[rating=3]

צ'רלס דיקנס נחשב כסופר עם הכי הרבה רבי מכר בכל הזמנים. הוא כתב יצירות שנכנסו לקאנון הספרותי, כמו "תקוות גדולות", "מזמור חג המולד", "אוליבר טוויסט", "דיוויד קופרפילד" ועוד, ומסתבר כי היה ידוען לא קטן בבריטניה בזמנו. עתה יוצא לאקרנים סרטו התקופתי של רייף פיינס, "האישה הנעלמת", המתאר רומן מפורסם של הסופר עם שחקנית בגיל ההתבגרות, שהחל עוד כשהיה נשוי, בשנות ה-40 לחייו.

לפני המצלמה, פיינס ("הפצוע האנגלי") נהדר: הוא מגלם את הסופר תוך שנינות רבה, אל מול אובססיה שבירה ומעט מפחידה המבעבעת מתחת לעורו. טובה ממנו היא פליסיטי ג'ונס ("אלבטרוס"), שמגלמת את פילגשו, אלן טרנן. ג'ונס מגלמת אותה מהיותה נערה מתבגרת ועד לכעשור לאחר מותו של דיקנס.

מאחורי המצלמה, פיינס מצלם את שחקניו על רקע כהה – חלקו לאור נרות, כשרוב העלילה מתרחשת באולמות ויקטוריאניים מרשימים או אחוזות מפוארות, תוך הקפדה בולטת על פרטי התקופה.

עם זאת, הסרט נפגם גם מן המסגרת העלילתית: הסיפור מתואר דרך פלאשבקים רבים, שבסופו של דבר מתגלים כחסרי טעם, כיוון ששום דבר לא קורה בחייה של הגיבורה לאחר מותו של דיקנס. מעבר הזמן לאורך השנים קשה למעקב, וחיתוכי העריכה לא מסייעים להבין את מיקום הסיפור.

"האישה הנעלמת" הוא סרט אשר נראה יפה על המסך הגדול ונהנה משחקנים טובים, אבל הדרך לסופו ארוכה ומפותלת.