ביקורת: רוקנרולה / RocknRolla

זוכרים את התקופה בה גיא ריצ'י עוד היה נשוי למדונה? רבים אז האשימו אותה בכך שהשפיעה עליו לרעה ופגעה בקריירה שלו. ובכן, אין לנו מושג מה באמת קרה שם, או אם יש אמת בשמועות הללו, אך מה שאנחנו כן יודעים זה שהוא חזר – ובגדול! גיא ריצ'י עושה זאת שוב, בסרט חדש, מהיר, בריטי, אבל מעל הכל – כזה בעל עלילה מטורפת, מוקצנת ומתוסבכת, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים.

שמו של הסרט, "רוקנרולה", נותר עלום בעינינו, ונודה באמת – אנחנו לא יכולים לומר בבטחון מהי משמעותו, למרות שכבר בתחילת הסרט ישנו ניסיון לפרש אותו. בד בבד, נדמה לנו שכאשר מכנים מישהו "רוקנרולה", מתכוונים לומר שמדובר בכזה שלא מסתפק רק באספקט אחד של חיי הוללות נהנתנית (סמים, נשים, תהילה וכסף), אלא רוצה את כולם במקביל, כל הזמן. אם שוב להודות באמת, הפירוש לא ממש משנה שכן מיד עם תחילתו של הסרט, הצופה נשאב למערבולת מרתקת של פשע, אלימות ואקשן, שנותרנו עם רצון לצפות בכל שוב.

עלילת הסרט מתרחשת בלונדון (הפתעה), ומתמקדת בחבורה של פושעים "טובים", וואן-טו (כלומר אחת-שתיים, בגילומו של ג'ררד באטלר), בוב החתיך (טום הארדי), ומאמבלס (אידריס אלבה), ועוקב אחר הסתבכותם עם מאפיונר מקומי, אשר מעונין לשמור על כוחו בכל מחיר, ואוליגרך רוסי חסר רחמים, אשר את כספו שדדו פעם אחת יותר מדי… נשמע נורא פשוט וקצרצר, אולם ריצ'י מצליח בדרכו האופיינית לו, לסבך את העניינים ולשזור דמויות והתרחשויות רבות לכדי כמעט שעתיים של הנאה רצופה.

כהרגלו, בוחר ריצ'י לספר את סיפורו בעזרת דמויות רבות ומספר עלילות, אשר בתחילה נראות מנותקות אחת מהשניה, אולם ככל שהסרט מתקדם, מתבהר הקשר בין העלילות. רק נציין, שמי שראה את סרטיו הקודמים של ריצ'י, "סנאצ'" ו"לוק סטוק ושני קנים מעשנים", שם בוודאי לב לכך ששני הסרטים מאוד דומים בסגנונם. ובכן, גם לאורך צפיה ברוקנרולה ירגיש הצופה דה ז'ה וו מאד חזק, שכן נראה כי רוקנרולה יצא מאותה תבנית ממנה נוצרו סרטיו הקודמים, אך נא לא לטעות – מדובר בגרסה מחוזקת, משודרגת, מועצמת, מפוצצת, פומפוזיונית (תמיד רצינו להשתמש במילה הזאת) ומעל הכל – חסרת מעצורים.

יש שיגידו שרוקנרולה הוא פשוט עיבוד מחדש של סרטיו הקודמים, ובכלל, ריצ'י פשוט ממחזר את חומריו שוב ושוב, כאשר כל מה שהוא עושה זה להחליף את העטיפה. האמת היא שיש בטענה זו מעט – אם לא הרבה אמת – אך גם עם זאת, מדובר בתמורה מובטחת לכספכם.

אם זה לא מספיק לגרום לכם לטוס לראות את רוקנרולה, אז רק נציין שגם הקאסט של הסרט מורכב, כמו בשאר סרטיו של ריצ'י (אנחנו מתחילים כבר להישמע כמו תקליט שבור, נכון?), מהשחקנים הטובים ביותר שיש ללונדון להציע – וזה הרבה. בין המלוהקים תמצאו את ג'ררד באטלר אשר נמנע הפעם מלצעוק שזאת ספרטה, ומגלם עברין עם חוש הומור ומצפון פעילים ביותר ומציג דמות מיוחדת, אשר תספק הרבה נחת לצופה. בנוסף תפגשו גם את מארק סטרונג, הזכור לטובה בזכות משחקו הגאוני ב"גוף השקרים" (האני פאשה), בתפקיד יד ימינו של המאפיונר הראשי, השולט בלונדון ביד רמה.

ריצ'י, בנוסף לכל מעלותיו כתסריטאי מוכשר, ידוע בעיקר בשל כישוריו כבמאי ווירטואוז. ובכן לאחר צפיה ב"רוקנרולה", אנחנו יכולים לומר בפה מלא וללא כל היסוס: גיא ריצ'י הוא במאי-אמן-גאון-בבקשה-תעשה-עוד-מלא-סרטים-ובבקשה-אל-תחזור-למדונה! הנ"ל מתבטא במוסיקה הפסיכוטית המלווה את הסצינות המוטרפות עוד יותר של הסרט, אשר מצולמות מזויות מקוריות, מיוחדות ומגוונות, אשר מראות על שליטה מלאה של הבמאי בכל רזי הקולנוע.

בשורה התחתונה, מי שראה ואהב את סנאצ' ו/או את לוק סטוק, ורוצה לראות איך יראו אותם סרטים על ספידים – מדובר בסרט חובה, וההנאה מובטחת (אין אנו אחראים להחזר כספי). מי שלא ראה או לא מכיר את ריצ'י, ובכל זאת רוצה לראות גאון-אמן בפעולה – מוזמן גם הוא.

דירוג: ★★★★★

רוקנרולה
ארה"ב, 2008
114 דקות.
הפצה: גלובוס גרופ, החל מ-01.01.2009 בקולנוע.
בימוי:
גיא ריצ'י
תסריט:
גיא ריצ'י
שחקנים:
ג'ררד באטלר
מארק סטורנג
טום ווילקינסון
טובי קבל

תורך להביע את עצמך. מה תרצה להגיב בנושא?