"פרז הצעיר" – ביקורת

"פרז הצעיר". בראהים אסלום.

"פרז הצעיר". בראהים אסלום.

"פרז הצעיר" מביא את סיפורו האמיתי של המתאגרף התוניסאי-יהודי, ויקטור פרץ, שהפך מאלוף העולם באגרוף ויקיר פריז, ליהודי הנלחם על חייו באושוויץ. הניגוד בין המעמד המכובד שרכש פרץ בעבודה קשה וכוח רצון לבין התנאים המזוויעים בהם סיים את חייו מעצם היותו יהודי, ממחישים באופן מרגש את כוחה ומגבולותיה של הרוח האנושית ולצידה את האקראיות האכזרית הנלווית לשואה. עם זאת, הסרט מציג את מסלול חייו המלא של פרץ מבלי להצליח לתת דגש מספק על אלמנטים אלה המייחדים אותו. כך הוא הופך לסרט שואה "נוסף" בלבד ומפספס גיבור המציע הזדמנות שיש בה מן היוצא דופן.

את "פרז הצעיר" ביים והפיק ז'אק אואניש. על אף משחק חלש של חלק גדול מהדמויות או העובדה שרבות מהסצינות נראות כסצינות תיאטרון עם פחות יכולת להעביר תחושה אותנטית של הזמן והמרחב הספציפיים, עדיין ניתן להעריך כי אואניש נקט בניסיון כנה ומרגש להציג סיפור חשוב ומיוחד. תחושה זו, לצד הסלחנות הנלווית לכל סרט שואה (הנובעת מעצם עיסוקו באחד האירועים ההיסטוריים הרגישים והנוראיים של המאה ה- 20), יוצרת סרט שקל לחוש אליו סימפתיה על אף היכולת המוגבלת שלו לרגש. עם זאת, אין בסימפתיה זו יכולת להחביא את העובדה כי הסרט מקבל את הסנטימנטליות שלו יותר מעצם ההיסטוריה בה הוא עוסק ופחות מתוך נסיבות החיים הספציפיות של הדמות הראשית בה הוא עוסק. מאחר ובדמות זו גלומה הזדמנות מיוחדת במינה, מגבלה זו של הסרט, צורמת עוד יותר.

ויקטור פרץ (בראהים אסלום), היה יהודי צעיר ממוצא תוניסאי עם שאיפה מגיל צעיר להפוך למתאגרף מקצועי. בגיל 17 היגר לפריז שם החל להתאמן באופן מקצועי כאשר אחיו הגדול (סטיב סוויסה) תומך בו ומלווה אותו כמאמן. עד מהרה החל פרץ להצליח עד שזכה באליפות העולם ואף זכה לאהבתה של אחת מכוכבות הקולנוע הצרפתי הנחשקות של אותו הזמן (איזבלה אורסיני). האופן בו התמודד פרץ עם ההצלחה, יושרו האנושי ויחסיו עם אחיו, כל אלה מלווים אותו עד שנתפס על ידי הנאצים ונשלח לאשוויץ, שם הוכרח להשתתף בקרבות ראווה, כשהוא סובל מתת תזונה ובריאות לקויה.

"פרז הצעיר". בראהים אסלום.

"פרז הצעיר". בראהים אסלום.

בפועל משקיע התסריט זמן רב מדי בחייו של פרץ טרום השואה או לפחות אינו משכיל לנצל זמן זה על מנת ללמד את הצופה דבר או שניים על אופיו המיוחד. ההיסטוריה מגלה כי על אף התנאים האיומים בהם חי פרץ באשוויץ הוא ניצח בכל קרבות הראווה להם הוכרח, כולל קרב מול שומר גרמני העולה עליו במשקלו ובוודאי במצבו הבריאותי. עובדות אלה הן וודאי תוצר של כוחות נפשיים יוצאי דופן שאפיינו את פרץ, אך מבחינת הסרט כוחות אלה משויכים בסנטימנטליות ו-"רומנטיות" לסיטואציה, בה היהודי הנרדף זוכה לנצח את האויב הנאצי. באופן זה נקלע הסרט לפאתוס שקשה לבקר אותו לנוכח הסיטואציה בה הוא עוסק אך למעשה אותו פאתוס בולע את המייחד והאמיתי.

בשואה נרצחו יותר מ-6 מיליון יהודים. מבחינות רבות האקראיות הבלתי נסבלת של גורל קורבנות השואה יחד עם הזיהוי הדטרמיניסטי היהודי הקר, הופך את פרץ רק לאחד מהם. עם זאת, בעוד כל אדם הוא חשוב ובוודאי מיוחד, יש כאלה המצליחים לנתב את הייחוד שלהם למקום מצטיין ובולט. פרץ היה אחד מאלה; בנסיבות חייו היו בכל זאת מאפיינים שמקלים על זיהוי מה שייחד אותו כאדם (בדומה לסופר פרימו לוי והשחיין האולימפי אלפרד נקש, שניהם שהו יחד עם פרץ באושוויץ). מבחינה זו, סיפור חייו מספק הזדמנות לבחון את תוצאותיו של מפגש בין כוחות הנפש לבין כוחות המציאות; בין חיים שנבנו על בחירה לבין חיים המקובעים על ידי לוגיקה קרה ואכזרית. היכולת המוגבלת של הסרט לנצל הזדמנות זו והגבלתו לסיפור שואה נוסף, המתבלט רק מעצם הנתון היבש שמדובר בו על אלוף עולם באגרוף, מפחיתה מיכולתו לרגש ולא עושה צדק מספק עם האפשרויות הגלומות בסיפורו של פרץ.

למי שייבחר לצפות, אל תפספסו את האנקדוטות הישראליות בדמות אלברט אילוז ואוולין הגואל המפציעים בתפקידי אורח קטנים.

דירוג: ★★★☆☆

פרז הצעיר (צרפת, ישראל, בולגריה, 2013)
בימוי: ז'אק אואניש | תסריט: יוני דרמון | משחק: בראהים אסלום, סטיב סוויסה, איזבלה אורסיני
הפצה: החל מה-03.07.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?