"מסע של מאה צעדים". הלן מירן.
הדרמה הרומנטית "מסע של מאה צעדים" מביאה את סיפורה של משפחה הודית המתיישבת בכפר צרפתי קטן ומתעקשת לפתוח בו מסעדה הודית אותנטית. מה שעשוי היה להיות סרט חמוד על מפגש מצחיק בין תרבויות בוחר להיות דווקא שמאלץ סנטימנטלי וארוך מדי. אפילו ההשפעה המתבקשת של גרגורי רעב לנוכח צילומי האוכל היפים אינה משמעותית מאחר והפנטזיה הקולינרית נקברת עמוק תחת רומנטיקה שחוקה, צפויה ובסוף גם משעממת.
את הסרט המבוסס על הרומן המצליח של ריצ'ארד ק. מוראייס מביים לאסה הלסטרום, מי שפעם הביא את הסרט הנהדר "מה עובר על גילברט" ומאז פנה לתחום הרומנטי הצולע עם סרטים כגון "לדוג סלמון בתימן" או "ג'ון היקר". להלסטרום גם ניסיון של שימוש בתאוות האוכל הצרפתית לשם יצירת עוררות חושים, כפי שעשה בסרט "שוקולד", אך איפה הסרט הצרפתי ההוא ואיפה המסע הנוכחי. "מסע של מאה צעדים" סובל מעלילה ובימוי שנמרחים ללא רחם וחונקים כל רגע חינני בהתפתחות עלילתית משמימה.
לאחר שאיבדה את רכושה ואת אם המשפחה, יוצאת משפחת קאדאם לחפש את מזלה באירופה. כשהוא מאמין בכישרון הבישול של בנו חסן (מאניש דאיאל, מי שגילם את ראג' בסדרת הנוער "90210"), אב המשפחה (אום פורי המקסים, "מזרח הוא מזרח"), מתעקש כי כפר צרפתי קטן אליו נקלעת המשפחה, הוא המקום הנכון עבורם לחדש את מסעדתם שאבדה. גם העובדה כי מול הבית אותו הוא רוכש ממוקמת מסעדתה היוקרתית של מאדאם מלורי (הלן מירן, "היצ'קוק", "רד"), אינה מרפה את ידיו, מיקום שעד מהרה מביא עמו צרות והזדמנויות מפתיעות.
הבעיה הגדולה ביותר של "מסע של מאה צעדים" אינה זו הכרוכה בעלילה צפויה מראש. מהרגע שחסן פוגש במרגריט השפית הצעירה (שארלוט לה בון, "צל הימים"), ברור לצופה כי כאן טמונה התפתחות זוגית. כמו כן, גם הרומנטיקה הנובטת מקשר היריבות בין אב המשפחה למסעדנית המתנשאת אינו מפתיע איש. מה שפוגע בסרט יותר מכל היא חוסר היכולת שלו לנווט את אלה באמצעות התפתחויות דרמטיות מעניינות. המתח אינו מתח, הקונפליקטים נמוגים אל הרקע והאתגרים מוגשמים כלאחר יד. נושא היריבות בין המשפחה לבין המסעדה ממול תופס לכמה רגעים כיוון מעניין ומשעשע אך עד מהרה מפנה מקום לטובת רומנטיקה לא מתוחכמת. אם מוסיפים לכך שכ- 40 דקות לפני תום הסרט הוא כבר בעצם נגמר לחלוטין מבחינת עניין, מתקבל סרט חלש עד מיותר.
במקור שם היצירה בא לספר על העובדה כי מאה הצעדים הבודדים המפרידים בין שתי המסעדות יהפכו למסע משנה חיים- מעבר מתרבות אחת לאחרת, שינוי מבישול משפחתי מסורתי לכזה שהוא אירופאי מוקפד. בפועל, הסצנה בה חסן צועד מבית משפחתו למסעדה שממול כל כך לא מרגשת שהיא למעשה מדגישה את כישלון הסרט. 100 הצעדים מורגשים כלא יותר מפסיעה שולית ועמם נמוגה כל מוטיבצית הצפייה.
דירוג: 
מסע של מאה צעדים (ארה"ב, 2014)
בימוי: לאסה הלסטרום | תסריט: סטיבן נייט, ריצ'ארד ק. מוראייס | משחק: הלן מירן, שרלוט לה בון
הפצה: יונייטד קינג, החל מה-07.08.2014 בבתי הקולנוע. לחצו כאן לזמני הקרנה וכרטיסים לקולנוע. קדימון:
לדעתנו הסרט מקסים מעביר מסר אנושי כן ואמיתי והלוואי שהמנהיגים שלנו יראו אותו ויבינו שכשנותנים כבוד ומתקנים דברים כמו שרחצה במו ידיה את הנעצות על הגדר והרוויחה את אמון המשפחה. סרט מקסים