את "על קצות האצבעות" מסכם השחקן אלי אלטוניו, איפה שהוא שם באמצע פרק הבכורה: "אוירה כבדה יש פה היום".
"על קצות האצבעות" באה מבית טוב. מצד היוצרים, יונתן קוניאק ודורית בר-אור הם ותיקים בתחום הבידור ויודעים מה הם עושים, ותמי שם-טוב היא סופרת ועיתונאית זוכת פרסים, שבוודאי תכניס עומק נוסף לסדרה. מצד הבימוי, גל זייד הוא אדם חרוץ בתחום המשחק וזוכה להערכה גדולה מצד אנשי הקולנוע הישראלים ובעל תפקיד בקרן הקולנוע הישראלי.
אבל כולם איכזבו במידת מה. קיויתי שסדרת המתח הרומנטית הזו לא תהפוך לטלנובלה במהרה, לאור הרקורד של זייד, ברם לא ציפיתי שהסדרה תהיה ההיפך המוחלט. אין שום צחוק בתסריט של קוניאק, בר-אור ושם-טוב, רק אופל: יש תאונת דרכים, יש פושע נמלט, יש פושע בבית כלא, יש סוחרת סמים, יש שוטר מושחת, יש בגידות ויש הטרדה מינית. במצב הזה, אפשר היה לקוות שזייד ינהל את המערכה עם קורטוב של שמחה. משהו שיתן לצופים סיבה לא לבכות בסוף הפרק. אבל זייד לא לוקח את הפרויקט הזה בצחוק, והופך את סדרת המתח כמעט לסדרת אימה, עם אוירה קודרת, תאורה עמומה לאורך כל הפרק, ודיאלוגים עייפים בין הדמויות.
הסיפור של "על קצות האצבעות" מתמקד ביהלי אמריליו (מיכאל אלוני), עורך דין צעיר עם עתיד מבטיח שפוגע עם מכוניתו ברקדנית הבלט דניאלה "דני" הרמן (דנה עדיני), אך נמלט מזירת הפשע מבלי לסייע לפצועה. הסיפור לא קל על יהלי, אבל לחיים יש דרך להמשיך לכרוך את חייו מסביב לאלו של דני, מבלי שהיא יודעת שהוא האחראי לתאונה שמונעת ממנה את תשוקתה לרקוד.
תחיה דנון שוב מגלמת דיווה כושלת בניסיון לחדור לשואוביז. הפעם היא אופירה, אמה החורגת של דני, המנסה לדחוף לדוגמנות את בתה, ברית (אנה זאקין), שהיא גם בתו של פושע מסוכן בשם ויקטור (מי יגלם את הפושע בכלא אם לא ארנון צדוק?) המנסה לחדש איתה את הקשר אחרי 18 שנות נתק, דרך בתו האחרת (בר-אור). מעברם השני של חייה של דני, אחד ממנהלי הלהקה (עמי ויינברג) שלה הטריד אותה מינית, וגרם לה לנוס מאולם החזרות הישר לתאונה שהרסה את חייה.
אם מיכאל אלוני לא הצליח לסחוף מספיק מעריצות ב"האלופה" (שם עבד לראשונה עם זייד), הפריים טיים של ערוץ 2 צפוי לעשות את שלו לשחקן העולה הזה. השחקנית הראשית מולו, דנה עדיני, ממשיכה לבחור תפקידים מעניינים ומסקרנים, וכנראה היחידה בסדרה שבאמת עושה תפקיד שונה מההתנסויות הקודמות שלה ב"מסודרים" וב"שיר שלנו". ליהוקה של הדוגמנית אנה זאקין לתפקיד הצעירה שעולם הדוגמנות דוחה, דווקא די משעשעת וטובה. היא אפילו הדגימה יכולות משחקות נאות בסצינת המסיבה-שכרות.
מלבד עייפות, מתאפיינים מרבית הדיאלוגים בסדרה בשיח לועזי מופרז כאילו כולם עובדים במפעל היי טק יומרני. לא כל משפט של אנשי האמנות הוא באנגלית, לא כל משפט של עורכי דין הוא באנגלית, ולא כל משפט של צעירים בישראל הוא באנגלית. מצד שני, נקודת האור היחידה בכל פרק הבכורה היתה בדיאלוג אחד מבריק בין דורית בר-אור ויפתח קליין, כששניהם ישובים בבאר ומריצים ירידות האחד על השניה.
חשיפת כמעט כל הקלפים של זייד כבר בבכורה לא עשתה טוב עם הסדרה, והאוירה הקודרת שהעיקה על ליבי יותר מ"אדמה משוגעת" של דרור שאול, בהחלט לא הלהיבה אותי להמשיך לצפות בפרקים הבאים.
דירוג: 
על קצות האצבעות
ישראל, 2008
25 דקות.
שידורי קשת, החל מה-15.04.2008 בימי ג' בערוץ 2
בימוי:
גל זייד
יוצרים:
יונתן קוניאק
דורית בר-אור
תמי שם-טוב
שחקנים:
דנה עדיני
מיכאל אלוני
אנה זאקין (זייקין)
תחיה דנון
דורית בר אור
יוסף סוייד
יפתח קליין
אלי אלטוניו
מריאנו אידלמן
ארנון צדוק
קודם כל על הבלוג: אתה פשוט מבקר פה כמעט את כל הטלוויזיה העדכנית, הסרטים החדשים, הסדרות והתוכניות. מדהים אותי לראות כל פעם כמה מעורב בזה מיקצוענות, אמינות וקריאה רציפה ומושכת. ח"ח על הכל.
ועכשיו בנוגע לקצות האצבעות: אמרת את הכל. הפרק לא גרם לי להתאהב בסדרה, הפרק גם לא הוציא ממני את הרעלים (או צחוק?) של אותו יום. מה שגם, בחירת התאריך להעלאה של הסדרה לפי דעתי לא טובה, כולם כמעט בחוץ מתרוצצים בין המצה לצבע החדש.
תודה. תמשיך לעשות מלאכה מעולה כ"כ. 🙂
תודה רבה שדון 🙂
מיכאל אלוני ההורס.
אין אתה מדהיםםםםםםםם.
"עלל קצות האצבעות", סדרה מהממת.