"וינסנט הקדוש": ביל מארי עושה מטעמים מתסריט נדוש

לא נעים לשוב ולהתלונן על תסריטים שנכתבו על פי ספר הדרכה בנוסח "תסריטאות לאידיוטים שרוצים להצליח בהוליווד", כי ככל שהם ממוחזרים הם גורמים גם לי לחזור על עצמי, על אחת כמה וכמה לנוכח העובדה שמספר המילים הנרדפות לנוסחאתי, קלישאתי, צפוי וסנטימנטלי הוא מוגבל. במקום זאת אנסה להתמקד בצד החיובי של "וינסנט הקדוש" – שלושת השחקנים הנפלאים שכמעט מצליחים לרענן את החומר.

וינסנט (ביל מארי) הוא זקן בטלן, שתיין, נרגן ושונא אדם (או כך לפחות זה נראה במבט ראשון) המוציא את הכסף שאין לו על הימורים במרוצי סוסים. יום אחד עוברים לבית הסמוך שכנים חדשים – מגי (מליסה מקרתי), טכנאית MRI בבית חולים, הנמצאת בתהליכי גירושים מבעלה הבוגדני, ובנה בן ה־12 אוליבר (ג'יידן ליברהר), ילד נבון ובעל חזות שברירית הסובל מהצקות בבית הספר. מגי מבקשת מוינסנט לשמור על אוליבר בשעות שאחרי הלימודים והוא מסכים משום שהוא זקוק לכסף קל. נו, מהר מאוד מתברר שלמרות חזותו הקוצנית וינסנט מחבב את הילד, והילד מחבב אותו, והשניים מעניקים זה לזה מה שחסר להם בחיים. גם דאקה (נעמי ווטס), הזונה הרוסייה בהריון שממלאת צרכים אחרים של וינסנט, הופכת לחלק מההרמוניה. יש סיבוכים בדמות סוכן הימורים (טרנס האוורד המבוזבז) שדורש מוינסנט לשלם את חובו, ואבא של אוליבר שגורר את מגי לבית משפט, אבל זאת קומדיה קלילה שרוצה גם לחמם את הלב והכל יהיה בסדר (כולל סוף מביך בעליבותו היצירתית).

ב"שלושת השחקנים הנפלאים" שכתבתי למעלה התכוונתי למארי, מקרתי וליברהר, שזו הופעתו הראשונה בקולנוע ובינתיים כבר לוהק לשלושה סרטים נוספים של יוצרים בולטים (בהם קמרון קרואו). ווטס, שחקנית שאני אוהבת מאוד בדרך כלל, כושלת לגמרי בתפקיד שהוא טעות תסריטאית גסה. מקרתי הנהדרת רותמת את הכישורים הקומיים העילאיים שלה לתפקיד שהוא דרמתי בעיקרו, והיא מצחיקה ומרגשת בסצנה שבה היא מספרת למורה (כריס אודואוד המקסים מ"מסיבת רווקות") ולמנהל בית הספר על צרותיה. אבל המחולל העיקרי של הסרט הוא כמובן ביל מארי, שעושה מטעמים מתפקיד המיזנטרופ השתיין, ותענוג לצפות בו הולך, נוהג, מתחמן, מעשן, משקה את הגינה, ומלמד את הילד שיעורים שעדיף שלא ילמד.

ההפתעה היחידה היא העובדה שאת סנדי, אשתו אפורת השיער של וינסנט המאושפזת במוסד סיעודי, מגלמת שחקנית עלומה בשם דונה מיטשל, דוגמנית לשעבר, שהיא ככל הנראה מבוגרת מביל מארי בשנים ספורות. משום שהוליווד הרגילה אותנו לראות גברים בני 64 עם נשים בנות 46 (או פחות), כמו נעמי ווטס למשל, בהתחלה אנחנו חושבים שסנדי היא אימא שלו. וזו עוד חצי נקודה לזכותו של הסרט.

השורה התחתונה: ביל מארי עושה ביל מארי יותר טוב מכולם