"מורדים": מפוצלים וממוחזרים

"מורדים" ("Insurgent") הסרט השני בסדרת "מפוצלים" קצר יותר מקודמו. הקודם היה שעתיים ועשרים, והנוכחי שעתיים פחות דקה. גם התקציב עלה בעוד 25 מליון דולר שבהחלט ניכר כי הם הושקעו באפקטים מיוחדים. מעבר לכך, בכל מה שחשוב - עלילה, רעיונות, עומק רגשי - "מורדים" מדשדש כמו קודמו.

כזכור, לאלו שראו את הסרט הראשון (או קראו את סדרת הספרים של ורוניקה רות'), העלילה מתרחשת עוד כמאתיים שנה בשיקגו העתידנית, המוקפת חומת ענק הסוגרת את שארית הפליטה של המין האנושי. לפחות כך אנו אמורים להבין. כלומר, מההיגיון המפוקפק נובע כי בני האדם האחרונים שנותרו יבודדו עצמם מכל האחרים שלא קיימים.

המערכת החברתית הדיסטופית מושתתת על חלוקה של בני האדם לפי טבעם, בריבוד חברתי של פלגים. טריס (שיילין וודלי), הגיבורה של הטרילוגיה, נולדה לפלג "ההקרבה העצמית" (משרתי הציבור). היא הצטרפה בסרט הראשון לפלג "האמיצים" (שוטרים/לוחמים), אך בפועל היא "מפוצלת". כלומר, היא מכילה את היכולות של כל הפלגים - שני אלו שהוזכרו, וכן אלו של פלג ה"אוריינות" (הגיון וידע) ו"ידידות" (עובדי אדמה שוחרי הרמוניה). מנגד ישנם אלו נטולי הפלג, הנודדים בשולי החברה. קבוצה שמוצגת קצת יותר בסרט הנוכחי, למרות שניכר שהעלילה לא יודעת מה לעשות עימם.

בעולם המוצג, המפוצלים נרדפים על ידי פלג אוריינות, ומי שעומדת בראשו, ג'נין מת'יוס המרושעת (קייט ווינסלט, החנוטה בשמלה כחולה שנראית כעומדת להתפקע). בסוף החלק הראשון, טריס ואהובה פור (תיאו ג'יימס) מצליחים להימלט. המחיר היה כבד. הוריה של טריס חוסלו על ידי שליחיה של ג'נין, והיא עצמה מצאה עצמה כמי שהרגה חברים בפלג שאליו היא משתייכת. אירועים אלו ממשיכים לרדוף אותה.

בתחילת החלק השני אנו מוצאים את טריס ופור יחד עם אחיה קיילב (אנסל אלגורט) ופיטר הבוגדני (מיילס טלר), כשהם מסתתרים בטריטוריה של "ידידות". מאז החלק הראשון אלגורט כבר הרטיט לבבות צעירים, כששיחק ברומן הנעורים מוכה הסרטן "אשמת הכוכבים" ביחד עם וודלי. טלר פרץ לתודעה ב"וויפלאש", וכעת נכונו לו תפקידים משמעותיים יותר. ממעמדו החדש ככוכב עולה, הוא לכלך בראיונות על סדרת "מפוצלים", אבל לאחר מכן נאלץ להתנצל ולקיים את התחייבותו החוזית לחזור ולשחק בסרטי ההמשך.

מיילס טלר, שיילין וודלי ותיאו ג'יימס ב"מורדים"

קוראי הספרים יזהו לא מעט חריגות מהמקור. מהלך עלילתי מקוצר (ובאופן פלאי - עדיין מייגע), דמויות שהיו באירועים מסוימים בספר, וכאן יהיו חסרות. אם צריך לסכם את הכיוון המרכזי של שינויים אלו, הרי הוא נוגע לאופן הצגתה של הדמות של טריס. סיפורה של הגיבורה הופך יותר לסיפור התגלות של כוחות ה"One", אותו מונח שיצא מכל החורים מאז "מטריקס" (וכאן מוזכר באופן מפורש מספר פעמים), עם אלמנטים השאובים יותר מסרטי גיבורי-על מאשר ספרות דיסופית לטף.

את ניל בורגר, הבמאי של החלק הראשון, החליף בסרט זה הבימאי הגרמני רוברט שוונטקה. הוא מביים את סצנות האקשן במיומנות משעממת, רווית אפקטים מיוחדים. בניינים קורסים, הגיבורה מזנקת באוויר, התחמקויות כחוט השערה מעוד ועוד אלמנטים של סכנה מוות. אותו סוג של אקשן הקרוב יתר למחוזות משחקי המחשב מתחושה של גוף אמיתי בתנועה ובסכנת היפגעות.

יש לא מעט רגעים "ברוטאליים" בסרט, הכוללים מספר הוצאות להורג. יחד עם זאת הסרט סינתטי רגשית ופיזית, ולכן מעבר לסימונו של מהלך העלילתי ("מישהו הוצא להורג") שאמור להעביר רעיון ("כמה הם אכזריים"), ולהניע תגובה ("לנקום" או "להיות יותר מוסרי מהם") מרבית הצופים יוותרו אדישים.

מישהו אמר "מטריקס"? שיילין וודלי וקייט ווינסלט ב"מורדים"

השימוש שנעשה בסרט בטכנולוגית הסימולציות הנשלטת על ידי פלג אוריינות מאפשר לגנוב רעיונות שבוצעו טוב יותר לפני 16 שנים ב"מטריקס". יש מספר לא מבוטל של סצנות שבהן התרחשות שלילית מתגלה כ"חלום".

בהמשך, השימוש בסימולציות מאפשר ליצור מראית עין של מציאות, שמתגלה כזיוף. צריך קהל צעיר ולא מנוסה כדי שלא יבין מיד, ובכל אחד מהמקרים, כי יש תעתוע מחשבתי או טכנולוגי. המוטיב החוזר הזה הוא טריק שהופך למייגע מאוד מהר, והוא חלק מאותה רדידות פסיכולוגית המאפיינת את הדמות הראשית בסדרת סרטים זו.

בהנחה שמי שלא ראה את החלק הראשון לא יטרח (ובצדק) לקפוץ הישר לחלק השני, ההחלטה האם לראות את הסרט מסתכמת בשאלה פשוטה: האם נהניתם בסרט הקודם? אם התשובה חיובית, סביר להניח שמגרעותיו הרבות של הסרט לא יטרידו אתכם במיוחד. לכל השאר, אלו שראו את החלק הראשון ובוודאי אלו שלא – מומלץ להימנע.

"מורדים" (ארצות הברית) - במאי: רוברט שוונטקה, שחקנים ראשיים: שיילין וודלי, תיאו ג'יימס, קייט ווינסלט, אנסל אלגורט, מיילס טלר וג'אי קורטני. אורך הסרט: 119 דקות.