבינוניות הכללית.
דירוג: 
קשרי דם (ארה"ב, 2013)
בימוי: גיום קאנה | תסריט: גיום קאנה, ג'יימס גריי, ז'אק מאיו | משחק: קלייב אוון, בילי קרודופ, מילה קוניס, זואי סלדנה, מריון קוטיאר
הפצה: החל מה-15.05.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון: