[rating=4]

הבמאי היהודי מייק לי, המנציח הקולנועי של מעמד הפועלים הבריטי, חוגג עתה בביוגרפיה תקופתית מפוארת: "מר טרנר". שירה ויזואלית יפהפהיה המתארת את קורות חייו של האמן הלאומי הבריטי, התוסס והעגמומי, וויליאם טרנר. הסרט מלא חיים ורב-משמעויות, בדיוק כמו הציורים של האמן הנודע.

מהשוט הראשון, שבו רואים נשים הולנדיות חולפות לצד טחנת רוח, בעוד טרנר מצייר ברקע, ועד לנמלי החוף והסופות בים – לי משנה את חוקי המשחק הקולנועי (יחד עם שותפו וצלמו הקבוע דיק פופ) בלוח צבעים ססגוני, שבוודאי היה מרתק גם את הצייר האנגלי. שותף נוסף ברפרטואר עמוס הסרטים של לי, הוא שחקן האופי הנפלא, טימות'י ספול ("הארי פוטר"), המספק עוצמה וכריזמה בתפקיד הראשי.

טרנר, צייר מהמאה ה-19, נהג לצייר ערבולי אור וחושך אל מול נופי ים, כאשר הקדים את תנועת האימפרסיוניזם, ויצר בהירות רבת משמעות לאינספור הקשות מכחול על הקנבס. צופים שעדיין לא מעריכים, מכירים או מוקירים את יצירותיו – לאחר שעתיים וחצי של סרט, בוודאי ייצאו כמעריצים מושבעים.

הפרשנות של ספול לטרנר, כנרגן זקן המדבר בעצלנות ובמבטא כבד, מביאה איתו גם סל הצהרות פומביות – חלקן יומרניות, וחלקן מתחת ללשון, במעין יבבה גרונית או גניחה של עונג. במהלך הסרט הוא אף אומר: "כשאני מביט בעצמי במראה, אני רואה מפלצת".

במהלך הסרט דואגים להדגיש כי טרנר היה דמות אקסצנטרית, שנויה במחלוקת בבריטניה הוויקטוריאנית: חלק שיבחו אותו, אחרים לעגו לו, ורק מאוחר יותר – כולם סגדו לו. הדיוקן הצבעוני של לי, ספול ופופ מנפיש את טרנר כאדם מכור לעבודתו, אשר ראה את עצמו כחלק ממעמד הפועלים, לעיתים רחוקות דאג להתענג על תהילתו, אולם לעתים קרובות הסתיר זאת מסובביו – בעיקר כאשר התגנב לחופי מרסגייט כדי לצייר אניות המגיעות לחוף. הוא הוליד ילדות מחוץ לנישואין והוציא את תאוותו על עוזרת הבית שלו (דורותי אטקינסון, "הכל או לא כלום"), תוך שהוא שומר על מאהבת סודית בשנותיו האחרונות.

חובבי האמנות והצופים זוכים לשחזור של הפגישה המקרית שהעניקה לו השראה לצייר את ציורו הנודע "ספינת העבדים" (עבדים זורקים לים את המתים והגוססים, בזמן שסערה עזה מתקרבת), או במקרה שבו טרנר מביט בספינת מלחמה מפורסמת נגררת לגריטה על ידי ספינת קיטור, כפי שהופיעה בציור: "The Fighting Temeraire".

לי אף שיחזר את סצנת האמנות בלונדון ותערוכות של האקדמיה המלכותית, שבהן טרנר התערבב בטקסיות בין חבריה וחגג עם בני דורו – תוך אזכור לגדולי הציירים בתקופתו: בנג'מין היידון (מרטין סבאג', "Rush") וג'ון קונסטבל (ג'יימס פליט, "ארבע חתונות ולוויה אחת"). עוד בסרט, עשירים מצועצעים ומנופחים העושים בכל כוחם לרכוש את ציוריו של טרנר, וכן אביו המזדקן של טרנר (פול ג'יסון, "קורליאנוס"), המסייע לבנו למתוח קנבאסים ולטחון צבעים.

"מר טרנר" מעניק קשת מדהימה מנקודות חייו של טרנר – מהשיא שלו, רגע לפני שוויקטוריה עלתה על כס המלכות, ועד עבודותיו המאוחרות יותר, השנויות במחלוקת, כאשר ויקטוריה ואלברט (שינייד מת'יוס: "גאווה ודעה קדומה", טום ולשיאה: "Rush") טענו שציוריו נולדו כך בשל "בעיות בעיניו".

לי, הידוע בעיקר בזכות סרטים כ"סודות ושקרים", "עירום" ו-"וירה דרייק", ופחות מהביוגרפיה הנוספת שיצר – "טופסי טרווי", המגלמת את חייהם של גילברט וסאליבן, עושה מאמץ קטן ליצור סרט צנוע על חיי האמן, כמו שראינו לאחרונה בסרטי האמנות "רנואר" ו-"סרפין". הסרט "מר טרנר" דואג לחקות את יצירותיו של טרנר גם בצילומי החוץ, וחושף נופים עוצרי נשימה, גווני שמיים עתירי צבעים ושאר סצנות שבהן הצופה משתהה ומתענג על התמונה. אם יש סרט אחד שחובה לראות אותו על המסך הגדול השנה – זהו "מר טרנר".